סניף גן העדן - סיפור אהבה במכתבים
באותה שנה הרביתי בנסיעות לחוץ לארץ לצרכי עבודה. בתקופות אלה,
כבדו עליי געגועי לחוה ונהגתי לכתוב ולשלוח לה מכתבים ארוכים, בהם
הייתי פורש בפניה את העובר עליי ואת הרהורי ורגשותיי העזים כלפיה.
המראות והחוויות שחוויתי ביעדים האקזוטיים אליהם נסעתי באותה
שנה )מומבסה, ניירובי, טהרן ועוד(, השתלבו בתוך פרשיית אהבתנו
וגעגועינו זה לזו, עד שלעיתים הרגשתי, כאילו היינו שנינו דמויות מתוך
סרט ישן.
"יולי אהובה שלי,
היום אחר הצהריים טיילתי ברחובות מומבסה והשעה הייתה
ארבע אחר הצהרים – חמש לפי שעון הארץ, וניסיתי לדמיין ולראות
אותך בחדר למעלה ואולי הקדמת והלכת הביתה? בכל אופן עכשיו
שהתעסוקה דלילה, יש לי הרבה זמן לחשוב עלייך ולתת לדמיון שלי
לדהור על ימין ועל שמאל. בייחוד זה נוח לעשות כאשר עוצמים עיניים
ורואים אותך עם השיער שלאחר החפיפה, והרגעים הנפלאים של
הפרידה במכונית ביום שלישי בערב. תם היום השני באפריקה ועדיין
התוכניות לא ברורות. כנראה שאסע ביום שני בבוקר לניירובי ולקראת
סוף השבוע אחזור למומבסה, ממש חבל שזה לבד לא איתך".
20
Made with FlippingBook PDF to HTML5