השלכות המלחמה על עולמם החברתי של ילדים ובני נוער מיישובי עוטף עזה: קולם של הילדים

השלכות המלחמה על עולמם החברתי של ילדים ובני נוער מיישובי עוטף עזה: קולם של הילדים 2024 אפריל

2024 פריל

מכון חרוב ובית הספר לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית ע״ש פאול ברוואלד

פיתוח וכתיבה: ד"ר חניתה קושר, ד"ר איריס צדוק ויולי כתאין־מאירי

מחקר זה היה אפשרי בזכותם של הילדים והילדות ובני ובנות הנוער

אנו רוצים להודות לכל ילד.ה ונער.ה שהשתתפו במחקר

אנו מודות לכם.ן על שהקדשתם.ן מזמנכם.ן ועל ששיתפתם.ן אותנו במחשבות, בדעות וברגשות שלכם.ן

הקול שלכם.ן הוא תרומה עצומה להבנת הדברים שיכולים לעזור לילדים ולבני נוער מיישובי עוטף עזה

3

מבוא | 1

הקדמה 1.1 הטבח הנורא שהתרחש בשבעה באוקטובר הביא לכך שמשפחות רבות ביישובי עוטף עזה איבדו את יקיריהם, וילדים רבים נאלצו להתמודד עם אובדן של הורים, אחים, סבים וסבתות, דודים ובני משפחה אחרים. עם זאת, חשובה לא פחות האזרחים 759 העובדה כי ילדים איבדו גם חברים בני גילם. על פי הנתונים, מתוך 12 , היו ילדים. נרצחו ילד אחד מתחת לגיל שנה 49 , הישראליים שנרצחו בטבח 40 . נוסף על כך נחטפו 19 עד 10 צעירים בני 36־ שנים, ו 9 ילדים בני שנה עד ילדים באכזריות לרצועת עזה; לא כולם שבו בעת כתיבת דוח זה. המלחמה הביאה לפינוי של עשרות אלפי משפחות וילדים ליישובים שונים ברחבי הארץ; אלף איש פונו מבתיהם בתחילת המלחמה. רובם התפנו לבתי מלון ברחבי 120־ כ הארץ. מצב זה הביא לניתוק של ילדים מקבוצת השווים שלהם ומהחברים שלהם. זאת משום שילדים מיישובי עוטף עזה למדו טרם המלחמה בבתי ספר אזוריים, משותפים לכמה יישובים, אך התפזרו בשלב הפינוי למקומות שונים 54־ מרכזי קליטה ב 377־ בארץ (על פי נתוני פיקוד העורף המפונים התפנו לכ היו 2023 רשויות מקומיות שונות). על פי נתוני פיקוד העורף, בראשית דצמבר 51,700־ מהם תושבי הדרום וכ 62,00־ בני אדם מפונים: כ 114,000־ בישראל כ אלף 48־ כ 2023 מהם תושבי הצפון. על פי נתוני משרד החינוך, בסוף דצמבר 16,670־ ילדים מיישובי הדרום ו 31,314 מהמפונים היו תלמידים בגיל חינוך, ובהם ). הנתונים שהוצגו לעיל ממחישים את האתגרים 2023 , מתושבי הצפון (וייסבלאי הרבים שילדים, הן מדרום הארץ והן מצפונה, נאצלים להתמודד איתם, ובכלל זה הם מלמדים על ההשלכות האפשריות של המלחמה על עולמם החברתי של ילדים מיישובי עוטף עזה. דוח המחקר הנוכחי מתבסס על ההנחה כי אחד מהקשרי החיים של ילדים שהושפע באופן ניכר בעקבות המלחמה הוא ההקשר החברתי. המחקר הנוכחי מבקש לשים הקשר זה באור הזרקורים. הדוח מבוסס על ההכרה כי לקבוצת השווים יש תפקיד מרכזי בחייהם של ילדים בכלל, ובמצבי טראומה בפרט, ומכאן החשיבות להבין כיצד מצב המלחמה השפיע על הקשרים החברתיים של הילדים. המחקר מבקש להשלים מתווה מקצועי שנכתב בתחילת המלחמה, בנושא סיוע לילדים מיישובי עוטף עזה בהתמודדות עם אובדן של קשרים חברתיים בעקבות המלחמה. את המתווה כתבו אנשי מקצוע ולפיכך הוא כלל את התפיסות המקצועיות שלהם בלבד. לעומתו, המחקר הנוכחי מבקש להביא את קולם, תפיסותיהם ועמדותיהם של הילדים עצמם ביחס להשפעת המלחמה ילדים מיישובים שונים בעוטף 51־ על העולם החברתי של ילדים. המחקר כלל כ ועד פברואר 2023 עזה שהשתתפו בשש קבוצות מיקוד בחודשים דצמבר . יש להדגיש כי ההתמקדות בילדים מיישובי העוטף היא משום שבראשית 2024

