סיפור חיים - דרכי - סיפורה של טובה רובינוביץ'
הקדמה:
"ציידי אושר ועריקי סבל שהמלאכים, מנדיבות או שעשוע, העניקו לנו רגע של בדולח, ליטוף אור שמהיסח דעת יכולנו לחוש בו- מתחבקים עכשיו זה עם זה כנאחזים
המצרפים אהבה לאהבה..." (מתוך: "ליטוף"- אגי משעול)
בתקופה הארורה ההיא, שאין לה הסבר, הסכנות ארבו בכל פינה, האימה ריחפה מעל לכל. החלטות גורליות, שיקולים חורצי חיים, מעשי גבורה ופחד, כל אלו התקבלו במהירות. תקופה שרודפת את העם היהודי וצעדי רדיפתה נחלשים ככל שעוברות השנים, והיא מטשטשת, הופכת עמומה. בתוך כל זאת, קשה לספר סיפור אחד, נפש אחת שזיכרונה מלא בפרטים, שברי הזמן שחלף. לא סיסמאות גדולות על טוב ורע, אלא ריח, תחושה, שפת נחל, קול שיעול... פעם אחר פעם, בכוח השגחה שאין להסביר, התהפכה חרב הגורל, וטובה צימרמן- רובינוביץ, כנגד כל הסיכויים, שרדה. בפרטי פרטים של זיכרון, חי, כואב ומרגש, פורטת טובה את מהלך חייה הבלתי אפשרי. לא ניתן לכתוב את הסיפור הזה מראש, ואין בו דבר צפוי או ברור מאליו. לידתו הראשונה של אדם אינה ניתנת לבחירה. גם לא הימים, הזמנים או המקום אליהם נולד. בימים ההם, האפלים, החשוכים, ימים שאין דעתו של אדם יכולה להבין כלל, קיבלה טובה מתנה שניתנה למעטים בלבד - הזדמנות להיוולד בשנית. ובלידה השנייה הזאת העמידה בנים ובנות, נכדים ונינים, אהבות, צחוק ודמעות. תמונות זיכרון של חלוקי נחל חדשים, לחמניות מתוקות, נוף חדש, מאבק לתקומת ישראל, קשיי פרנסה וריח פרדסים הנישא באוויר. מהלך החיים הזה, כה מפתיע בעוצמתו, מקפל בתוכו את טעם הרצון לחיים עצמם, כנגד הכול, למרות הכול ובזכות הכול. ואת הטעם הזה עצמו, יש לספר...
5
Made with FlippingBook - Online catalogs