צבי פלדמן - איש הנגב

סוף־דבר

ת, ֹ מו ֹ לו ֲ ח ַ ל ה ַ י ע ִ ק ֲ ח ַ ׂ י, ש ִ ק ֲ ח ַ ׂ ש ח. ָ ׂ ם ש ֵ ל ֹ חו ַ י ה ִ נ ֲ א ּ זו ין, ִ מ ֲ א ַ ם א ָ ד ָ א ּ ָ י ב ִ ּ י כ ִ ק ֲ ח ַ ׂ ש . ְ ך ָ ּ ין ב ִ מ ֲ א ַ י מ ִ ּ נ ֶ ד ֹ י עו ִ ּ כ

, ׂ ש ַ ע ַ ל, י ַ ע ְ פ ִ ב, י ַ ה ֱ א ֶ ה, י ֶ י ְ ח ִ י י, ַ ם ח ָ נ ְ מ ָ ץ א ֶ ר ָ א ָ ּ ר ב ֹ ו ּ ד ם— ִ י ַ מ ָ ׁ ּ ש ַ ּ יד, ב ִ ת ָ ע ֶ ּ א ב ֹ ל . י ַ ין ד ֵ א ֹ לו ַ ח ּ י־רו ֵ ּ י ַ ח (שאול טשרניחובסקי 'אני מאמין')

צבי היה מחובר לאדמת הנגב הצחיחה בכל נימי נפשו. בנגב בילה את מרבית חייו והאמין כי בחבל ארץ זה, הכולל את רוב עתודות הקרקע של מדינת ישראל, טמון הפוטנציאל לעתידה ולבניינה של המדינה. צבי ראה בפיתוח הדרום אתגר אישי והקדיש לכך את זמנו ומרצו; הוא השקיע בפיתוח יישובים, קידם מפעלים כלכליים ופרויקטים רבים של התיישבות בנגב, ופעל רבות למציאת פתרונות חברתיים וכלכליים ליישובים. אהבתו לארץ ומסירותו הבלתי מסויגת לנגב, למדינה ולבניית הבית החזיקו אותו ונתנו לו תקווה לאחר נפילתו של צקי במלחמת יום הכיפורים.

159