סוניה הרטמן - תחנות חיי

הפולנית Wikipedia מתורגם מ- נכתב ע"י סוניה הרטמן | הגיטו בפלניצה הגרמנים הקימו בפלניצה גיטו. הסיבה להקמת הגיטו בפלניצה, היתה המספר הרב של יהודים שגרו 1940 לאוקטובר, שנת 31 ב בה. פלניצה היתה אחת מעירות פרוור של ורשה, אליהן היו יהודי ורשה נוסעים בקיץ לנופש, פלניצה ממוקמת באזור של יערות, ולכן היתה מבוקשת כמקום מועדף לנופש. כל הפולנים שגרו ברחובות העירה, שם הוחלט להקים את הגיטו, הצטוו לעזוב את בתיהם, ולפנותם עבור היהודים שהועברו אל אותו אזור מכל פלניצה וגם הועברו לגיטו פלניצה יהודים מעיירות שכנות. לדצמבר. כל יהודי הנמצא אחרי תאריך זה מחוץ לגיטו, הרגו אותו. את אזור הגיטו גידרו בחוטי 1 היהודים הצטוו לעבור לגיטו עד ל תיל. ניהול החיים בגיטו התבצע ע"י יהודים הממונים ע"י הגרמנים. בהנהלה הראשונים היו ט. צוקרמן ודינטסם, אותם הרגו הגרמנים לאחר מספר חודשים של תפקוד. אחר-כך בהנהלה היו אליהו פינקל, הנריק שאנצר, דוד אולדק ומנדל חודשקו. בהתחלה היה מעבר בין הגיטו ובין השטח המאוכלס ע"י הפולנים. פולנים שהיו זקוקים לרופא, נכנסו לשטח הגיטו לרופאים יהודיים, הגרמנים סגרו את כל 1940 לינואר 10 והיהודים היו עוברים לשטח שמחוץ לגיטו לבדוק את הרכוש שלהם שנשאר מחוץ לגיטו. ב המעברים וכל מי שעבר לשטח שמחוץ לגיטו, הרגו אותו. עובדים. תפקידם היה להכין 400 בשטח ה"טרטק" (מפעל לעבוד עץ) הקימו הגרמנים מחנה עבודה עבור כ- 1941 בסוף שנת יהודים לעבוד ב"טרטק" בהבטחה שהעובדים שם ינצלו. את העובדים 80-100 הגרמנים ציוו ל- 1942 חומר לריצוף רחובות. במאי . בחלק מהעובדים ירו, והיתר נספו מפיצוץ שנגרם מרימונים אותם זרקו 1943 למאי 7 ב"טרטק" הרגה המשטרה הגרמנית ב השוטרים אל תוך הצריף, בו שהו העובדים. קברו את כולם בקבר משותף. איש אחד הצליח לברוח וניצל. הגרמנים העבירו אל הגיטו יהודים מעיירות שכנות, וגם מספר יהודים מוורשה ומלודז, והצפיפות היתה גדולה מאוד. הצפיפות, התנאים הסניטריים הגרועים והרעב גרמו להתפשטות מגפות טיפוס ושחפת, וכתוצאה מכך, לתמותה גוברת. בגלל הרעב והעוני, יהודים בגיטו היו זקוקים לעזרה. הדבר ידוע מפניית ההנהגה היהודית בגיטו, למרכז העזרה שהיה בקרקוב. הרבה ילדים 6500 כ נשארו ללא הורים וגם רוב הילדים היו חולים. אלף זלוטי, ואם לא ישלמו, יועברו היהודים למקום אחר. בלילה, שקדם 100 הגרמנים דרשו מיהודי הגיטו 1942 ליולי, שנת 16 ב לדרישת הגרמנים לתשלום, עברה דרך פלניצה רכבת משא, ובה יהודים מחיסול הגיטו באוטבוצק. האנשים הבינו שאין טעם לאסוף את הכסף עבור הגרמנים, כי בין כה וכה מתכוננים לחסלם. היו פולנים שעזרו ליהודים שבגיטו. כומר פלניצה סילווסטר שולציק נתן לנערות הפולניות תיקים ובתוכם מצרכי מזון וביקש מהם לזרוק את התיקים אל תוך הגיטו. אומנם היו הלשנות על יהודים שהסתתרו בשטח שמחוץ לגיטו, אבל היו גם פולנים בודדים שהסתירו יהודים. היו מספר יהודים שהצליחו לברוח מהגיטו. עזר להם עובד במסילת הרכבת, ואצלב באנאסיוק. - גם הוא ישראל צימליך , לאחר בריחה מטרבלינקה הסתתר אצל משפחת זקס. מיציסלב חודצו הודות לשכנים הפולניים ניצלו: ברח מטרבלינקה, שרד את המלחמה הודות למשפחת זיגמונט ויאנינה קובוס. אחרי המלחמה הם צוינו ע"י "יד ושם" כמצילי אומות העולם. יורצק לאצוק הסתתרה עם ילד קטן אצל משפחה פולנית לא ידועה. הלנה יאלניובה - הסתתר אצל מר סוביאראי. הניאק גולובק הוסתרה פנינה סרברניק . פאניה סטאכר . שרה ניבר הסתתר אצל זיגמונט ויאנינה קובוס. מרדכי פרידמן הסתתר אצל יוזף זאקס. הסתתרה אצל אישה עם ילד הוסתרה אצל שתי נשים מבוגרות. ילדה הסתתר אצל אורשולה ריביצקה. נער יהודי אצל תושב מקומי. יאנינה יאגיאלסקה, אלמנה ואם לשלושה ילדים. יהודים שרדו, הודות לשכנים הפולניים שהסתירו אותם. 14 לאחר חיסול הגיטו, הגרמנים נכנסו לגיטו וציוו לכולם לעבור לשטח תחנת הרכבת. מי שסירב לצאת מביתו, הרגו אותו במקום. 1942 לאוגוסט, שנת 20 ב- קילומטר, עד לתחנת 15 אחרי הצהריים הגיעה קבוצת יהודים מרמברטוב, שם לא עברה רכבת. יהודים מעירה זו צעדו 2 בשעה רכבת בפלניצה. מי שלא היה מסוגל לצעוד, הרגו אותו במקום. האנשים מרמברטוב הועלו לרכבת יחד עם אנשי פלניצה. לפנות ערב, ציוו הגרמנים לעלות לקרונות רכבת משא שעמדה בתחנה. הגרמנים דחפו את האנשים אל תוך הקרונות 6 בשעה ונעזרו בכך בהרבצות עם מקלות. אחרי שהעלו את האנשים לקרונות, העלו גם את השוטרים היהודיים. כל היהודים הוסעו להשמדה בטרבלינקה.

איש. תוך כדי 1500 איש. כתוצאה מרעב ומחלות נפטרו כ- 7500 ס"ה בגיטו פלניצה היו איש. כל היתר הושמדו בטרבלינקה. 200 העלת היהודים לרכבת, ירו הגרמנים בכ בפלניצה, מול תחנת הרכבת הועמד פסל בצורת סלע שהתבקע, לזכרם של יהודי שנה לזיכרון של השמדת גיטו פלניצה. 50 פלניצה שהושמדו. הפסל הועמד בציון

בתמונה: בית הכנסת בפלניצה

35