מכון חרוב - שבת אחים גם יחד - השמה וליווי של אחאים במסגרות חוץ-ביתיות

"למרות כל המורכבויות, זה שווה את זה": עדויות מתוך משפחתון עם שבעה אחאים

שקל". ואז, רגע... היא 100" ? שהיא מגמגמת ושאלתי מה זה הרובה הזה, וכמה הוא עולה שקל. כשיהיה לך יום הולדת, אם היא תרצה ותבחר, 100- לא תקנה לך מתנה עכשיו ב היא תקנה לך... ואז הוא כעס עליי ואמר "למה את מחליטה, היא רוצה לקנות לי!" אם ילד אחר היה בא ומבקש ממנה, והיא לא אחותו, ישר היינו מציבים גבול. אבל ברגע שמדובר באחאים, זה לא אותו הדבר... יש פה הגבול העדין הזה, והקושי הוא מתי להתערב ומתי לא. יש גם עניין של קנאה והשוואה בין האחים, יותר משיש בין ילדים אחרים. יש גם התמודדות מול ההורים, מאחר ששבעת הילדים שלהם במשפחתון. למשל, אורית: יש קושי סביב שיחות הטלפון או הביקורים כשהאימא מגיעה. זו התמודדות לא פשוטה שלנו, כצוות. כי אלה שבעה ילדים שמאוד רוצים בו-זמנית את תשומת הלב של אימא, אבל בסוף נטע: צריך להגביל את הביקור בזמן, וקשה לחלק את הקשב בין כולם... עוד אתגר קשור בזה שאני מטפלת בכמה מהילדים במשפחתון ויש עוד פסיכולוגית, אבל לא נהוג שאותה מטפלת מטפלת בשני אחאים או יותר. זה יוצר לנו מורכבות, כי חשוב מאוד שלכל ילד יהיה המטפל שלו והטיפול שלו. ועם כל המורכבות, אנחנו לא רוצים לפצל אותם. אורית: נכון, מורכבות מורכבות, אבל בסופו של דבר, כולם נאבקו על זה שהם יהיו יחד. נטע: טכנית, היה אפשר לפצל אותם לכמה מקומות. אבל גם אנחנו רצינו מאוד, גם הרווחה, כולם ממש ראו את החשיבות בזה שכל הילדים יהיו יחד. כי בסופו של דבר... מה יש לילדים האלו חוץ מעצמם? והתקווה היא שהם יגדלו להיות שבעה אחים ואחיות בקשר טוב, ששומרים זה על זה ודואגים זה לזה. אלה קשרים שאין להם תחליף. כחלק מההתערבויות שלכן, כל אחת בכובע שלה, אתן עובדות גם על הקשרים ביניהם? יש התערבויות שצריך לעשות באופן שונה עם אחים ביולוגיים? בטח. בעיקר כשהם רבים, אני כל הזמן מזכירה להם שהם אחים. מצד אחד, צריך אורית: קצת לאפשר את המריבות, כי גם הילדים שלי למשל רבים. יש פה את המקום הזה, כמו שאני מתייחסת לילדים שלי, אותו דבר. מצד שני, בגלל שזה משפחתון עצמאי, ויותר בגלל שזאת אני, אז הם רואים אותנו כמודל. והמודל שלנו הוא שאנחנו קשורים מאוד למשפחה שלנו. ואנחנו מדברים המון על המשפחה שלנו. הם מכירים את המשפחה שלנו, רואים את הקשרים שלנו, ובכל פעם אני אומרת להם שחשוב לי שגם הם יהיו אחים כאלו. בסופו של דבר, כשאנחנו גדלים, לפחות אצלנו, החברים הכי טובים והקשרים הכי טובים שלנו הם האחים שלנו. גם אצלי וגם אצל בעלי. ואני מציגה להם את המודל הזה כל הזמן. אז נכון, היום כשהם קטנים יש הרבה מריבות. אבל אני מעריכה שבעתיד זה יהיה אחרת. מקווה. יש הרבה מריבות אבל גם הרבה דברים יפים מאוד ביניהם. חברויות, פעילויות שהם נטע: עושים יחד... עכשיו לאחת הבנות היה יום הולדת ושני אחים הלכו וקנו מכספם מתנות... אז יש כל מיני דברים מאוד יפים בקשר. וגם חברות מאוד יפה. נראה לי, כמו אחים רגילים, רק שפה זה בעוצמות גבוהות יותר, כי אין להם את ההורים להישען עליהם. אני חושבת שהם נשענים מאוד זה על זה.

71