סיפור חיים - דרכי - סיפורה של טובה רובינוביץ'
בקבוקי וודקה. שם, באותו יום בשוק, פגשתי שוב את ג'ניה.
ג'ניה סיפרה לי שנישאה לקצין יהודי המקבל כסף מהצבא. ג'ניה נותרה לגור איתו בז'יטומיר ואבא ואני יצאנו אל הדרך, תחילה אל הכביש הראשי. בדרכים היו בעיקר חיילים, ואנחנו שיחדנו אותם להסיע אותנו תמורת הוודקה. כך התקדמנו אט אט, עד שבחודש אפריל, שנה לפני סוף המלחמה ואני כבר כמעט בת חמש עשרה, שבנו לעיר שלנו, עיר הולדתי: אוסטראה שבווהלין. כשהגענו לביתנו שכנה בו אישה יהודייה שהתחבאה מפני הגרמנים. היו לנו שני בתים שהיו שייכים לנו וביניהן הייתה החצר. אחד הבתים נהרס כליל ובבית השני גרה משפחה אוקראינית שהשתלטה על הבית הנטוש בזמן היעדרותנו. ביקשנו מהם שיתנו לנו לפחות חדר אחד לגור בו והם הסכימו. הבית שלנו היה ריק וכל הרכוש בו נבזז. שכבנו, אבא ואני, על הרצפה, בלי שמיכות או מצעים, ושקענו לשינה עמוקה...
55
Made with FlippingBook - Online catalogs