סיפור חיים - סיפורו של יוסף רוזנפלד
3
יוסף, אמו ושתי אחיותיו הגיעו לאושוויץ - בירקנאו ומיד כשירדו מן הקרון נשלחו האם והאחות
הקטנה, רחל, למשרפות. האחות הגדולה, פרי ד ה, הצליחה להישאר בחיים עד חודשיים לפני
שחרור המחנה ואולם אז, במהלך סלקציה, נשלחה על ידי מנגלה למוות. כך העידה, לאחר
המלחמה, גבריאלה, מי שעתידה להיות אשתו של יוסף, שהכירה את משפחת רוזנפלד ואת
פרידה עוד מן הבית. כשירד יוסף מן הקרון, נזכר שהשאיר שם פרוסת לחם וקפץ לקחתה
בחזרה. על מעשה זה קיבל מכות קשות במקל גומי מידיו של מנגלה; זה, שאל אותו למקצועו
ויוסף ענה במעט הגרמנית שידע כי הוא חקלאי. כך זכה להישלח לחיים. לאחר זמן מה באושוויץ,
נשלח יוסף עם עוד אלפי אסירים יהודים לוורשה כדי לפנות את הריסות הגטו. מתקופה זו של
עבודה קשה ורעב יש ליוסף זיכרונות וסיפורים רבים; הנה כמה מהם:
הוא זוכר שבמקום מסויים הוצא אדם חי, יהודי כנראה, מן הביוב, כמעט שנתיים לאחר דיכוי
המרד. יוסף איננו יודע מה קרה לו והוא משער שנרצח. יוסף מספר על גופות ועצמות של
הנספים בגטו שנמצאו בין ההריסות שהיה עליהם לפנות. הוא, כמו כל היתר, סבל מרעב, וניסה
תמיד להשיג מעט אוכל. בוורשה ראה מישהו בשם שמיל אוכל תפוחי אדמה מבושלים. סקרנותו
התעוררה ולאחר הפצרות מרובות גילה לו שמיל את סוד הבישול: ממלאים דלי בשכבות של
תפוחי אדמה (שנגנבו מן המטבח ) עם אדמה ועפר ולמעלה שופכים סיד חי! בשיטה זו ה שתמש
יוסף לאח ר זמן כשהיה במחנה דכאו. גם יוסף הסתכן בהתגנבות למטבח כדי להשיג כמה תפוחי
אדמה.
עד היום הוא אסיר תודה ליהודי בשם דיקר שהיה אחראי על הצריף שבו גרו, שלא גילה לגרמנים
על מעשי ההתגנבות שלו. אומר יוסף: "אני חב לו את חיי ואילו הייתי מוצא אותו הייתי מ נשק את
ידיו ורגליו". גם בזמנים ה קשים הללו ניסה יוסף לעזור לאחרים. הוא מספר איך נתן כמה מתפוחי
האדמה שגנב לאדם שהכיר, שוחט, וזה הבטיח לו לרקוד בחתונתו, אבל לא שרד ולא זכו לכך.
יוסף נזכר גם ביחס טוב שגילה כלפיו אחד ממנהלי העבודה הפולנים. יוסף מצא חולצות בין
תמורתן. ואולם, רבים יותר
אותו מנהל עבודה פולני שילם לו כמה
ההריסות שפינה ו ,
זלוטי
הסיפורים על מעשי אכזריות, עינויים והרג שביצעו ה ג רמנים באסירים היהודים. מתוך אלפי
היהודים שנשלחו לעבודות בגטו ההרוס נשארו בחיים רק כמה מאות , ויוסף ביניהם. את
הנשארים בחיים התחי לו הגרמנים להוליך לכיוון מחנה דכאו בגרמניה, תחילה ברגל ואחר כך
בקרונות. במהלך צעדת המוות לדכאו נתקף יוסף צימאון נורא והעז לבקש מעט מים, תמורת
תשלום, מאיש ה - ס.ס. שליווה אותם. לשאלתו, כמה כסף יש לו השיב יוסף: 730 זלוטי. איש ה -
ס.ס. לקח את הכסף, ציווה על יוסף לצעוד קדימה ולא נתן לו אפילו טיפת מים. בהמשך מספר
יוסף על מאורע מופלא שקרה להם. באחד השדות, לצד הדרך, חפרו באדמה עם כפות המרק
Made with FlippingBook - professional solution for displaying marketing and sales documents online