סיפור חיים - סיפורו של יוסף רוזנפלד
5
פגש אדם שנראה לו מוכר; לבסוף נזכר היכן ראה אותו ואמר: "היית ה - ס.ס שלי בדכאו!" למחרת
נעלם אותו
האיש.
יוסף וגבריאל ה (בשמה העברי, שרה - ביילה) חזרו לשונקוט - מארה ושם נישאו. בהמשך עברו
- לסאטו מארה (סאטמר) ושם עבד יוסף בחנות רהיטים. במרו צ ת השנים הגישו בקשות רבות
לעלות לארץ, אבל בקשותיהם נידחו ע"י המשטר הקומוניסטי. אחיו של יוסף, אברהם, הצליח
לעלות לפניו . בנותיהם של יוסף וגבריאלה, עליזה ויהודית, נולדו ברומניה וגדלו שם עד עליית
1964 . י וסף מבקש להדגיש כי גם תחת המשטר הקומוניסטי הצליח לשמור
המשפחה בשנת
מצוות ולקיים אורח חיים מסורתי.
לאחר עלייתם לארץ היה יוסף מדוכדך במקצת בשל אי - ידיעת עברית במידה מ ספקת (ידע רק
- בנצרת עילית ולעבוד יחד איתו
להתפלל) וחוסר מקצוע. ה וא בחר להתגורר בקרבת אחיו אברהם
- ראשי תיבות של "אחים רוזנפלד" . הם ייצרו
במפעל הסרי ג ה שהקים. המפעל נקרא "ארוז" –
סריגים ואריגים, גם ליצוא, לחנויות גדולות בארצות הברית ובבריטניה, וניהלו את המפעל
ב כוחות עצמ ם , ביושר מוחלט ובהגינות כלפי העובדים, במשך 15 שנה. בנותיהם, עליזה ויהודית,
זכו לחינוך ולהשכלה גבוהה ויש להן ילדים ונכדים טובים, מסורים ומצליחים.
המשפחה המורחבת בחתונת הנכד בעז (בנה של יהודית)
Made with FlippingBook - professional solution for displaying marketing and sales documents online