סיפור חיים - סיפורה של מרים רוזן

ואמה וכן הנהג וחברו. שמונה אנשים

ולתוכה נדחסנו אמ א , אני ואחי, חברה של בנה עם אמא

אנחנו רוצים

בלי לד

," חופשי

אזור " שנקרא

במכונית קטנטונת. נסענו דרומה מה ל ,

עת לאן

להגיע.

בשנת 1942 גם אזור דרום צרפת שנקרא עד אז "אזור חופשי" נכבש על ידי הגרמנים, ומשתפי הפעולה הצרפתיים פעלו בו במרץ וביעילות על מנת לצוד יהודים.

כשהבינו שהיא בעצם לא מופצצת. היהודים שנשארו בעיר

התושבים הלא יהודים חזרו ל

פריז

1942 , הובלו לוולודרום שם הורעבו , נשלחו לדראנסי ואחר כך

או חזרו אליה "נצודו" ביולי

למזרח אל

מותם.

הדרך שלנו מפריז דרומה ארכה כעשרה ימים עם מעט מאוד אוכל, מים ודלק . במשך כל מהלך

האזור בו נסענו ה ופצץ יום ולילה. בילינו יותר זמן בשכיבה בצדי הדרכים בניסיון

הנסיעה

מההפצצות מאשר בנסיעה לאורך כל הדרך ראינו משפחות נמלטות בעגלות, י באופנ ים או במכוניות. אני זוכרת שמדי פעם אמא יצאה עם ג'ריקנים כדי לנסות להשיג דלק. אחי שהיה רק בן שנתיים בכה כל הזמן שהוא רעב. אמא הלכה לבית חולים שנקרה בדרכנו כדי לבקש עבורו חלב. אמרו לה שתחזור חצי שעה מאוחר יותר כי הם מאוד עסוקים בטיפול בפצועים. כשחזרה , כמעט לא היה זכר לבית החולים, הוא ה פצץ ו ונחרב . כך קרה פעמיים עם גשרים שעברנו. מיד לאחר שעברנו אותם הגשרים הופצצו ו ו. קרס

מלט ילה

עצמה.

ענו לכיכר בעיירה Etampes ירדנו מהמכונית ונצמדנו ל שיחים הנמוכים

באחד הימים יהגב ,

מסביב לכיכר חל כי ה ה הפצצה כבדה. אמא הנחתה אותנו להניח את ראשינו על השיחים ואמרה "תוך זמן קצר אנחנו כולנו נמות , בואו נתפלל ביחד " . היא חיברה בו במקום תפילה שמחציתה בשפה הצרפתית ומחציתה בגרמנית. המעמד הזה חרוט היטב בזיכרוני עד היום. לאחר שההפצצה הסתיימה הבטנו מסביבנו וכמעט כל האנשים שנצמדו לרצפה בכיכר שכבו

היינו בין היחידים שנותרו בחיים. המשכנו דרומה והגענו לעיירה St. Gaultier ליד

מתים.

העיר Chateauroux .

נכנסנו לכנסיה ופצצה נפלה ממש סמוך אלינו. אני זוכרת שידה של

אשה שעמדה לידנו נכרתה בהפצצה.

יירה בע סן גוטייה התקבלנו כפליטים ושיכנו אותנו בשורה של צריפים קטנים בנויים מלבנים אדומות. קבלנו חדר יחד עם החברה של אמ א , בנה ואמה. בחדר לא היו ושירותים.

חמטב

השירותים היו במרחק ניכר מחדרנו. חיינו בתנאים קשים מאוד.

רותו בלגיון הזרים. עם שובו רווח לנו מעט. הוא שתל גינת ירק

בסוף אותה שנה חזר ימש אאב

קבל עבודה בתיקון כבישים שהופצצו.

אופניים והו

ושם גם גידלנו תרנגולות . היו לאב

א

א

בחצר