4

הדרך עיקר תשומת הלב הציבורית והמקצועית ניתנה לילדים אלה בעקבות החשיפה שלהם לאירועי הטבח. עם זאת חשוב להמשיך ולהרחיב את המחקר גם לאוכלוסיית הילדים המפונים מצפון הארץ.

בסיסים תאורטיים 1.2 המחקר הנוכחי מבוסס על שלושה בסיסים תאורטיים: חשיבות קשרים חברתיים לחייהם של ילדים, פריזמת הטראומה ופריזמת זכויות הילד. קשרים חברתיים וחברויות 1.2.1 ילדים גדלים ומתפתחים בכמה סביבות. הסביבה המוכרת ביותר וזו שמקבלת את מרב ההתייחסות היא המשפחה, אך מעגל חשוב לא פחות הוא המעגל החברתי, שמתייחס לכלל האינטראקציות שיש לילדים עם בני גילם שאינם בני משפחה. למערכת חברתית זו יש חשיבות רבה להתפתחות הילד ולהסתגלותו. בשיח המקצועי הנוגע להתפתחות התחום החברתי נהוג להתייחס לשני מושגי ) מתייחסת למערכת peer group( יסוד: קבוצת השווים וחברות. קבוצת השווים של אינטראקציות שיש לפרטים עם אנשים בני גילם שאינם בני משפחתם. מדובר במערכת משלימה חיונית למערכת המשפחתית. בשונה מאינטראקציות בתוך המשפחה, אינטראקציות בקבוצת השווים הן שוויוניות יותר ומתקיימות על בסיס של רצון חופשי. כבר מגיל לידה, ילדים רבים מבלים חלק ניכר מזמנם במבנים חברתיים שבהם מספר הילדים רב ממספר המבוגרים, ולמעשה קבוצת השווים היא ההקשר שילדים מבלים בו את חלק הארי של שעות הערות שלהם בשבוע. קבוצת השווים מספקת לחבריה תמיכה, נחמה, עזרה, נאמנות וביטחון, והיא חיונית להתפתחות חיובית של הילד ולקידום תהליכי הסתגלות פסיכולוגיים ) לרוב נוצרת בתוך friendship( ). חברות Rubin et al., 2015( וחברתיים שלו קבוצת השווים, אך לא כל אינטראקציה בקבוצת השווים היא בהכרח חברות. חברות היא חיונית לרווחתם של ילדים ולהתפתחותם. היא מציעה לילדים בסיס בטוח מחוץ למשפחה ומספקת להם תמיכה רגשית וחברתית, עזרה אינסטרומנטלית, אהדה, ומקום לחשיפה ולשיתוף בדברים אישיים. מערכות יחסים איכותיות עם חברים תורמות לתפקוד החברתי, הרגשי והקוגניטיבי של הילדים. מחקרים מראים באופן עקבי שילדים שמדווחים על קשרים חברתיים איכותיים מדווחים גם על הערכה עצמית גבוהה יותר, על בדידות נמוכה יותר, על שביעות רצון גבוהה יותר מבית הספר ועל מעורבות לימודית גבוהה יותר בהשוואה לילדים ללא חברים או בהשוואה לילדים שמדווחים על חברויות שאיכותן דלה. כמו כן נמצא כי חברות מגינה על ילדים מפני אירועי חיים שליליים. למשל נמצא כי ילדים שמדווחים על מערכות יחסים איכותיות עם חברים חוו פחות בריונות בקבוצת .)Bagwell & Bukowski, 2018; Bukowski et al., 1994( השווים

