צבי פלדמן - איש הנגב
קצר הפכנו להיות קולטים ולא רק נקלטים. לפני שנים לא רבות הגענו אנחנו, המייסדים הראשונים של אחת־עשרה הנקודות, אל חולות צחיחים ושממה. עתה הגיע תורנו לסייע ולחנוך חדשים מאיתנו בהתמודדות עם הקמת משק וניהולו. התפקיד בסיוע לקיבוצים היה בעיקר בנושאים משקיים, מה שהשתנה מאוד כאשר התחלנו לעסוק בעזרה למושבי העולים. עסקנו בכל הקשור והנצרך להקמת קיבוץ ומשק חדש: החל מייעוץ מקצועי בענפים השונים ועד לקשר ותיאום עם ועדות המשק של התנועות הקיבוציות. הקיבוצים רביבים ומשאבי־שדה הוקמו על ידי אנשי תנועות נוער בעלי אידיאלים וערכים שרצו להתיישב בנגב, ואנחנו סייענו להם בהתארגנות הראשונה של היישובים פה בנגב. למענם הקמנו את ארגון הקניות של מושבי הנגב. הנגב, חבל ארץ מרוחק ומנותק מכל שאר אזורי הארץ, הקשה על החקלאים לקנות ולייצא סחורה ויבול. ארגון הקניות ריכז עבור המשקים השונים את המשאבים, קנייתם, הובלתם וייצוגם במרכז הארץ, הקל וייעל מאוד את העבודה. העבודה עם הקיבוצים היתה עמוסה ומעייפת, אך גם התאפיינה בקשר טוב וחזק, מלא אמון ותמיכה שיצרנו עם בני הקיבוצים. כך סייענו בתקצוב המשק מדי שנה בשנה; בפיתוח ענפים, עזרה בהדרכה מקצועית, בגידולים השונים שהחלו. היה לנו צוות מדריכים מסור מאין דוגמתו, מדריכים חקלאיים שהתמחו והנחו את המשקים בענפים השונים: ירקות, רפת, לול... בדרך כלל באו המדריכים ממשקים אחרים, לעתים מהסביבה ולעתים מהצפון. ירחמיאל בלייברג, למשל, היה המדריך הראשון של נושא הרפת והבקר בנגב. במסגרת התפקיד הוא דאג להעברת הפרות האמריקאיות שהובאו ליישובים שובל ונירים, ובתוך הקיבוצים הוא הורה כיצד יש לבנות את הרפת עצמה, במה להאכיל, כיצד לטפל בבהמות... המדריכים היו עוברים בין היישובים במסירות יוצאת מן הכלל ודואגים לבעיות הארגוניות. נוצרו יחסים חמים, כמעט משפחתיים, בין צוות המדריכים וההנהלה ובין המשקים. לא פעם נשאלתי: איך הצלחתם ליצור יחסים כל כך קרובים עם המשקים? היו לי תמיד שתי תשובות. דבר ראשון — העיסוק שלנו היה רק לעזור ולטפל, בלי להורות, לאסור ולהכריח — ומקשר כזה קל ליצור
86
Made with FlippingBook Publishing Software