סיפור חיים - סיפורה של מירה ברק

6

א עשרה מה גילתה לה את סוד האימוץ.

עם מלאת לה שתים -

במוחו של אדם ולעולם לא יישכחו. כזה הוא אותו

מירה משחזרת: " יש זיכרונות שנחרת

ים

, עשרה בחוץ ג שם זלעפות , אני יושבת במטבח הקטן בביתנו ברעננה

יום. אני בת שתים -

ומציירת פרה , משהו שלמדתי לצייר באותו יום בבית הספר . אמי ק ו ראת לי ואני אומרת לה ,

פצת על המיטה בישיבה מזרחית ואימא יושבת

את הציור ובאה. וקאני '

, רק רגע אני מסיי

'

מת

זוג, האיש חבר קיבוץ איילת

מספרת על לי

מולי על אחד הכ י סאות שבפינת האוכל היא .

השחר והאישה מחיפה. היא מספרת את זה כמו סיפור על אנשים אחרים, בגוף שלישי. ' הם

, אבל לפני כן

1939 הם החליטו לה נשא י

1931 והחליפו ביניהם מכתבים. -ב

-ב הכירו

ממנו

האישה כתבה לבן זוגה כי לעולם לא תוכל ללדת ילד והם ייאלצו לאמץ. היא

מקבלת

ו וקבעו את משכנם במושבה

כך יהיה. ישא אכן נ הם ו '

תשובה שבו כתוב , ' כל שתרצ – י

מכתב

רעננה.

מכתב מאבא באיילת השחר לאימא בחיפה לפני נישואיהם, 1939

בכפר סבא כשבכוונתם

כעבור תשע שנים, ב - 1948 , הם מגיעים יחד לבית היתומים ' ' אונים

, מסיפורה הצביעה עלי ואמרה ,' הילדה הזאת היא את. '

לאמץ ילד. וכאן אמי דבורה עצרה