סיפור חיים - סיפורה של מינה וולף (שטיין)

Varniu ) עמדו שומרים גרמנים וליטאים, כך שלא ניתן היה

היה זה יום קר מאוד ובשער הראשי ברחוב ורניו (

י ו הז . לצאת יתה הפעם השלישית שיונס, המכר של אבי, מנסה לחלץ אותי מהגטו. יונס עמד שם בקוצר רוח , בעוד אבי ניגש אל השומר הגרמני בשער ואמר לו בקול ר 'תראה כמה שהשפה הגרמנית נעימה ויפה ! בגרמנית אומרים Jonas, warten sie bitte! (יונאס, חכה בבקשה) ואילו בליטאית זה נשמע כל כך וולגרי : ' ) Jonas! Palauk! יונאס .)' חכה! כך יונאס מר הבין ינולביציוס שעליו להמתין , ו כשהתחלפו המשמרות והגיעו השומרים ' ' ים הנכונ אבי דרך השער , ולאחר הליכה קצרה לצדי , הושיב אותי בעגלה של מר ינולביציוס. נסענו בעגלה לביתו של מר ינולביציוס שברחוב ד וקנטו א 3 ( Daukanto ) במרכז העיר קובנ

ם: ה. היו

, העביר אותי

שם ג רתי במשך שבועיים. הייתי ילדה טובה ותמיד עזרתי בעבודות הבית. פעם אחת בלבד הצליח אבי לבוא לבקר אותי .

לקראת הביקור ח ליפה סרוגה בצבע תכלת שנסרגה

לבשתי

כדי שחלילה לא יתגלה שאני

אותי שלא לקרוא לאבי ' , ' אבא

ה הזהיר

בהזמנה במיוחד בשבילי . המשפחה

יהוד יה. י תוך כדי ניגוב ה אבק מן הרהיטים לחשתי באוזנו של אבי : 'אבא, מתי אימא תבוא?'.

סיפרו לי שכשאבי חזר באותו יום לגטו הוא בכה כמו תינוק. זו הייתה הפעם הראשונה שראו אותו בוכה וגם הפעם האחרונה בה ראיתי את אבי בחיים!

במשפחת ינולביציוס דיברו גרמנית ואילו אני דיברתי אידיש. היה שם בבית ילד, כנראה רוסי, שלימדו אותו לדבר גרמנית. הוא נהג לדבר אלי בגרמנית ואני עניתי באידיש. יונאס ואשתו חששו שמישהו ישמע אותי מדברת באידיש ולכן החליט להעביר אותי לכפר מישקוצ'אי ( Mishkuchiai ) שם התגוררו אמו ואחיותיו.

הוא

החיים בכפר לא היו קלים. הילד ים בכפר נאלצים להתבגר מהר ולקחת חלק במטלות הקשורות לטיפול בחווה. עלי הוטל לרעות את הפרות, החזירים והאווזים. הפרות רעו בשדה לאחר שנקצר.

הנעליים היחידות שהיו ברשותי ביציאה לשדה היו נעליים כחולות עם שרוכים, שהיו בכמה מידות קטנות מכף רגלי, לכן נאלצתי לתחוב ר ק חלק מהרגל לנעל , כדי להפחית את הכאב, ולהלך כמו ליצן .

למרות כל מאמצי לא

ו, לשווא

ים חזיר . חיפשתי אחריו

פעם אחת, בעודי רועה את החזירים, נעלם אחד ה

נאלצתי לשוב לשדה יחפה למצוא את

הגונות עם ו, מקל

הצלחתי למצאו וחזרתי הביתה בלעדיו. מכות חטפתי

החזיר.

שחזירים אוהבים מאוד להיכנס לבוץ. בעודי הולכת הופתע ממני ו פתח בצרחות, מרוב בהלה גם אני

הפעם החלטתי לחפש באזור הביצה הקרובה, מ בתוך הביצה יחפה, דרכתי על החזיר שהסתתר שם. חזיר ה

אחר

מעדתי ונפלתי לבוץ.

עד היום אני זוכרת כמה מפוחדת הייתי ואת המרא ה שלי מכוסה בבוץ.

, בחבילה

גם ספרים ברוסית

מדי פ עם נהגו הורי לשלוח לי מזוודות מלאות בבגדים של אחותי ו , לעיתים

אצל מורה .) פרטי

(אבא שלח אותי בגטו ללמוד

רוסית

התחלתי לחשוב איך להקל עלי את עבודות המשק.

ירים במקומי וכך ,

החז ו הפרות

חילקתי את הבגדים שקיבלתי לילדות המקומיות בכפר ו , בתמורה הן רעו את יכולתי לנצל את הזמן שהתפנה לשכב בקצה השדה ולקרוא ספרים.

8

Made with FlippingBook - Online catalogs