סיפור חיים - סיפורו של שלום-זאלו פרינץ
, בברלין 4311
השומר הצע " יר
קבלת שבת קיבוץ "ב
, מפולין מהונגריה , צרפת ועוד . שפת הלימוד
: ת אירופה
כאן נפגשנו עם ילדים מכל קצו ו
והדיבור הייתה אידיש והיה לנו מאד קשה , למרות שהשפה הגרמנית נשמעת קרובה כביכול
לאידיש . אבל כילדים למדנו מהר והתחברנו בקלות לכל ילדי הפליטים האחרים ". האידיש
הייתה ה שפה המאחדת בין כל הילדים שהתקבצו מארצות שונות .
" ערכו לנו פעילויות שונות , לצורך גיבוש חברתי , ודיברו על פלשתינה , ." כמובן
בברלין נשארה הקבוצה במשך קרוב לשנה וחצי , ואחר כך נדדה דרומה במשך חודשים
אחדים למקומות שונים שהיו בעבר מחנות צבאיים ויכלו לקלוט מספר רב של מאות ילדים .
" לקראת ה חורף הגענו לכפר קטן בשם דורפן , לבניין גדול שבו שיכנו מאות ילדים . שם בעצם
קלטתי לראשונה שיש יתומי מלחמה . כשהגענו קרוב למינכן התחילו לדבר על עלייה לארץ
ולְלמֵד שירים בעברית בתעתיק גרמני ". שלום מספר כי אחד ממקורות ההשראה לשינוי שמו
שאותו למד באותם ימים
, ו מִזָאל השם שניתן לו בלידתו , היה השיר " הבאנו שלום עליכם , "
במסגרת ה ." קיבוץ "
ואז הגיע היום המיוחל .
" הודיעו לנו שאנחנו נוסעים לארץ ישראל , שעלינו לשמור על שקט , שאסור לדבר או לשאול
. שאלות הגרמנים לא ששו לאפשר לילדים יהודים ממוצא גרמני לצאת מגבול ות המדינה .
אמרו לנו שיבואו אנשים עם רשימות , לכל ילד נתנו שם בדוי עם גיל מזויף , ומלבד זאת לא
ידענו כלום . השמות הפיקטיביים שקיבלנו היו של ילדים שעלו כבר ארצה במשלוחים קודמים .
יציאה מגרמניה הייתה בלתי לגאלית ונעשתה בחשאי "ע י השליחים מארץ ישראל .
8
Made with FlippingBook Online document