מכון חרוב - שבת אחים גם יחד - השמה וליווי של אחאים במסגרות חוץ-ביתיות

"כמו שני אנשים ששרדו משהו, יחד אבל לבד": אחאות בהקשר של התעללות והזנחה

כמו כן נראה כי האחאים שהביאו לחשיפת פגיעה למען אחיהם סירבו לתפוס עצמם כקורבנות, וראו בעצמם מגינים של אחאיהם. גם בראיונות עם בוגרים בלטה ההקרבה של אחאים למען אחיהם, ולמרות המחיר הכבד ששילמו – לעיתים לאורך שנים – הם בחרו לחזור על מעשי ההגנה שוב ושוב, והדגישו בנרטיבים שלהם את המשמעות הקריטית שהגנה זו העניקה לחייהם בצל הטראומה. נראה כי על אף הנזק הגופני שנגרם לאח המגן, ) וכן תחושת המשמעות העמוקה שליוותה competence( תחושת הכשירות והמסוגלות את האחאים המגוננים ברגעים אלו חיזקו אותם מבחינה מנטלית והניבו להם רווח נפשי משמעותי ואף הכרחי להישרדותם בצל הפגיעה. "הם היו הכול בשבילי, בשבילם סבלתי, הייתי בטוחה שאם אני סובלת בשקט אז הם 23 לא נפגעים, כאילו סבלתי בשבילם." אלימות, תחושת איום וקנאה בין אחאים שעברו פגיעה הדפוס השני שנראה בראיונות עם בוגרים, וכן בראיונות חקירה עם ילדים, נוגע לצד השני, כלומר – לדינמיקות שליליות בין אחאים שעברו פגיעה: התנהגויות אלימות, תחושת איום ורגשות קשים מנשוא בין האחאים. • היו ילדים שתיארו בראיונות חקירה כיצד הם סבלו מהתעללות אלימות בין אחאים. לא רק של הורה אלא גם של אח. האלימות האחאית תוארה כדומה במאפייניה לאלימות ההורית והיוותה המשך שלה – כמו במקרה של ילד שסיפר שידע שלאחר שאביו יגמור להכותו יגיע האח. במקרים מסוימים ילדים תיארו את הפגיעה האחאית כחמורה יותר וסתומה יותר – כלומר, נעדרת פשר והסבר. נוסף על תיאוריהם של ילדים בראיונות חקירה, בוגרים שעברו פגיעה בילדותם תיארו את האלימות בין האחאים כהשלכה קשה של האלימות ההורית. הם הסבירו כי ילדים הנוהגים באלימות משליכים את הקושי והמצוקה הרגשית שלהם על אחאיהם ומשעתקים הלאה את האלימות ההורית. הם סיפרו כי לרוב האלימות שהתחילה בין האחאים בילדות נמשכת בבגרות. • ילדות וילדים אשר נפגעו מינית על ידי אב תיארו רגשות קנאה ורגשות מורכבים. של קנאה כלפי אח או אחות שלא סבלו מפגיעה, לעיתים בשל מה שתפסו כמעמד משפחתי גבוה יותר בעיני ההורה אשר "חסך" את הפגיעה מאח או אחות אלו. בריאיון חקירה אחד, ילדה פרסה מניפה של רגשות מורכבים במקרה כזה: היא הביעה קנאה באחות שלא סבלה מפגיעת האב והתאכזבה מכך שזו ידעה ולא עשתה דבר; עם זאת, היא הביעה הבנה להתנהגות של אחותה, והסבירה זאת בפחד שהייתה שרויה בו בהיותה עדה למצב זה.

23. כל הציטוטים במאמר זה לקוחים מתוך ראיונות עם בוגרים אשר היו חשופים בילדותם לאקלים הורי פוגעני. הראיונות התקיימו במסגרת המחקר "שומר אחי אנוכי".

35