סיפור חיים - דרכי - סיפורה של טובה רובינוביץ'
במלון הדירות בברלין שהינו כשבוע ימים בלבד משום שהדירה הייתה קטנה מאד, ללא הסקה וללא תנאים בסיסיים. בנוסף, היינו עניים מאד ובבית המלון לא דאגו לנו לארוחות. בזמן הזה שמענו שבחלק של ברלין ששייך עתה לאמריקאים ישנו מחנה נחמד שניתן לקבל בו מחסה. גם הפעם נסעתי לבד, למחנה שנמצא על יד פוטסדאם, היכן ששכן המחנה הצבאי של הגרמנים בימי המלחמה.
במחנה היו צריפים עם חדרים סבירים ועם מים חמים להתקלח. בחדר שקיבלתי היו ארונות קיר ורצפת פרקט, ולאחר שארגנתי את כל העניינים, נסעתי לאבא ומסרתי לו את פרטי ההגעה המדויקים. אבא ויונה יצאו בבוקר אל המחנה. ידעתי שהם אמורים להגיע למחנה לקראת הצהריים, אולם כעת הערב כבר ירד והם טרם הגיעו. בראשי רצו מחשבות רעות, שאבא נעצר או שמשהו רע אחר קרה. עם זאת, לפנות ערב הם הגיעו, כשמסתבר שירדו בתחנה הלא נכונה, הגיעו למטה הצבאי ונחקרו שם משום שחשבו אותם למרגלים.
סבינה, שלימים נישאה לאבי, הגיעה גם היא אחרי זמן קצר למחנה. אבי,
66
Made with FlippingBook - Online catalogs