סוניה הרטמן - תחנות חיי
המתיישבים הראשונים שהגיעו והקימו את הכפר ווקבאט היו קולאקים, שחיו בעבר באיזור נהר הדון. בתקופת הקולקטיביזציה הם סרבו לוותר ולמסור את האדמות להקמת קולחוזים. לכן נאמר להם על ידי השלטונות הסובייטים: אם אינכם רוצים . ASSR שיהיה כאן קולחוז, אז תבנו קולחוז בקומי הוא כינוי לבני מעמד האיכרים האמידים בסוף תקופת האימפריה הרוסית, קוּלָאקים הרפובליקה הרוסית ותחילת תקופת ברית המועצות. ככלל, אלה איכרים אמידים שהחזיקו בבעלותםחוותגדולות, מספרסוסים ובקר. בעקבותתהליךהקולקטיביזציה , סבלו הקולאקים מרדיפות פוליטיות על ידי המשטר 1928 בברית המועצות בשנת אלף איכרים, וכמה 400 הסובייטי. ההערכה היא שכתוצאה ממדיניות זו נהרגו כ מיליונים הוגלו לאזורים מרוחקים. קוֹלְחוֹז הוא כינוי למשק שיתופי בברית המועצות. כחלק מתוכנית החומש של סטלין כפו השלטונות על האיכרים, בתקופה המכונה "קולקטיביזציה", להתאחד בחוות חקלאיות שיתופיות, בהן הרווחים מתחלקים בין (ויקיפדיה) חברי הקולחוז. את כל זה סיפרה לי אמא, שעבדה בכפר כמטפלת בבית תינוקות, לצידה של אשה רוסיה בשם פרוסיה שסיפרה לה את תולדות המקום. לדבריה, אנשי הקבוצה הראשונה הגיעו לאחו חשוף, וקיבלו מסורים וגרזנים כדי לבנות לעצמם בתים. כמעט איש מהם כבר לא נשאר בחיים. אחר כך הגיעו קבוצות שנייה ושלישית. הוריי, שתמיד היו אנשי עבודה, ואף פעם לא עשירים מאוד, יצאו לעבוד. אבא עבד ברפת. אבל בקרב הפליטים היהודים אנשי האינטליגנציה היו כאלה שטרם קלטו מה אופי המשטר של ברית המועצות. כל מי שאמר שאינו רוצה לעבוד נשלח ליערות הטייגה לגדוע עצים. העבודה היחידה החשובה שם היתה לנסר עצים ענקיים, לגרור ולהטיל אותם לתוך הנהר. בולי העץ צפו על פני המים עד ויזינגה, שם העלו אותם מהמים אל מנסרה גדולה, בה יצרו חומרי בניין מעצי אורן. בכפר היתה רק חנות אחת, בה מכרו מה שהביאו ולאו דווקא מה שנחוץ לתושבים. פעם ראינו תור ארוך משתרך ליד החנות ותהינו מה נמכר בה הפעם? פתאום ראינו
44
Made with FlippingBook Annual report maker