רבקה
61 60
החיים כאן כה שבעים ורגועים שהדבר מעורר בי מחשבות נוגות. אנשים אלה, הורי בעלי, הם כה שונים ממני, מסביבתי, רחוקים מתפיסת עולמי, עד כי איננו יכולים להיות קרובים באמת. אלה יהודים טיפוסים של עניי העיירות היהודיות הנידחות. הילדים המושפלים של הגטו הפולני. הם חיים בשלום מדומה עם השפלתם ואינם חשים בכך. אנשים שאיבדו את גאוותם. ייעודם והלך הרוח שלהם שונה וזר כל כך משלנו שנדמה שהם מצויים במישור לגמרי אחר. כל מושגי האמת והמוסר זרים להם. אני חיה אתם אף שלעתים זה קשה. ובכל זאת, לא רע כאן. למרות הכל שוררת כאן אווירה בריאה שנוצרת בידי בני אדם נינוחים ולא עצבניים. בני הקטן סופג כאן אווירה חיים כפריים בריאים, של עבודה וקרבה לטבע יחד עם האוויר המקומי הרענן וריח האדמה הפורחת.
1940 בדצמבר 17
Made with FlippingBook - Online Brochure Maker