סיפור חיים - סיפורה של רבקה הכט

סיפור חיים סיפורה של רבקה הכט

2025 , הקשיבה וכתבה : שרה טור

"לכל אדם יש שם - לזכור ולעולם לא לשכוח"

העמותה למען האזרח הוותיק רעננה, יחד עם עיריית רעננה, רואות ערך רב בתיעוד זיכרונותיהם האישיים וסיפורי חייהם של ניצולי השואה, תושבי רעננה, למען עצמם ולמען הדורות הבאים. התיעוד ושימור הזיכרון של ניצולי השואה הם חובתנו המוסרית לששת מיליון קורבנות השואה שנהרגו ונטבחו ע"י הצורר הנאצי ולא זכו לראות את תקומת העם היהודי בארצו. פרויקט תיעוד זה הוא פרויקט המשך לספר "זוכרים לדורות", שיצא , ביוזמת האגף לשירותים חברתיים בעיריית רעננה, ובו 2012 לאור בשנת ניצולי שואה, תושבי העיר. 300- סיפורי חיים של כ הפרויקט מבוצע ע"י קבוצת מתנדבים ומתנדבות, תושבי רעננה )רובם(, שנרתמו והקדישו רבות מזמנם ומרצם למיזם חשוב זה. תודות תודה לכל ניצולי השואה היקרים ובני המשפחות על שנעניתם לפניותינו לתעד את סיפוריכם האישיים מתקופת השואה למרות הזיכרונות הקשים והחוויות הלא קלות הכרוכות בכך. תודה לצוות המתנדבות האיכותי על המאמץ וההשקעה הרבה בהקשבה לסיפורים ובתיעודם, מלאכת קודש שבוצעה במסירות וברגישות רבה.

תודה למחלקה לרווחת האוכלוסייה המבוגרת באגף הרווחה של עיריית רעננה על התמיכה ושיתוף הפעולה במיזם חשוב זה.

תודה לעמותה למען האזרח הוותיק רעננה על היוזמה, הארגון והניהול של הפרויקט.

ותודה מיוחדת ליוסי קווטינסקי, בעל האתר "הפורמט הדיגיטלי שלי", על הקמת אתר האינטרנט המיוחד לתיעוד סיפוריהם של ניצולי השואה, ועל ביצוע כל עבודות העריכה הדיגיטלית והשילוב באתר, בהתנדבות מלאה.

רבקה הכט (הונגריה)

תיעדה: שרה טור

התיעוד של רבקה הכט, שגרה משנת 1957 במעון "שקמה" ברעננה, מעון שנועד לאנשים עם מוגבלויות שונות, בכל רמות התפקוד, ומשמש בית לחיים, יהיה מטבע הדברים שונה במקצת. רבקה הגיעה למעון השיקומי "שקמה" בגיל עשרים, והמקום הפך ברבות השנים, לבית חם ועוטף עבורה . הוריה , שני אחיה ושתי אחיותיה של רבקה, נפטר ו והמידע אודותיה לוקה בחסר . ניסיתי לאסוף פרטים מאחיינים )*( שהעבירו לי פרטים על א חיה של רבקה, רישומים שהופיעו במשרד המעון, חוברת שהוציאו בני משפחת אחותה, שושנה, אחרי פטירתה של שושנה, ומעט פרטים שנחרתו בזיכרונה של רבקה. למרות הקשיים, אני רואה בתיעוד הזה מחויבות עליונה, לספר את סיפורם של אלו ששרדו, שורדים ש רוצים מאד שקולם יישמע, אך מתקשים לזכור את מה שעבר עליהם. רבקה הכט נולדה במאי 1937 , בטופליצה שברומניה, על גבול הונגריה, להורים וילמה וחיים לייזער. (*) תודה מיוחדת לעירית , בתו של אריה על עזרתה בליקוט המידע.

