סיפור חיים - סיפורה של מרים רוזן
הוא גם נהג ל רכב על אופניו בין חוות מרוחקות ומהן הביא חלב, תפוחי אדמה ושעועית. גם בעלה של החברה של חזר אמא משירותו בלגיון הזרים והם ק בלו חדר משלהם.
בתקופה שאבא חי אתנו , 1942
) מוטי ואני בסן גוט יהי
( רנה אחי
וגיליתי
בו בוקר התעוררתי נתי מש
אחד הזיכרונות הכי יפים שלי מאותה תקופה הוא מאותו
לימד אותי לרכב על
עבורי. הייתי המאושרת בילדות.
בבית זוג אופניים שאב רכש א
אאב
האופניים והייתי מתלווה אליו לסיבוביו היומיים כדי ל נסות לרכוש מצרכי שונים מזון . בכפרים עם הזמן , כאשר היטבתי לרכב על האופנים, נהגתי לצאת לבדי לסיבובי השגת אוכל עבור המשפחה, כשעל כתפי תלויים שנים שלושה תיקים שנועדו להכיל את מצרכי המזון. החברים של הורי שחיו בסמוך אלינו קיבלו ויזה לארה"ב ועזבו את המקום. קיבלנו את החדר שלהם ששימש עבורנו כמזווה למצרכים. יש לי שני זיכרונות טובים ומיוחדים מאב מן א התקופה בסן גוטייה. באחד הלילות הוא הוציא אותי אל מחוץ לבית , התבוננו שנינו בשמים
במיוחד של גשמים, רעמים
לימד אותי את שמות הכוכבים . זיכרון נוסף קשור ליום ס ערו
א ואב
יצא החוצה ורקד
חזקים וברקים. אמא הייתה מאוד מבוהלת מקולות הרעמים ואילו אב
א
משמחה בגשם.
עוד לפני שובו של אב למדתי שם כל מה שאני יודעת היום בשיטות של אותם ימים. היה זה יותר ממה שלמדתי בארץ. לא ניתנו לתלמידים תעודות , לעומת זאת ההורים נתבקשו לחתום על מחברות הלימוד שלנו וכך רשמה אותי אמא לבית ספר שהיה ממוקם במרחק רב
מביתנו.
א
Made with FlippingBook Online newsletter