סיפור חיים - סיפורה של סוזן ביסמוט

" דודה אלן באה ולקחה אותי מבית החולים " , ממשיכה סוזן בסיפורה ." בתחילה טיפלה בי דודתי , שהיתה נ שו אה לצרפתי קתולי , ואחר כך , כשהתגברה הסכנה העבירה אותי למשפחה נוצרית קתולית במ רכז צרפת , , בכפר שהסתירה אותי תמורת תשלום . כששאלתי על אמא , אמרה לי דודתי שהיא חולה , וכשתבריא תחזור ותבוא לקחת אותי . מכיוון שהייתי אצל המשפחה הנוצרית , התפללתי לישו שאמא תבריא ותחזור אלי ; נהייתי נוצריה נאמנה ואפילו רציתי להיות נזירה . במשך אותו זמן התפללתי בחו זקה להחלמתה של אמא , אבל אמי לא חזרה ... כשאבא חזר ובא לקחת אותי אחרי המלחמה הייתי בת תשע . אבא אמר לי שאמא הלכה , הלכה לאושוויץ ... באותו זמן לא ממש הבנתי את כל הסיפורים האלה ואת ההבדלים בין יהודים ללא יהודים . חזרנו לפריז , אבל לא לדירה הקודמת של ; ונ משפחות צרפת יות השתלטו עליה והשלטונות לא הכירו בזכותנו על הדירה . נאלצנו לגור בדירה זעירה , אני , אבא וסבתא ) אמא של אבא ( , בחדר , אחד בלי שירותים . לאט לאט הבנתי שאני יהודיה . גדלתי בפריז ולאחר לימודי בבית הספר ) בית ספר לא יהודי - כי , זאת היתה האפשרות שעמדה בפנינו ( התחת נתי עם ויקטור ביסמוט , יהודי שהגיע לפריז

היחידה

נולדו לנו שתי בנות וניהלנו חיי משפחה רגילים .

מתוניס בשנות ה -50 .

בשנת 2002 עלינו לארץ עם כל המשפחה ; יש לנו 13 נכדים ו -5 נינים , תודה לאל , וכמעט כולם . בארץ

סוזן עם הנכדה סמנתה

3

Made with FlippingBook - Online magazine maker