צבי פלדמן - איש הנגב

הפרלמנט מדי יום שישי בבוקר התכנס 'הפרלמנט של באר שבע'. תחילה ישב המוסד בבית העם, מאוחר יותר עבר ל'קפה ריגולטו', וכשזה נסגר קבע את מקומו במתנ"ס קהילתי בשכונה ב'. זו היתה אסיפה של 'זקני העיר': במהלך השנים ישבו בו טוביהו ראש העיר באר שבע, ועוד רבים שכיהנו בתפקידים חשובים בנגב ובארץ באותה תקופה — שר החינוך אהרון ידלין, שר החקלאות אהרון אוזן, מפכ"ל המשטרה חיים תבורי. חברי הפרלמנט פעלו כמו ועדת ביקורת עליונה של כל ענייני עיר. ניסיונם הרב ומסירותם של חבריו לנגב וליושבים בו, גרמו לכך שהיו למוסד הלא רשמי סמכות והשפעה רבות. כך, כאשר נתגלו בעיות בתפקודו של ראש העיר באותה תקופה, לקחו על עצמם אנשי הפרלמנט לבדוק את העניין ולפנות לגורמים הממונים במחוז על מנת לתקן את המצב. בפרלמנט שוחחו על נושאים ברומו של עולם: נושאים ביטחוניים וכלכליים הנוגעים לכלל המדינה, ובמיוחד כאלה הנוגעים לנגב וליישוב המתחדש בו. בעיות חדשות ונושאים מסעירים עלו לדיון כמעט מדי יום, ולכל חבר בפרלמנט היתה דעה ומחשבה — מה נכון לעשות? כיצד יש לפעול? האם להמשיך במדיניות הקיימת, או שיש לשנות אותה מן היסוד? מי האשם במה שקורה? על מי מוטלת האחריות לתקן? דיונים כאלה, הנוגעים לנושאים הלוהטים שנמצאים על סדר היום, נוטים להתפתח לוויכוחים סוערים ומתלהמים. תפקיד הנשיא היה לנהל את הדיון, לקבוע את הנושא עליו מדברים כעת, לדאוג לכך שכל אחד מהמשתתפים יקבל הזדמנות להשמיע את קולו ולהביע את דעתו. צבי, שידע לנהל היטב וניחן בעדינות ובצניעות, מונה לנשיא. הוא ישב גאה, אוחז את פטיש הדיונים בידו וניהל את הדיונים בלי להתרגז ובלי להשתלט. כמעט שלא נדרש לקטוע דיונים או להשתיק, סמכותו ניכרה גם בלי שיפעיל כוח. צבי השתתף בפרלמנט כל השנים, עד ימיו האחרונים. לאחר פטירתו התכנסו חברי הפרלמנט, ערכו מפגש לזכרו ודיברו על התכונות שאפשרו לו לנהל את הפרלמנט בהצלחה כה רבה. הם ציינו את היושר שלו, את יכולתו להסתכל בגובה העיניים וללא התנשאות, את

156