צבי פלדמן - איש הנגב
פתח־דבר
במהלך השנה הראשונה לאחר מותך התלבטנו כיצד להנציח? איך לזכור? חשוב לנו שמורשתך, סיפור חייך אשר שזור בסיפור הקמת המדינה והתפתחותה יסופר, יעבור מדור לדור מנכדיך לניניך ולבני ניניך. מאותו רגע בו התקבלה ההחלטה לכתוב ספר המספר את סיפור חייך התחלנו לעיין בחומר הרב אשר היה בבית, ראיונות שנערכו עמך, מכתבים שקיבלת, דוחות שכתבת. במהלך איסוף החומרים הגעתי לארכיון בקיבוץ חצרים אליו הגעת אתה כבחור ציוני בן עשרים ואחת שנים ביום הכיפורים .1946 של שנת בארכיון גיליתי סיפורים שמעולם לא שמעתי. התרגשתי מאוד כאשר 1946 קראתי את הפרוטוקולים של אסיפות החברים החל מאוקטובר בהם מצוטטים דבריך. המידע החדש שפך אור נוסף על חייך, על דמותך ותכונותיך מאז הגיעך ארצה. הדברים חיזקו מה שידעתי — שהיית אדם מיוחד יוזם, מוביל, מנהיג אמיתי. למדתי על חייך וחייה של אמא במהלך השנים בהם התגוררתם בקיבוץ חצרים. ניתן ללמוד על המניעים 1950 מאספת החברים שהתקיימה בספטמבר אשר הובילו אותך להתיישב בנגב. "אנסה לנתח את טעם בואי הנה וטעם הישארותי כאן ומהות המשברים שעברו עלי. טעם בואי היה ציוני והרצון להסתלק מרוסיה. בתל אביב עמדתי בפני השאלה היכן להתגורר? שמעתי על הקיבוץ. מחשבה ראשונה
10
Made with FlippingBook Publishing Software