צבי פלדמן - איש הנגב

, בן יחיד להוריו זלדה ויעקב פלדמן. 1890 יעקב, אבי, נולד בשנת משפחתו של אבא גרה בכפר מרוחק כשלושים קילומטרים מהעיירה ליז'נסק, והיתה משפחת איכרים. יעקב עסק בייבוא של פירות: תפוזים, תפוחי־עץ ולימונים מקליפורניה. לפני מלחמת העולם השנייה עסק בייצוא עופות לגרמניה. למרות שלא היה דתי הקפיד ללכת מדי שבת לבית הכנסת והיה פעיל בתנועת הנוער הציונית בליז'נסק. החינוך שהעניקו לי הורי שילב יהדות, לימודים כלליים וציוניים. כילד קטן למדתי ב'חדר'. מגיל שש למדתי בבית ספר פולני בבקרים ואחר הצהריים בבית ספר 'תרבות' — בית ספר ציוני מתקדם, שהחינוך בו לא היה דומה ל'חדר' המסורתי." "בכל כיתה בגן ילדים 'תרבות' ובמכינות 'תרבות' ובגימנסיה 'תרבות' היתה תלויה תמונה גדולה של הרצל, מפה גדולה מדן ועד באר שבע עם הבלטה מיוחדת של יישובי החלוצים, קופסת תרומות של 'הקרן הקיימת', ציורי החלוצים בעמלם, וכל מיני סיסמאות עם קטעי שירה... החינוך של 'תרבות' היה דווקא הומני, מתקדם, דמוקרטי, וגם אמנותי ומדעי. לבנים ולבנות ניסו לתת זכויות שוות. לעמים אחרים לימדו אותנו לתת רק כבוד: כל אדם נברא בצלם... מגיל קטן מאוד אנחנו כבר בעצם היינו עם המחשבות בארץ ישראל, ידענו בעל פה את מצב המושבות, מה צומח בשדות באר טוביה וכמה תושבים יש בזכרון יעקב. מי סלל את כביש טבריה־צמח ומתי עלו על הר הגלבוע. אפילו ידענו מה אוכלים שם, ואיך )225 ' , עמ 2002 מתלבשים." (עמוס עוז 'סיפור על אהבה וחושך' כתר שיטת הוראת השפה בבתי הספר של רשת 'תרבות' היתה 'השיטה הטבעית' — 'עברית בעברית', במסגרתה נלמדת השפה בדומה לשפת אם, ללא תרגום. בזכות הלימודים ידעו בוגרי מוסדות הרשת לדבר עברית שוטפת. כך קיוו ב'תרבות' לסייע בהנחלתה של השפה העברית. מחנכי 'תרבות' שאפו להחדיר את השימוש בשפה העברית כשפה חיה גם בבתי התלמידים בהשתתפות ההורים: מתוך תקווה שאם גם ההורים דוברי היידיש והפולנית ילמדו עברית וידברו עם ילדיהם בשפה זו, תחדור השפה אל התלמידים באופן העמוק ביותר. מחנכי 'תרבות' שאפו לציונות פעילה ולא רק לדיבור עליה — העלייה לארץ ישראל היתה היעד הנכסף אליו

15