זיכרון מהחיים - ספר מתכונים
â×Þʼnßäëá סיפורה של
עליתי ארצה, במבצע קדש. אני זוכרת מילדותי במצרים 1957 . בשנת 1950 נולדתי במצריים ב 2- שמשפחתי הייתה ממעמד בינוני-גבוה שם התגוררנו בבניין עם מעלית, חשמל זורם, גז, טלפון ו משרתות. ברחובות הסתובבו רוכלים ומכרו סחורות. בני משפחתי ואני היינו הולכים לקולנוע, בילינו , בני משפחתי 7 בגנים, נסענו בכרכרות והיינו הולכים לבית הכנסת הגדול. כשעלינו לארץ הייתי בת ילדים 3 חוו משבר, כיוון שבמדינה לא היה כלום והגענו להתגורר בצריף בגודל של חדר ורבע. יש לי נכדים. את בעלי הכרתי במסיבת ריקודים. אני מאוד אוהבת לעשות דברים בידיים למשל, בישול, 18- ו , שם עבדתי בכל עבודות המשק. כיום אני 1975 אפייה וסריגה. אני מתגוררת בקיבוץ שריד משנת עושה חוגי אפייה לוותיקי הקיבוץ. כל המאכלים שאני מכינה הינם מתכונים שלמדתי מאמי ומדודותיי. במצריים לא אפו הרבה במהלך
השנה, אלא פעמיים בשנה בפורים ובראש השנה, כיוון שלא היה תנור אפייה בבית, אמי ודודותיי היו מזמינות מהמאפייה מגש ענק ושם הן היו מכינות את כל העוגיות ואופות אותן במאפייה. במהלך השנים אספתי המון מתכונים מחברי קיבוצי וממשפחתי. את המעמול היו מכינים בראש השנה ובפורים. המתכון מזכיר לי את בית האם. אני מתגעגעת לאווירה בבית סביב הכנת העוגיות. האווירה הייתה אווירה מאוד חגיגית, זה לא היה מובן מאליו. מי שהיו מכינות את העוגיות היו סבתי ואמי. ל מר
Made with FlippingBook. PDF to flipbook with ease