5

החשיבות של קבוצת השווים והדינאמיקה של מערכות יחסים חברתיות משתנות לפי שלבי ההתפתחות של הילד. בגיל הרך חברות מוגדרת על פי משחק משותף בין ילדים ועל פי מידת הפגנת רגש חיובי של ילדים זה כלפי זה. בילדות האמצעית (גיל חביון) חברות ממשיכה להתפתח באמצעות תחומי עניין משותפים ופעילויות משותפות. בשלב זה אפשר לראות שבאינטראקציות עם חברים קיימת אינטימיות רבה יותר וקרבה אשר מאפשרת יותר חשיפה עצמית. בגיל זה ילדים מתארים חברים כמי שמספקים להם הגנה, נאמנות ועזרה אינסטרומנטלית. בגיל ההתבגרות חברות נעשית המקור העיקרי לתמיכה חברתית ורגשית והיא תופסת מקום מרכזי בהשוואה לגיל צעיר יותר. קבוצת השווים בגיל זה היא מוקד מרכזי, ולא פעם מתבגרים מבלים זמן רב יותר עם חבריהם מאשר עם משפחתם. החבורה שהם יוצרים היא רשת הביטחון שלהם. מחקרים מראים כי בגיל ההתבגרות יצירת חברויות חדשות היא מאתגרת יותר .)Newcomb & Bagwell, 1995; Rubin et al., 2006( מאשר בגיל הרך ובילדות מספר היבטים משפיעים על השאלה, עם מי ילדים ייצרו חברויות? ראשית, ילדים נוטים ליצור חברות עם ילדים שדומים להם. ילדים מתארים את החברים שלהם כקרובים להם וכדומים להם. שנית, אחד התנאים החשובים ביותר ליצירת חברות הוא המרחב הגיאוגרפי שהילדים שוהים בו. כך למשל, יש סיכוי גבוה יותר שילדים מאותה הכיתה יהפכו להיות חברים, בהשוואה לסיכוי שילדים משתי כיתות שונות ייצרו חברות. שמירת חברות כששני הילדים רחוקים גיאוגרפית זה .)Rubin et al., 2015( מזה היא מאתגרת לאור המתואר לעיל ולאור מרכזיותם של יחסים חברתיים בילדות, אפשר להבין כי פגיעה במערכות יחסים חברתיות פוגעת בילדים רגשית ופסיכולוגית ומחלישה את משאבי ההתמודדות שלהם. מחקרים מצאו כי סיום חברות, למשל עקב מעבר דירה של חבר למקום רחוק או בעקבות מריבה, עשוי לגרום לילדים סיכון ). ילדים שאיבדו קשר עם החברים שלהם Rubin et al., 2015( ומצוקה רגשית מאבדים משאב חשוב להתמודדות ולהסתגלות בחיים, אשר לו הם זקוקים במיוחד במצבי טראומה ומשבר. אירועי שבעה באוקטובר הביאו להתפרקות קהילות גיאוגרפיות. ילדי יישובי עוטף עזה איבדו חברים טובים וילדים שהכירו בקבוצת השווים, אם משום שאלו נרצחו או נחטפו ואם משום שהתנתקו מהם פיזית בשל פינוי קהילותיהם לבתי מלון ולמקומות אירוח נפרדים ברחבי הארץ. לפיכך, יש חשיבות לבחון כיצד הילדים מתמודדים עם השלכות אלה על התחום החברתי בחייהם. פריזמת הטראומה 1.2.2 אירוע טראומתי הוא אירוע שהפרט חווה כאיום על השלמות הקיומית, הגופנית ו/או הנפשית שלו. ילדים מיישובי עוטף עזה חוו אובדן של קשרים חברתיים וחברויות בהקשר של טראומה מורכבת. חלקם חוו טראומה ישירה ואחרים

