צבי פלדמן - איש הנגב

בית ההורים ביפו "באסיפה מיוחדת ביום ב' לפני שבועיים, הוחלט לאפשר לצבי פ. יציאה )21.7.1950 ,' לחופשה של שנה אחת." ('השבוע בבית "משסיימתי את תפקידי בנגרייה פניתי לעסוק בתחום אחר שנגע בחיי לקחתי שנת 1950 האישיים וגם באלה של הקבוצה. בחודש יולי של שנת ה'חופש' ונטלתי על עצמי את האחריות לפעול לקידומם של מפעלים חשובים כסידור מקום מגורים ומקור פרנסה להורים של חברי הקיבוץ שהחלו לבוא ארצה... חשתי בצורך של חברי הקיבוץ (מקרב 'ילדי טהרן') — שהקימו להם בית משלהם — להתקרב כעת להורים שהגיעו במצב רע אחרי שנים קשות כפליטים באירופה. באסיפת החברים שדנה בבקשתה של הלה, מחברות הקבוצה שהיתה גם 'ילדת טהרן' בעצמה, למצוא עבודה בעיר לאחר שהקבוצה לא יכלה לעזור באופן מלא בסידור הוריה, תמכתי באישור זה. אם כי הוספתי גם (כפי שנכתב בפרוטוקול): 'באישור העניין של חצי שנה לא פתרנו את בעיית ההורים. יש לעזור גם הלאה, וזה לא פתרון קבוע לכל החברים... וכמה שנמצאים יותר עם ההורים זה יותר טוב'. היותי אחד מ'ילדי טהרן' הבהיר לי מה רב הצורך של החברים לדאוג להורים באופן הטוב ביותר, ולחוש קרובים אליהם. בעיות רבות התעוררו — האם יוכל הקיבוץ לאפשר חופש לכל חבר שירצה לעבוד מחוצה לו, או לגור לצד בני משפחתו? השאלה לא היתה רק כלכלית אלא גם עקרונית: איך מתבטא השוויון בין החברים, כאשר יש כאלה שמקבלים הטבות מסוימות הנוגעות להורים וכאלה שלא, למרות ההכרה כי זהו מצב בעייתי ומיוחד? האם קיבוץ מתחיל בעל קשיים כלכליים יכול לקחת על עצמו משימה גדולה ונרחבת זו? היה נחוץ למצוא פתרון רחב וכולל. הוחלט על הקמת בית הורים ביפו בו יגורו כל ההורים שהגיעו ארצה באופן מסודר, ונציגים מהקיבוץ ידאגו לצרכיהם שם. נוסחו כללים שונים באסיפות החברים בנוגע לזכאים למגורים שם לפי תור בין הורים, אחים ואחרים. הפתרון למקורות הפרנסה נמצא בהקמת מסעדה ביפו, בה יוכלו ההורים לעבוד ולהתפרנס. להקמת המסעדה נדרשו מאמצים לא מעטים. מכתב שנשלח על ידינו ללשכת משרד ה'אפוטרופוס על הרכוש הנטוש' יכול

77