הוריה של רלי : האם וילמה ו אביה, חיים לייזער

1

בשנת 1926 נולד שמואל, בשנת 1927 נולד אחיה אריה/מאייער , בשנת 1929 נולדה רייזל\ שושנה, אחריה נולדה האחות פייגי , ואחרונה, בשנת 1937 נולדה רלי – רבקה . המשפחה שומרת מסורת, הולכת לבית ה כנסת בשבת ובחגים. גם שהמצב היה קשה כלכלית, השתדלו ההורים בחגים לקנות משהו חדש לילדים.

הבנים לומדים בבי"ס רומני.

משפחת הכט חיה בעוני, האם וילמה עקרת בית ומגדלת את חמשת ילדיה, והאב עובד במנסרה שייצרה לוחות עץ. עבודה פיזית קשה. גם ה דירה הקטנה שגרו בה ניתנה להם על ידי המנסרה , בה עבד האב.

רלי והאם וילמה

שמואל , אחיה הבכור, זוכר כילד, מקרה שהאזור הוצף במים בגובה של כשני מטרים, שסחפו את כל תכולת הבית, ו גם כיצד הוא צועד לבד לביה"ס וסופג הצקות אנטישמיות מהילדים הנוצרים בעיירה, בגיבוי מלא של הכומר והמורים. המשפחה מנסה את מזלה, ועוברת לכפר בו גדל הסבא, הם מחזירים את הדירה למנסרה ואבי המשפחה מתפטר. אך המעבר רק החמיר את מצבם הכלכלי , והם עוברים לגור בקרון רכבת, ואחרי שנתיים קשות מנשוא חוזרת המשפחה ל טופליצה, אב המשפחה חוזר לעבוד במנסרה, והבנים מנסים לעבוד בכל עבודה מזדמנת כדי לעזור בכלכלת המשפחה.

2

המצב הכלכלי קשה ביותר. שמואל מתאר איך האם אופה כיכר לחם בתנור שבחצר , ומחלקת את הכיכר למנות קטנות שיספיקו לכל בני המשפחה לכל השבוע... וכשהמלחמה באופק , נעלמו רוב המצרכים ממדפי החנויות ונוצרו תורים ארוכים לקבלת מצרכי מזון בסיסיים והרעב היה קשה. 1942 , ערב פסח מגיע ים לביתם שני שוטרים הונגריים, ומצווים על האם לארוז מספר דברים ולצאת מהבית לצמיתות. האב מובא מהמנסרה וכל משפחת הכט, עם חמשת הילדים הקטנים יוצאת לדרך. שמואל הבכור בן שש עשרה ורבקה הקטנה בת חמש. המסע מתחיל במכות קשות שהבנים סופגים ללא סיבה, ומפנים אותם לכפר קטן בין ההרים, מצביעים לכיוון עיירה ברומניה שעליהם להגיע אליה. זה ערב ליל הסדר, המשפחה רעבה ולא מוכנה לאכול דבר חמץ או לא כשר...הפחד היה כפול , גם מהרומנים וגם מההונגרים. המשפחה צועדת ברגל בגשם חזק וברעב גדול במשך שעות. מסע האימים הזה ארך כמה ימים כשהם מטלטלים בין האיום הרומני וההונגרי. לבסוף הצליחו לחזור לטופליצה... הדירה שלהם פרוצה וריקה, ו הם נרדפים ע"י השכנים הנוצרים. בלית ברירה אריה , אחיה של רבקה, מנסה את מזלו בבודפשט, ו מהמכתבים שהוא שולח משם למשפחה, ניתן להבין שהוא מסתדר, שמואל מצטרף אליו. ההורים והבנות גורשו שוב מהעיירה טופליצה , מהונגריה לרומניה, והרומנים החזירו אותם שוב להונגריה. ובמזל, מצליחה המשפחה להתגנב לבודפ שט . באחד הימים , אריה שעבד כסַפָּר במספרה , שומע שמישהו שואל את הספר על מ אייער הכט, הוא מרים את עיניו ורואה דרך חלון המספרה את הוריו ואחיותיו, שהגיעו לבודפשט וחיפשו את הכתובת של המספרה! כשנתיים גרה המשפחה בדירה הקטנה של אריה, האב גוייס לצבא ההונגרי ועבד בעבודה קשה ביותר. ו במאי 1944 , גוייס גם שמואל לפלוגת עבודה בהנחת פסי רכבת. המשפחה עוברת לחיות בגטו בבודפשט בתנאים קשים ביותר. (מזלם של היהודים, תושבי טופליצה, היה גרוע יותר – הם הושמדו מייד עם הגעתם לאושוויץ), במאי 1945 משוחרר שמואל ממחנה העבודה וחוזר למשפחתו , תוך שהוא ב ורח ועולה על רכבת ומגיע רק אחרי כמה ימים לבודפשט וממשיך לטופליצה לשם חזרה המשפחה.