6

חוו טראומה עקיפה בעקבות החשיפה לטראומה של חבריהם. רוב הילדים בעוטף עזה לא רק איבדו את החברים שלהם, הם גם חוו בעצמם את האירוע הטראומתי, כאשר רבים מהם היו בסכנת חיים ביישובים שמחבלים חדרו אליהם. אפשר להניח שילדים רבים מיישובי עוטף עזה אף חשופים לטראומה מרובת רבדים, שלה מספר רב של אירועים או גורמים טראומתיים. ילדים אלו חוו אבדות רבות בקהילה שלהם, וכן אובדן של הבסיס המוכר והידוע, כמו הבית, היישוב, בית הספר, החברים והשגרה. לחשיפה לאירוע טראומתי יש השפעות ניכרות על תפקודים פיזיולוגיים ופסיכולוגיים של הילד, למשל על ויסות רגשי, על יצירה של קשרים, על בחירת התנהגויות ועל חקירה ולמידה. לאירוע טראומתי יש השלכות גם על יכולתו של הילד לסמוך על אחרים ועל העולם, דבר אשר משפיע על יכולתם של חלק מהילדים הנפגעים ליצור קשרים חברתיים מיטיבים חדשים או לשמר קשרים חברתיים קיימים. מחקרים מראים כי אחרי אירועים טראומטיים ילדים חווים טראומה מעצם אובדן תחושת השייכות שלהם, לא פחות מאשר .)Sheeringa & Zeanah, 2008( מהאירוע הטראומטי עצמו פריזמת זכויות הילד 1.2.3 המחקר הנוכחי מבוסס על תפיסת זכויות הילד, ולפיה יש לראות בילד אדם שלם וסובייקט בפני עצמו. לפי תפיסה זו לילדים יש זכות להשתתף בעיצוב חייהם. .1989־ באמנה בדבר זכויות הילד מ 12 זכות הילד להשתתפות הוכרה בסעיף לפיו לכל ילד יש זכות להביע את דעותיו בנוגע לתהליכים ולהחלטות המשפיעים על חייו בכל הקשר בחייו, וכן יש לו הזכות שדעותיו ישפיעו על תהליכי קבלת ההחלטות בעניינו. זכות הילד להשתתפות רואה בילד מומחה לחייו. לפי תפיסה זו ההנחה היא כי אנשי המקצוע אינם מומחים בלעדיים וכי הילד הנמצא מולם אינו רק אדם חסר אונים, חלש וקורבן לנסיבות, אלא אדם שביכולתו ). זכות הילד Kosher & Ben-Arieh, 2020( לתרום לעצמו ולהשפיע על מצבו להשתתפות זוכה להכרה ציבורית ומקצועית הולכת וגוברת בעשורים האחרונים. עם זאת ניכר כי לאורך השנים ניתנה יותר תשומת לב להשתתפות של ילדים אינדיבידואליים ביחס לחייהם הפרטיים, וניתנה פחות תשומת לב להשתתפות ילדים בעיצוב מדיניות, שירותים ופרקטיקות הנוגעות לכלל אוכלוסיית הילדים. על אודות זכות 12 פרסמה הוועדה לזכויות הילד באו"ם את הערה 2009 בשנת הילד להשתתפות. זהו מסמך המפרט הנחיות ועקרונות למימוש זכות הילד ). במסמך יש Committee on the Rights of the Child, 2009( להשתתפות ,)131–127 דגשים על זכות הילד להשתתפות גם בהקשרים ציבוריים (סעיפים וכן על זכות הילדים להשתתפות בעיצוב מענים ושירותים במצבי חירום ומשבר. להערה מצוין כי אסור לשלול מילדים את הזכות להשתתפות 126–125 בסעיפים במצבי חירום ומשבר ובתקופת פוסט־חירום ומשבר, וכי יש גוף ידע גדל והולך ביחס לתרומה לילדים שיש להשתתפות במצבים אלה. לפיכך הוועדה לזכויות הילד ממליצה בסעיפים אלה כי המדינות החברות באמנה יפתחו מנגנונים שיאפשרו לילדים המושפעים ממצבי חירום ומשבר (כמו טראומה המונית, או

