מסע החיים של לייבה

מתנת חיים שנייה קיבלו חיי תפנית בלתי צפויה. 1982 במהלך שנת יותר משנתיים חלפו מאז לכתה של סוניה, הבנות היו עסוקות בענייניהן, יניב בענייניו ואני בענייני הילדים, העבודה והבית. עם זאת לא יכולתי להימנע מתחושת בדידות מעיקה שהשתלטה עליי. הבנתי שעל מנת להפיגה עליי לשוב ולהתרועע עם חברים קרובים. כך אפוא התחדש הקשר עם קֶלַה, שהייתה חברתה הקרובה של סוניה וידידת המשפחה מזה שנים. קֶלַה הייתה גרושה מבעלה יוסף זה מספר שנים. הכרתי את קֶלַה בארגנטינה בזמן שעסקתי בהרכבת הגרעין הראשון. נסעתי לפגוש אותה ואת בעלה יוסף בעיר פָּרָאָרַנָה. בפגישה זו סיפר לי יוסף, שהיא "המשוגעת מבין שניהם לדבר." סעדתי בביתם ארוחת צהריים ושוחחנו ארוכות על העלייה לארץ. הם היו בין הזוגות שנבחרו על ידי להיות בקבוצת הגרעין הראשון, מאז נרקמו בינינו קשרי ידידות שהעמיקו לאחר העלייה לארץ. הקשר החברי עם קֶלַה ויוסף המשיך ונפגשנו מעת לעת בעיקר לרגל אירועים. קֶלַה התגוררה בחולון ואני הגעתי לבקרה כידיד. בהתחלה התבסס הקשר בינינו על הידידות ארוכת השנים, שהייתה משופעת בזיכרונות ועבר משותפים. אט-אט התפתחה מערכת היחסים עם קֶלַה; מידידות לרבדים נוספים של קִרבה ואהבה. ככל שהזמן חלף, עם כל הכאב על לכתה של סוניה בטרם עת, אחרי עשרים וארבע שנות נישואים מאושרות, התגברה בלבי התחושה שאני מעוניין להמשיך את חיי מנקודה זו ואילך לצדה של קֶלַה. גם היא מצדה חשה כמוני. שנינו הרגשנו בשלים ואחראים למסד את היחסים בינינו ולפתוח פרק חדש בחיינו. נישאנו בטקס צנוע ברבנות, וקֶלַה עברה לגור אתי באשקלון. 1984 בשנת קֶלַה ואני זכינו לאהוב שוב והייתה זו אהבה גדולה וטובה שעטפה את חיינו ואת בני משפחותינו. האישה שבניתי איתה פרק שני ומאושר בחיי הייתה דוגמה למסירות שליוותה את כל מעשיה והיוותה משענת תומכת לכולנו. קֶלַה התערתה בחיי ילדיי ונכדיי ואני בחיי בנותיה ונכדיה. היא זו שעוררה והמריצה אותי להעלות את סיפור חיי על הכתב. חיינו המשותפים נמשכו שלושים וחמש שנים. היו אלו שנים נפלאות בהן חווינו חוויות משותפות של עשייה ובילוי משותף. נסענו באוטובוס או ברכבת, לעתים תכופות לתל-אביב או הרצליה. הסתובבנו בשוק הכרמל ושוק לוינסקי שכל כך אהבנו; להריח את ריחות השוק, לטעום מאכלים שונים מדוכני השוק (קֶלַה הרי נודעה בתאבון הגדול שלה...). בכל מפגש חברתי היינו הראשונים להתייצב. אהבנו מאד לארח את החברים בביתנו והיינו מגישים מכל טוב. קֶלַה הייתה מוכרת לכולם כטבחית מעולה ובכל מפגש עם החברים הייתה מפתיעה עם מאכלים שכולם אהבו. מיותר לציין שפירור לא נשאר. לקֶלַה היה טעם מיוחד וחוש אסתטיקה מפותח. היא הקדישה מחשבה לנושא סידור השולחן וההגשה.

66