3

בטופליצה נמצאת האם, והילדים שושנה ואריה. שמואל מספר לאימו שהאב נפטר במחנה העבודה, ו מגלה שאחותו פייגה, שנסעה לבקר בן משפחה מחוץ לבודפשט , נשלחה לאושוויץ ונספתה. המשפחה מנסה לאחות את השברים ולנסות למצוא קורת גג. האם החלה לעבוד באחד ה מטבחים ה ציבוריים שהוקמו בעיירה.

א ריה נוסע לבודפשט לחפש את רבקה/רלי אחותו.

התברר לו שרבקה נלקחה בבודפשט כילדה קטנה,

לאיזה ביתן שאמור היה להגן עליה,

ביתן שהיה שייך לשוויצרים,

שהיו ניטרליים בתקופת המלחמה

וחס ו בו כשמונים ילדים.

אך הגרמנים פגעו גם בביתן הזה, רבקה חלתה בדלקת קרום המוח ובטיפוס ומצבה הבריאותי היה קשה , ובהי עדר טיפול מתאים בריאותה נפגעה והיא סובלת מקשיים ע ד היום הזה. אריה מצא את רבקה זרוקה באחד הרחובות ללא השגחה והוא מחזיר אתה לבית בטופליצה.

לרבקה כמעט ואין זי כרונות מ השהות בבית היתומים.

היתה תקופה ש המשפחה חשבה שרבקה נפטרה בבית היתומים וכמעט ישבה עליה שבעה. ולכן, כש מישהו בא לבשר לאם שרבקה בחיים, התקשתה האם להאמין.... רבקה למדה בהונגריה כשנה בבית ספר יהודי, אך ההליכה לבית הספר בשלג ובחור ף הקשתה על האם ועליה ורבקה עוזבת את בית הספר.

4

האם נישאת בשנית כדי שיקל לה לגדל את רבקה, ובשנת 1951 עולות רבקה ו האם לארץ. אביה החורג מגיע שבוע אחריהן לאר ץ, אך לא עובר לגור עם רבקה והאם, ומסרב לעזור ב טיפול ברבקה. האם מתגרשת ומחפשת לרבקה מסגרות שיקומיות.

בשנת 1947 – 1946 עולים אחותה שושנה ושני האחים לארץ.

שמואל גר בהתחלה בזי כרון יעקב בדירה מעל רבקה והאם.

לאחר מספר שנים, בשנת ,1957 כ שהאם מתקשה לגדל את רבקה, לא מצליחה למצוא לה מסגרת שיקומית הולמת, ו בעצמה רוצה ללכת לבית אבות, הי א מביאה את רבקה, כשרבקה בת 20 , למעון "שקמה", מעון שהוקם שנה קודם לכן.

מאז ועד היום, הפך מעון "שקמה" ברעננה לביתה היחיד...

פגשתי את רבקה במעון, וגיליתי אישה אופטימית, חברותית ונאהבת על ידי כל הצוות . רבקה סיפרה לי בגאווה, שאחת העובדות התימניות במעון , טורחת להכין לה מטעמים שמזכירים לה את הבית ...

תמונות משפחת הכט –

יושבות רלי ו האם וילמה, עומדים האחים: אריה, שושנה ושמואל.

5

האם, חיה, רלי ולמטה ברוך האחיין .

רלי שמואל ואשתו

עומדים שמואל, רלי, מיכה ואריה. האם יושבת באמצע.

בני משפחת האם וילמה .

6

http://www.easyflip.co.il/easyflip-holocaust-stories.html