סיפור חיים - דרכי - סיפורה של טובה רובינוביץ'

ומעתיד בלתי צפוי. האישה שנשא לאישה יוסף, שהייתה מבוגרת ממנו בחמש עשרה שנים, סיפרה כי מצבה הכלכלי אמיד וכי תוכל לעזור לו להתבסס באמריקה. יוסף האמין שעל אף שעשוי לסבול מההסדר, ושאינו נישא לאותה אישה מאהבה, יהיה בידיו לעזור למשפחתו ואולי לסלול לה את הדרך להגיע לאמריקה. , השנה בה 1929 יוסף וחברו הטוב נסעו עם נשותיהם לאמריקה בשנת התרחש המשבר הכלכלי הגדול. בשנה זו אנשים רבים קפצו מהגגות, ירדו מנכסיהם ואיבדו את מקומות העבודה שלהם. בנוסף, האישה שנשא יוסף לאישה לא הייתה אמידה כלל וכלל. נהפוך הוא, זמן קצר לאחר הנישואין גילה יוסף שמשפחתה ירדה מנכסיה ושיהא עליו לתמוך בה כלכלית ולספק את כל צרכיה. ואם אין די בכך, מחליט החבר איתו הגיע יוסף לאמריקה לנסוע ללוס אנג'לס לנסות את מזלו, כשהוא משאיר את אשתו הטרייה בידיו של יוסף. יוסף נותר לבדו, במקום שאינו מכיר, ללא אמצעים, ועם שתי נשים שאינן עובדות ותלויות בו לכלכלתן. עם זאת, יוסף לא היה אדם שיחמוק מאחריות, וכך מצא עצמו מטפל בשתי האחיות ודואג לכל צרכיהן, כשהוא מזניח את שאיפותיו לרווחה כלכלית או לחיים של אהבה. הוא למד במהרה אנגלית והתפתח כאמן בצבע, שיקם רהיטים ישנים מעץ וזכה להוקרה רבה. תקופה ארוכה עבד עבור ז'קלין קנדי, אשתו של נשיא ארה"ב דאז, וזכה לאלפי מכתבי תודה והתפעלות על מעשי ידיו. עם הזמן, נכנס כחבר באיגוד הצבעים, אולם בשל אופיו הישר ואי יכולתו לכופף את הצדק בכדי לדאוג לאינטרסים של חבריו, פוטר. אשתו של יוסף לא יכלה להוליד ילדים וכך נשאר ערירי עד סוף ימיו. את אמריקה נהג לכנות: "ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות", אבל העובדה שלא הקים משפחה העיבה על אושרו כל חייו. בנוסף, לפני שנסע לאמריקה התנסה באהבה גדולה לאישה מקסימה בשם חנה. הם נהגו לרקוד ולשחק בתיאטרון יחד, אולם כשנגמרה המלחמה נפרד ממנה יוסף בכדי להציל את המשפחה.

9