סיפור חיים - סיפורו של שלום-זאלו פרינץ
בשטח
השאירו מִתקנים צבאיים , שם שיחקנו , ומצאנו גם תותחים נגד מטוסים
שהושארו
הוא מחייך .
ועשינו מהם ' לונה פאר " ,'ק
בסוף חורף 8322 נכנסו הרוסים והפולנים לברסלאו עם כוחות הברית .
" אבל גם כאן נוצר מצב מביך ולא נעים , מפני שהם היו ש י כורי ניצחון , ושיכורים ממש , התנהגו
בצורה פרועה והיה מסוכן להסתובב ברחובות , בעיקר לנשים וילדות , ונשארנו רוב הזמן
במקלטים . אני זוכר עגלה עם סוס וחבית וודקה עליה שהם לקחו אתם לכל מקום . נראה כי
בלי הוודקה לא יכ לו להילחם , " הוא אומר בחיוך " . הם ביקשו מאתנו אוכל , ובתמורה נתנו לנו
וודקה בצנצנות ".
המלחמה הסתיימה והמשפחה עברה להתגורר באיירפורט , עיר תעשייה גדולה במזרח
גרמניה . הקהילה היהודית החלה לחפש אחר משפחות יהודיות שניצלו .
" שיכְנו אותנו בדירות פנויות , שוב התחלנו לל כת לבית הכנסת ולנסות לחזור לחיים נורמליים .
התגוררנו יחד , כל ששת האחים והאחיות , מלבד אחותי הבכורה אסתר שנישאה בינתיים
התחיל לעבוד בחנות
ועברה לגור עם בעלה באחד מפרברי איירפורט . אחי הגדול , , אדגר
מכולת של פולנים שהיגרו לגרמניה ופתחו בה חנויות . הוא פרנס אותנו בכבוד מעבודתו שם .
ואקורדיון והצטיין
באקדמיה למוסיקה . הוא ניגן בכינור , מפוחית
אחי השני , וולפגנג ,
פה
למד
, מרגוט ארנו ואני , התחלנו ללמוד בבית
, אדית
קיבל מלגה . הילדים הקטנים ,
, ו בלימודי
על כך
הספר היסודי באיירפורט . עבורי הייתה זו הפעם הראשונה שהלכתי לבית ספר ".
המשפחה התגוררה שם עד 8321 וחייתה על חבילות שהגיעו מארגון הג . וינט '
ארנה פרינץ וארבעה מילדיה , 4311
, אהרן ארנה ושלום
עומדות : מרים ואדית , יושבים :
6
Made with FlippingBook Online document