סיפור חיים - סיפורה של יהודית הררי

היו הללו

מלאות פעילות בחגים , במועדים ובאירועים שונים כמו חתונות . בכל ה

אירועים

מצרפים אותי להופעות בעיקר לריקודים.

את הקיבוץ הקיפו שדות ואני אהבתי מאוד לעבוד בשדה ובגן הירק. אהבתי לשתול עגבניות ולקטוף אותן כשהבשילו ו כן לאסוף תפוחי אדמה. אווירת השחרור ששררה בקיבוץ מאוד התאימה לי וכך גם השהות בין הילדים. כבר בשש בבוקר ולאחר מכן פרשנו מחצלות ואכלנו ארוחת בוקר שלאחריה עבדנו בגן או בכרם. טעם הביצה הקשה, הגבינה והלבן שמורים אתי עד היום. אני גם זוכרת שבתקופת מלחמת סיני חפרנו שוחות ומלאנו שקי חול. אנחנו כונינו בקיבוץ ה"סלוקים" על שם המוצא הסלובקי שלנו והיה לנו מועדון משלנו ש אליו הגיעו גם חלק מבני הקיבוץ וחברו לפעילות שלנו . בחופשות נהגנו לצאת גן הירק ב לעבוד

עם חברותי בקיבוץ, אני במרכז

לכל ילדי הקבוצה שלנו היו הורים בארץ והם היו נוסעים אל ההורים בשבתות ובחגים. לאחותי ולי לא הייתה משפחה בארץ על כן נשארנו בקיבוץ גם בחגים ובחופשות. כאשר משפחות העולים התבססו ה ן הוציאו את הילדים שלהם מהקיבוץ. לאחר שהות של שנתיים בקיבוץ נשארנו רק שלוש בנות מן הקבוצה המקורית לשע תה יחד והגיעה לדגניה ב'. הייתי ילדה מאוד ביישנית ובילדותי הייתי מאוד תלויה באחותי אך בקיבוץ התלות שלי בה הלכה ופחתה כי למעשה פעלנו בשתי קבוצות נפרדות. לאחר סיום לימודי בבית הס פר היסודי עברתי יחד עם כל תלמידי כיתתי לתיכון " בית ירח " למדו כל ילדי קיבוצי עמק הירדן. מכיוון שנכנסתי מאוחר יותר למערכת החינוך בארץ , למדתי רק שלוש שנים עד שהגיע מועד הגיוס שלי.

שם

םש

בתיכון