סיפור חיים - סיפורה של מלכה הולנדר
7
אימא לא יכלה לשאת יותר את הגעגועים אלינו
. חודשים
היינו קרוב לשמונה
פר בכ
היאדל
בה והכדור פגע בה
ירו הם
היא נתקלה ב שני גרמנים.
יום אחד כפרב כפר. ל רדת ל
יטהל והח
ושרט את רקתה . פניה התכסו בדם וב, תושייה השליכה עצמה אל מי הנחל ויצאה
מעברו
התעטפה בהם ורצה בחזרה אל מפקדת הפרטיזנים
ירות י מצאה נ
שם
, השני
אחדים,
שבמרומי ההר .
ורתה , נפלה לנחל
אבל נ תנו
וסיפרו שאימא ניסתה לבקר וא
ילדי
ב אותו יום ב אלינו או
הכפר
ו איננה לפני שיצאנו אבא לימד אות עלינו ש י
ומתה. אחותי באה אלי ואמרה , ' אבא איננו, אימא
נחפש יהודים ונבקש
שאם נישאר לבד - נחכה , לחמה המ סוף עד
שאנחנו יהודים ו ,
לזכור
וכך היה .
מה ם שיעלו אותנו לארץ ישראל. ועכשיו תגידי שמע ישראל , שתדעי שאת יהוד '. יהי
הזכירה ל י בכל יום שאנחנו יהודיות , למרות ביק ורנו
מאותו יום ועד סוף המלחמה
אחותי
השבועיים בכנסיה בימי ראשון עם המשפחות שא י רחו אותנו
נמשכו . באזור שלנו כבר היו רוסים ו גם יחידה צבאית אחת של רומנים ו , בזמן
פגזות הה
. במטבח
נים היחיד שהיה בכפר , שם הסתתרנו מתחת שולחן
הפגזה כולם רצו לבית בֵ הלְ -
אחותי ואני המשכנו להיפגש ליד הנחל , להחליף מילים אחדות ולעודד זו את זו.
מחפשת
יום אחד , בהיותנו ליד הנחל , שמענו קול צעקה. אחד הילדים צעק לעברנו
שאימא
אותנו. אחותי לא האמינה לו ואמרה שאין לנו אימא , אבל הסתובבנו ו ראינו אישה
השער ש
לבן , לבושה ב מעיל קרוע וב מגפיים קשורים בחבלים . גם היא לא הכירה אותנו. משתי ילדות
כינים, ואֵם המשפחה שאצלה
יפות הפכנו להיות ילדות מוזנחות ומלוכלכות ,
שורצות
תלתלי ראשי בצורה פראית . אחותי קיבלה פצעים בכל הגוף מחוסר
התגוררתי את הגזז
ויטמינים והייתה נפוחה מרעב. נראינו נורא.
עכשיו הולכים. " היא חשבה שתמצא את
אימא חיבקה ולא שהתה אפילו לרגע, היא " , אמרה
נוכל שוב ל התאחד. נסענו מרחק קצר בעגלה,
משפחתה ב הונגריה, כמו לפני המלחמה, שו
אחר כך עלינו על רכבת שעל גגה הייתה אמבטיה ואימא הכניסה אותנו ל תוכה. בדרך ראיתי
הרוגים, גופות, התנהגות חייתית של אנשים ועוד מראות שילדה קטנה לא
אמורה לראות.
הדרך היתה ארוכה וקשה. ללא אוכל ושתיה.
עצמו נתפס
נלקחה להשמדה בית הו
הגענו חזרה להונגריה , לבאלאשז'רמט . המשפחה כולה
שני מזרונים , סיר קטן ומעט
על ידי המ פקדה הרוסית. אחד מתושבי ה שוק נתן לנו חדר
עם
, כלים ואימא נסעה מידי פעם לבודפשט לבדוק רשימות ניצולים . אנשים שזכרו את המשפחה
נתנו לה כסף לנסי הע . בחדר הזה התגוררנו כ שלושה חודשים , ואימא חזרה אמרה שכל
שיא חלומותיה היה לבשל לנו תפוחי אדמה. בחדר ההוא היא הגשימה את חלומה.
המלחמה
Made with FlippingBook Annual report