סיפור חיים - סיפורו של שלמה רובין

סיפורו של שלמה רובין פולין מ

נולדתי -ב ה קטנה בשם ,ב'רצֵ אקְ למשפחה דתית בת 10 נפשות : אבי יצחק , אמי אסתר ושמונה 15.5.1924 ריבעי , בפולין

, חווה

, שרה

, ליזֶע יענקל , אני שלוימה ,

,

ואחיות גיטל :

אחים

גולדה ושרוליק .

משפחה מלוכדת , שנהגה להסב יחד לשולחן בשבתות וחגים עם , הסבים והסבתות , בשקט וביראת כבוד . עברנו לאוט (*) , בה בנה אבי בית מרווח בן חמישה חדרים , וכשנפטר סבי בשיבה טובה ) וכל שיניו בפיו (... עברה סבתי לגור עמנו . משפחתי יהי תה בעלת ביח " ר לבגדים והפרנסה ה י יתה מצויה . כשבגרנו הצטרפנו לע בבית החרושת לע . תים היינו מציבים דוכן

לימים

קצְ וב

בודה

היו סבירים .

ומוכרים בו בגדים . גרנו בסביבת גויים והיחסים

אתם

1933 , עם עליית היטלר לשלטון , הורעו היחסים עם הגויים . האנטישמיות הפכה גלויה

בשנת

האנטישמיות

1935 , עם מותו של ראש הממשלה הפולני פילסו ,קי דס

וחנויות יהודים הוחרמו -ב .

- אשה פוגרומים ו איסור ניהול חיי דת חופשיים . השחיטה נאסרה והיהודים נצטוו

הרימה את ר

לירות בפרות . נמצאה דרך – קודם שחטו ואח ... כ ירו "

בשנת 1939 , אני זוכר את הגרמנים נכנסים לעיר והקצינים מתיישבים בבית ההבראה ולוקחים יהודים כפועלים . הוקמה משטרה יהודית , שמנתה כמאה שוטרים ש , תפקידם היה לספק מכסות פועלים לגרמנים , על פי דרישה -ב. 1940 הוקם מחנה ריכוז בק )ב 'רצא מקום הולדתי , מרחק , הויסלה כדי למנוע מהש י טפונות בחורף להגיע לכפרים . שמסביב שקענו בבוץ האפיק , סובלים מהעלוקות ששרצו במקום . הורי היו מתגנבים למקום ומביאים לנו משהו לאכול . מאוטבוצק י (. הודים בני 15-30 , ביניהם אני ושני אחי , נקראנו ל מגרש ליד אוטבוצק , שם הורו לנו לחפור ולהעמיק את אפיק נהר

כמה

מ"ק

1941 נבנה הגטו באוטבוצק , החלפנו את

מי שפיקח ו על העבודה היו שוטרים יהודים ופולנים -ב.

בתחום הגטו . היהודים ובהם הורי וחמשת אחי ואחיותי ,

ביתנו עם משפחה פולנית ועברנו לבית

ם

הובלו ברכבת לגטו .

1