רבקה
83 82
דבר מותה של אמי ועצם התאבדותה הוסתרו ממני כשהייתי ילד.
זאת הייתה תקופה אחרת. לא נהגו לנהל שיחות עם ילדים ולהסביר להם דברים קשים. בני המשפחה היו אובדי עצות, שטופי כאב ולא ידעו כיצד להתגבר עליו. הם התלבטו כיצד לנהוג בי, בילד, והחליטו בעצה אחת שיספרו לי את האמת כשאגיע לגיל שלוש עשרה. אני מניח שכוונתם הייתה להגן עלי. הם חשבו שאם לא ידברו אתי על אמי אני אשכח. הייתי כל כך קטן. אמרו לי שאמי נסעה לאמריקה ולא יכולה לחזור בגלל המלחמה. אך בתור ילד, מפיסות של שיחות, מסימנים, אינני יודע מניין, ידעתי שאין זה נכון. לפעמים העדפתי להאמין שהיא באמת תחזור, וחיכיתי. גם שנים אחר כך, כשחיכיתי לאשתי, הסתכלתי לתוך ההמון וראיתי אישה חולפת. היא עברה פה! אמרתי לעצמי. אך בתוכי ידעתי שזה לא יכול להיות.
Made with FlippingBook - Online Brochure Maker