מסע החיים של לייבה

הקדמה

אני מבקש להעביר את סיפורי באמצעות הכתיבה כדי לשמר את זיכרונותיי ולתת למורשת הפרטית שלי חיים והמשכיות בקרב יקיריי בדור הזה ובדורות הבאים. בעיירה מוזסוויל (ביידיש: מאזעסוויל, 1889 ראשיתה של ההתיישבות היהודית בארגנטינה החלה בשנת מבוטא: "מויסס ויז'ה"), שממוקמת במחוז סן קריסטובל, בפרובינציה של moisés Ville בספרדית: סנטה-פה. מטרתם של המתיישבים הייתה להקים מושבה בארגנטינה לצורך קליטת יהודים. הברון הירש קנה את האדמות וחילק אותן בין היהודים כך שיוכלו לעבוד בחקלאות. בלונדון 1891 מפעל ההתיישבות של הברון הירש יק"א - "חברת התיישבות היהודים" נוסד על ידו בשנת במטרה ליישב מהגרים יהודים בחלקים שונים של צפון אמריקה ודרומה ובארצות אחרות בעולם, כדי לגונן עליהם מפני הפוגרומים וגילויי האנטישמיות שאירעו במדינות אירופה ואסיה. את מוזסוויל ייסדה קבוצת יהודים יוצאי מחוז פודוליה שבמזרח אירופה אשר הגיעו לנמל בואנוס איירס .1889 באוגוסט 14- על גבי אניית הקיטור "וסר" ב .) ‏ Monigotes קבוצות מתיישבים יהודיים אחרים שהגיעו מבסרביה הקימו בסמוך את היישוב מוֹנִיגוֹטֶס ( באותם הימים הייתה ההגירה מרוסיה בעיצומה ועיני כולם היו נשואות לארצות הברית. גם הוריי ניסו את מזלם וקיוו להצטרף לבני המשפחה שכבר היגרו לארצות הברית, אולם על-פי החוק, היה עליהם להגיע תחילה לארגנטינה ורק כעבור שנה של המתנה יכלו להמשיך למחוז חפצם. למורת רוחם בהגיעם לארגנטינה התברר להם, שחוקי המשחק השתנו ותקופת ההמתנה התארכה משנה לחמש שנים! ללא ספק תקופה ממושכת מדי "לשבת על מזוודות" בהמתנה לחיים שיתחילו. בשלב זה הגיעה ההצעה שתהפוך אותי בהמשך לבן העיירה מוֹנִיגוֹטֶס. ההצעה כללה התיישבות בעיירה ובניית תשתית למוסדות לקהילה יהודית. הוריי קיבלו את ההצעה. השנים הרבות שחלפו מאז ימי ילדותי ונעוריי אינן מקהות את זיכרונותיי, להיפך. מראות, אנשים, נופים ואירועים צצים ועולים לנגד עיניי. הזיכרונות חיים בתוכי והם מלאֵי חיוּת, צבעים, טעמים וריחות. הכתיבה מחזירה אותי הביתה אל העיירה ואל בית הוריי והיא מלווה בשמחה ובהתרגשות רבה. גם אם התגוררת בהרבה בתים בימי חייך, הגעגועים למחוזות ילדותך הם העוצמתיים שתוכל לחוות. בעל ‒ אני סבור ששם במקום שבו הכיתי שורש וצמחתי עוצבה אישיותי והייתי לאדם שהייתי והנני אוהב, אב גאה, פעיל ציוני נלהב, איש מקצוע חרוץ ומיומן שעסק כל חייו בפעילות התנדבותית וכבר שנים רבות גם סב מאושר. מוֹנִיגוֹטֶס הייתה עיירה קטנה עד מאוד, שש-מאות מטר אורכה ומאתיים מטר רוחבה.

על אף שטחה הזעיר של העיירה רבות נכתב על אודותיה. גם אני בצניעותי מבקש להצטרף למְסָפְּרִים את קורותיה. אינני מתיימר להתחרות במי מהכותבים, רק להוסיף את זיכרונותיי שלי.

5