טיפול בצד מלחמה - מזכרונותיו של מטפל ולוחם - מנחם סטודנט
מנחם סט ו דנט
לא השארתי אותו לבד. באמת היה אכפת לי. זה היה הטיפול הראשון שלי. זו היתה גם הפגיעה שלי. כעסתי על המערכת. איך יכלה לזרוק אותו כך ולשחרר אותו מהצבא בלי לדאוג לו? כעסתי על הלבד שלו. עבודות מחקר חכמות כבר נעשו על הקשר שבין לכידות היחידה בצבא ובין כמות נפגעי הלם הקרב. אבל בחיים ובמלחמה תיאוריות אינן עובדות. למזלי לא ידעתי אז הרבה. לא הייתי מצליח אם הייתי "יודע" את מה שאני יודע היום על הפגיעה שלו, על הרקע שלו. אבל היה אכפת לי מדוד. ויותר מכול הרגשתי אותו. מזל של מתחילים, כבר אמרתי?
18
Made with FlippingBook Learn more on our blog