סיפור חיים - סיפורה של מלכה הולנדר

9

כשעלינו ארצה הבאנו את ספרי התורה האלה אתנו.

לאחר פטירתו של אבא בשנת 1982 , הכנסנו את ספר התורה , אוד מוצל מאש , למוזיאון ' בית

' העדות שבניר גלים.

מהונגריה לסלובקיה, מאחר שגבולות הונגריה נסגר ו

1948 אבא הגיש בקשה ל

-ב

עבור

בפקודת הרוסים, ומשם עלינו ארצה. הייתי בת עשר.

באר יעקב, ולאחר מכן עברנו לבית

'ב באוהל בית עולים ב '

במשך שבועות אחדים התגוררנו

( סרפנד צריפין של היום), מול בית חרושת לצינורות. אבא התארגן רכש מיד,

ליד

נטוש

משאית והתחיל לעבוד ב מפעל ה צינורות , שם עבד עד יום מותו. אימא עבדה במסחר ובהנהלת חשבונות .

למדתי בבית ספר יסודי "אחווה" ברמלה ולאחר מכן עברתי ל בית צעירות מזרחי בתל אביב .

מנהלת המקום , ד"ר שרשבסקי להיות מזכירתה. 19 שנים

בתום לימודי הוזמנתי

על ידי

עבדתי לצידה. היא תמכה בי וה י יתה לי למורת דרך .

אליקים (אלי) הולנדר, פגשתי בתל אביב. בעלי היה אף הוא שריד שואה שעלה

,יעל את ב

ארצה לאחר שאיבד את רוב משפחתו ו , כנער צעיר ה תמודד לבדו מול התופת. בהגיעו ארצה

אחז בנשק והצטרף ללחימה, וכשהכרתי אותו הוא כבר היה איש צבא קבע. גרנו במעוז

אביב . לאחר נישואי עברו ההורים לגור בשיכון פאג"י שבגבעתיים.

1961 , והבת ציפורה (על שם אמו של

בננו הבכור, יהושע (על שם אביו של בעלי), נולד ב -

1965 .

בעלי) נולדה -ב

בשנת 1973 רצינו לעבור לאזור שתאם את השקפת עולמנו ועברנו להתגורר בבני ברק.

במלחמת המפרץ, בשנת 1991 נפגע ביתנו מפגיעת טיל סקאד ונאלצנו לעבור לגור בבית

מלון לכמה חודשים ... שוב נשארנו בלי בית!

אבא נפטר ביום יב' בטבת 1982 , ואימא נפטרה ביום יג' באייר 1988 .

בשנת 1997 עברנו לגור ברעננה ליד ילדינו.

רת בצבא כחובש קרבי

בננו יהושע למד בישיבת ' נחלים ' ולאחריה בישיבת ההסדר ' יבנה יש ,'

וסיים לימודיו האקדמיים בכלכלה ומנהל עסקים באוניברסיטת בר אילן . ב בעלות ה בן מפעל

לווילונות .

בת נו ציפי , היא בעלת תואר ראשון במנהל החינוך ותואר שני בתלמוד . היא הייתה מורה

ומחנכת , ולאחר 25 שנות עבודה פרשה ועוסקת היום בחינוך בלתי פורמלי כמנהלת תכניות