צבי פלדמן - איש הנגב
מלחמת העצמאות "מלחמת העצמאות החריפה את הקשיים בקיבוץ. רוב מאמצי החברים הוקדשו להגנה, שמירה והתבצרות. השמירות הוגברו, והבנות מספרות על הפחדים הרבים שאחזו בהן כשיצאו לשמור. אנשי ההגנה והפלמ"ח היו בקשר עם חברי הקיבוץ לאורך כל המלחמה בענייני ציוד, אספקה ואימון. נוסף לבעיות הרגילות שנגעו לחום, בידוד, בצורת ומחסור באוכל נוספו עתה דאגות הביטחון ובעיית המצור והניתוק מהסביבה, שגרמו לבעיות חמורות באספקה. החבלות בקו המים לחצרים, שעבר ממש מתחת ליישוב הערבי, המחישו לנו יותר מכל את הניתוק משאר הארץ. המלחמה נמשכה יותר משמונה חודשים. הנגב, שנראה כשהגענו כמרחבים פתוחים באופן בלתי מוגבל, נעשה פתאום רוחש סכנות ופחדים. ניסיונות לחידוש קו המים נעשו בשיתוף 'חיות הנגב', פלוגת הרזרבה של הפלמ"ח. היו ניסיונות להובלת מים בשיירות ממשמר הנגב, אך גם זה נעשה מסוכן ונדיר עם הזמן. השתמשנו במים במשורה. ישנם זיכרונות שונים בפי החברים על המאמצים לחסוך במים: עץ שנשתל ליד המכבסה והושקה מהמים ששימשו לכביסת גרביים, מקלחת פעם בשבוע מדלי אחד המשמש את כל החברים, גידול זקן עבות בכדי לחסוך במי הגילוח... הניתוק התבטא גם בדברים אחרים — במשך חודשים ארוכים לא יצאו החברים את הקיבוץ. הדואר, שכלל מכתבים וחבילות מועילות מבתי החברים הגיע לעתים רחוקות עם 'פייפר' קטן. זמן רב היה חסר מלח, וגם מעט הלחם שאפינו בעצמנו היה תפל מאוד ולא טעים למאכל. למרות הקשיים הקיומיים הבסיסיים שהציבה המלחמה, הניסיון היה להמשיך ולפתח את מה שעשינו עד הלום — לקיים ולפתח את המשק והחקלאות, לנסות להרוויח כסף, וככל שניתן לציין ולחגוג את השבתות והחגים. כל זאת בחששות הולכים וגוברים מפני ערביי הסביבה היושבים בבאר שבע ועל מעברי הדרכים. מוסה שילוח, ממקימי הקיבוץ והאחראי על קשרי המודיעין עם הבדואים בסביבה, נרצח בעת שסייר בשטח שמחוץ לקיבוץ. לפי ידיעות שהגיעו אלינו מאוחר יותר, הרוצח נשכר על ידי ערביי באר שבע. כרינו
71
Made with FlippingBook Publishing Software