סיפור חיים - דרכי - סיפורה של טובה רובינוביץ'
בימים הבאים נהגה סבינה להתמרמר על כך שאליהו לא חוזר ומביא לנו תרנגולת כפי שהבטיח. פעמים רבות סיננה: "איפה השוויצר הזה? הבטיח לנו תרנגולת!". כעבור כמה ימים, בעודי במקלחת, שמעתי את סבינה קוראת "הנה השוויצר, השוויצר חזר!" אליהו חזר כעבור כשבועיים, רכוב על אופנוע מקרטע שהניע רק בירידות, כשבעליות אנחנו דוחפים אותו. הוא הזמין אותי לבוא איתו לידידה שלו שגרה במחנה, שהתבררה כחברה שלי, אלה, מבית הספר. אליהו נשאר איתנו כל השבת ובערב שישי הזמין אותי לצפות בהצגה ביידיש. ההצגה הייתה אמורה להתחיל בשעה שבע בערב ואליהו לא הגיע עד השעה שמונה. ליד ביתנו שכן מבנה, שהיה מאוכלס כולו ביהודים שחיכו לעלות לישראל ולהתיישב בקיבוץ. הקבוצה הזו נקראה "קבוצת גורדוניה" ואנחנו כינינו את המקום שלהם - הקיבוץ. לימים הקימה הקבוצה הזו את "קיבוץ גורדוניה" שביער החולה. אחרי שחיכיתי כשעה לאליהו, שטרם הגיע, החלטתי ללכת לקבלת השבת שנערכה אצלם.
כשיצאתי משם פגשתי את אליהו, שרץ לעברי כשהוא קורא "היכן היית? חיכיתי לך פה המון זמן!". וכך הכרתי את אליהו רובינוביץ, האיש שמתכוון לטוב, אבל מאחר תמיד...
71
Made with FlippingBook - Online catalogs