סיפור חיים - דרכי - סיפורה של טובה רובינוביץ'

, בעיר קלצה שבמרכז פולין. אליהו היה 1921 אליהו, בעלי, נולד בחודש מאי ילד רביעי מבין שבעה אחים ואחיות, עליהם אני יודעת מעט מאד. הסיפור מספר שאחותו הבכורה של אליהו, פולה, נישאה לאיש נוצרי וכתוצאה מכך נודתה על ידי המשפחה. מהמלחמה נותרו בחיים רק אליהו ופולה אחותו. בתקופת המלחמה נדד אליהו בין מספר מחנות עבודה בפולין, ולבסוף הועבר לאושוויץ, שם עבד בסלילת כבישים ומסילות ברזל. לקראת סוף המלחמה הצליח לברוח מהמחנה, יחד עם חבר יהודי ואסיר גרמני ששהו עמו שם. בתום המלחמה שב אלי לעיר הולדתו קלצה, שם גויס לשורות הצבא הפולני. במהלך אחת מחופשותיו בשירות, ברח לברלין ומשם למינכן ולאגנפלד, העיר בה התגורר כשהכרתי אותו. עד היום מקועקע לאליהו מספר על ידו, זכר לימי המלחמה האפלים.

אליהו ואני עברנו יחד את כל התלאות, הקשיים וחבלי הקליטה בארץ. אני הייתי מופקדת על הבית ועל חינוך הילדים, ואליהו דאג בעיקר לפרנסה. הוא תמיד העניק לי יד חופשית וסמך על כל החלטותיי. כשפרש מעבודתו החל לעסוק בפעילויות התנדבותיות, כמו עבודתו ב"אגודה למען החייל", איסוף תרומות ומזון לנזקקים והפעלת הטרמפיאדה בצומת רעננה. אלי זכה בתעודות הוקרה רבות על פעולות ההתנדבות שלו וכיום הן מעטרות את קירות ביתנו.

96

Made with FlippingBook - Online catalogs