סיפור חיים - דרכי - סיפורה של טובה רובינוביץ'

ידע על בואה של המשטרה. דחקתי בו לברוח מיד, כשאני לא עוצרת לרגע.

בעודי רצה בין העצים נתקלתי בעץ גדול עם פתח בגזעו, כזה שיכל בקושי רב לאכלס את מידות גופי הצנומות. מאחר ולא הייתה לי ברירה, פשטתי מיד את מעילי ונכנסתי אל תוך הפתח הצר, כשאני מכסה את פתח העץ באמצעות מעילי. כך עמדתי בתוך גזע העץ, רגליי מקופלות בדוחק ובחוץ כפור גדול. ברגע הזה הבנתי את משמעותו של הרצון לחיות בכל מחיר, ואת גודל הסבל הבלתי נתפס שיכול אדם לעמוד בו לשם כך. בתוך גזע העץ עמדתי כעשרים שעות תמימות עד שהגיע ערב, כשגופי דואב מהתנוחה הדחוקה שנאלצתי לעמוד בה ורוחי אינה נשברת. לקראת ערב, כשהחשיכה ירדה, יצאתי בקושי מתוך פתח העץ, כשגופי קפוא ורגלי שחורות. מטרה אחת הייתה בראשי: מזון. כבר יותר מיממה עברה מאז טעם פי דבר מאכל..

31

Made with FlippingBook - Online catalogs