רבקה

ערב קיצי נפלא. אי שם רחוק פורחים עצי

האקציה וריחם המתוק משכר את החושים בלילה החם הזה של חודש אפריל. הו, אביב! הו, החיים! כמה טוב ונפלא לחיות! לנשום עמוקות את הריחות החריפים הבוקעים מהאדמה הפורחת ולהתפעל מהימים שטופי השמש, ומהערבים החמים והמתוקים. לחיות, לחיות, לחיות!! אני יושבת במרפסת, האור מן החדר נופל על שולחני. כמה נעים לכתוב כאשר סביב הכל כה טוב ויפה. גם בדירות השכנות נדלקו האורות, ודייריהם גם הם כותבים, קוראים ומשוחחים בשקט. כל אלה מעוררים תחושות של אושר, שלווה ונחת. נדמה לי שכולם כמוני, חשים סיפוק ושלווה שקטה. כל היום הייתי עסוקה בעבודות הבית ובטיפול בתינוק. העבודה היא רבה, ולקראת ערב עייפתי. אך ברגע שהרדמתי את הילד, התלבשתי ויצאתי למרפסת, העייפות נעלמה כלא הייתה. עכשיו לאות מתוקה שוטפת את כל גופי, ואני יודעת שאם רק אניח את ראשי אירדם שינה מתוקה, אך איני עושה זאת. היום עלי לכתוב מכתבים הביתה.

מאוחר. השעון מראה חצות. כולם כבר ישנים שינה עמוקה. הבתים חשוכים, וגם עיניהם עצומות בשנתם. הפנסים כבויים