סיפור חיים - סיפורו של אפרים פישל ברנשטיין

כוסלובקיה

- אפרים פישל ברנש 'מצ ייןט

סיפורו של

נישאו ב 1919 והביאו לעולם 6

, (ש לבית בָּ

וזיסל )

הורי ו של אפרים - פישל ברנשטיין , יצחק איגנץ -

' רבקה לה ואיטה .

, יונתן

1926 ,

שנולד בשנת

, גיטל , פישל - אפרים

ילדים , חיה :

אפרים זוכר את הסבים והסבתות " : סבא מצד אימא היה יונתן ש) אחי הקטן נקרא על שמו ( והסבתא גיט ) לה ' אחותי נקראה על שמה ( לבית בָּש . סבא מצד אבא היה אפרים - ) פישל שעל שמו אני נקרא ו( נקראה ) איטה שאחותי נקראה על שמה .( לסבתא מצד אבא הייתה חנות מכולת והיא פרנסה את המשפחה , מפני שסבא ישב בבית הכנסת כל היום או למד בבית ש ס " וגמרא . לסבא מצד אימא הי י תה טחנת קמח . לילה אחד , כשאימא הייתה תינוקת , הוא שמע שגנבים מנסים לפרוץ , לאסם רּץ החוצה ב שלג עירום , חלה ומת . הסבתא נשארה עם 4 ילדים ומצבה היה . קשה אימא שלי נשלחה לדוד חשוך - ילדים והיא גדלה אצלו . הייתה לנו משפחה ענפה . לאימא היו אחים ואחות ולאבא עוד אח ושלוש אחיות , ולכולם היו כמובן ילדים ." 100 משפחות יהודיות , רובן חרדיות . אביו היה יליד העיר ואמו באה מ העיר אושהורוט , המרוחקת 80 . מ"ק שאר התושבים -כ, 2000 , במספר . היו גויים ה משפחה התגוררה ב 'צ כוסלובקיה באזור ו שב ,נֶהדז כפרב , רוס קרפט - ו כר התגור

הסבתא

אמא עם הבת חיה

אמא באוני ברסיטה בבודפשט

שלנו היה מסורתי , אבל לא אורתודוכסי מכ ו שאר היהודים בכפר הוא . הלך לבית כנסת בשבתות ובחגים אבל לא גידל זקן ולא פאות . אני משער ש הסיבה לכך הייתה שירותו הצבאי בן 6 השנים בצבא האימפריה האוסטרו - , הונגרית . הים- בחיל הוא היה אמור לשרת במשך שנתיים , בלבד אבל לפני שחרור ו פרצה מלחמת העולם הראשונה ו הוא גויס לארבע שנים נוספות ".

אבא "

אבא אמר

אבל " פאות

וביקשה לגדל לבני

אמו של אפרים חששה מפני השכנים היהודים

ה

החרדים

הילדים

שאהיה יהודי טוב גם בלי הפאות וגזר לי אותן , " הוא מחייך " . ועם זאת , אבא

שלח את

הביתה ל אכול ארוחת צהרים ומיד למדנו לימודים כלליים , עד השעה

בבוקר הלכתי ילב ת ספר חילוני , אחר כך

הלכתי

.' חדר 'ל

הלכתי לבית ספר כללי מקומי , שם שרנו את ההמנון הצ כי ו '

1