סניף גן העדן - סיפור אהבה במכתבים
”בקר טוב, איך אפשר לפקח עיניים, לראות נוף מרהיב כל כך, ובריכה
עם צבע כחול ולא לשוחח איתך?...
...עכשיו אחרי ניתוק של כמעט שבוע )מבלי לקחת את שיחת הטלפון
של יום א‘ בבוקר( אפשר לנתח או לנסות להבין, להרגיש ולחוש את
ההרגשה או הרגשות שלי אלייך. אני לא אעלה את הדברים בכתב,
פשוט אין לי הכישרון והיכולת לעשות זאת. בעל פה זה הרבה יותר
קל, אבל בפרספקטיבה של מרחק וזמן הדברים נראים יותר ברורים,
יותר חדים ויותר קלים. אני לא פוגש את העיניים של עמית, אז קל לי
לחוש את החיים המשותפים שלנו.
מבין כל השינויים שאני חש שחלו בי, ניתן להבחין שאיני סובל
מהבדידות. אין לי אותו כאב שהייתי רגיל להרגיש אותו עוד בנסיעות
האחרונות שלי לטהרן בשנה שעברה ובפסח. יש לי הרגשה של
קלות וחופש והגעגועים אלייך, והחלומות בהקיץ בהם אני נמצא אתך
רגועים ועמוקים ואינם מטלטלים בגלל ריחוק של מה בכך...“
42
Made with FlippingBook PDF to HTML5