סיפור חיים - דרכי - סיפורה של טובה רובינוביץ'
לאההייתה ילדהמקסימה, טובה ואחראית. אני זוכרתשבתקופהששמוליק נולד ונזקק לטיפול זהיר ואינטנסיבי, היחידה שעזרה לי היא לאה: יחד היינו מנענעות את מיטתו ושרות לו שירים.
בגיל ארבע עשרה הכירה לאה את צביקה פודכלבניק- דקל ממושב "צופית" וכעבור ארבע שנות היכרות הם נישאו. עוד לפני הצבא למדה לאה להיות לבורנטית וכשהשתחררה מהצבא עבדה ב"מכון וויצמן" ומאוחר יותר ב"אוניברסיטת תל אביב" בתחום ההיסטולוגיה. ללאה וצביקה שלוש בנות: הבכורה נקראת מאירה, על שמו של סבא מאיר. מאירה נולדה בחודש ינואר כפגית. אני זוכרת שהרופאים אמרו שיש לשמור עליה מחוממת, אולם 1969 בימים ההם חימום לא היה בהישג יד. עם זאת, מאירה זכתה לטיפול כה מסור, אוהב וקשוב מהוריה עד שהתפתחה במהרה לילדה בריאה. בגיל שנה כבר שקלה חמישה עשר קילוגרמים. אחרי התיכון למדהמאירה בביתהספר לאמנויות "תלמה ילין" במגמת ציור משום שתמיד בלטה בכישרונה. כששירתה בצבא הכירה בחור צעיר שעמד לנסוע ולהשלים לימודי רפואה בהונגריה, ומאירה נסעה איתו. בהונגריה החליטה מאירה ללמוד רפואה גם היא וכיום היא עובדת כרופאת משפחה
97
Made with FlippingBook - Online catalogs