7

חשיפה לאירועי קונפליקט, טרור ומלחמה) להשתתף בהערכה ובניתוח המצב שלהם בהווה וביחס לעתידם. השתתפות ילדים במצבים מעין אלה מסייעת להם לקבל שליטה על החיים שלהם, תורמת לתהליך השיקום שלהם, מפתחת יכולות ומחזקת את תחושת הזהות שלהם. זאת בניגוד למצבים של טראומה ואובדן המאופיינים בהיעדר שליטה ואובדן אוטונומיה. ניכר כי להשתתפות של ילדים יש חשיבות יתרה במצבי טראומה ומשבר כיוון שהתהליך של ההשתתפות מאפשר להם חוויה של שליטה מסוימת על חייהם, ולכן היא חלק מתהליך הריפוי Fitzgerald & Graham, , וההתמודדות הבריאה שלהם עם הטראומה (ראו למשל .)2011; van Bijleveld et al., 2015; Vis et al., 2011 רציונל ומטרות המחקר 1.3 המחקר הנוכחי מבקש לתת מקום לקול של ילדים מיישובי עוטף עזה ביחס לאופן שהמלחמה השפיעה על הקשרים החברתיים שלהם, וביחס למה שלדעתם יכול לעזור להם להתמודד עם הקשיים והאתגרים שהם חווים בתחום החברתי. המחקר מבוסס על ההנחה כי חשוב להקדיש תשומת לב להבנת מצבם החברתי של ילדים במצבי חירום וטראומה, נושא שכמעט אין מתייחסים אליו בהקשר של טראומה וילדים. כמו כן הוא מבוסס על ההנחה כי קולם של הילדים הוא חיוני על מנת להבין טוב יותר מה אפשר לעשות כדי לעזור לילדים במצבי חירום ומשבר. המחקר מבקש לענות על שלוש שאלות מחקר מרכזיות: 1 . איך לתפיסתם של ילדים מיישובי עוטף עזה, המלחמה השפיעה על הקשרים החברתיים שלהם? 2 . מה לדעת ילדים מיישובי עוטף עזה יכול לעזור להם להתמודד עם מצבם החברתי ועם מצבם באופן כללי? 3 . מה חשוב לילדים מיישובי עוטף עזה שאנשי מקצוע וקובעי מדיניות ידעו על המצב שלהם?

8

שיטת המחקר | 2

משתתפים 2.1 ). פרטים דמוגרפיים 12.1 (גיל ממוצע 17–10 ילדים בגילי 51 במחקר השתתפו . כל הילדים שהשתתפו במחקר מתגוררים 1 על אודות הילדים מופיעים בטבלה מהמשתתפים פונו בימים 43%־ ביישובים שהם חלק מיישובי עוטף עזה. כ הראשונים למלחמה ומתגוררים כיום במלון או בדירות שכורות, ולכן בעת מהילדים שהשתתפו 57%־ ההשתתפות במחקר הם היו מפונים מביתם. כ במחקר מתגוררים ביישוב האם שלהם (אם כי חלקם התפנו באופן עצמאי בימים הראשונים למלחמה, אך שבו לבתיהם במהירות יחסית). הילדים נדגמו למחקר בדגימת נוחות, באמצעות היכרות אישית ו/או מקצועית של החוקרות עם אנשי מקצוע מתחום החינוך והרווחה ביישובי עוטף עזה (ראו פירוט בהליך המחקר).

: מאפיינים דמוגרפיים של הילדים 1 טבלה כיתה % N פינוי

% N

מגדר

% N

54.9% 45.1%

28 23

43.1% בנים 56.9% בנות

22 29

25.5% פונו 17.6% לא פונו

13

ה'

9

ו' ז'

23.5% 29.4%

11

15

ח'

4.0%

2

י"א-י"ב

מערך וכלי המחקר 2.2 המחקר הנוכחי מבוסס על שילוב של שיטות מחקר איכותניות וכמותיות, שילוב המאפשר לתת תמונת עומק על אודות התופעה הנחקרת. המתודולוגיה האיכותנית נבחרה מאחר שהמחקר גישושי ובוחן נושא שטרם נחקר עד כה: השפעת מצב המלחמה על המצב החברתי של ילדים מיישובי עוטף עזה. לצד זאת ראינו חשיבות לבחון גם מדדים מדויקים בנוגע למצב של הילדים לפני המלחמה ואחריה, הן בתחום החברתי והן בכלל. קבוצות מיקוד מובנות למחצה ובהן הילדים נשאלו 6 – התקיימו קבוצות מיקוד קבוצות מיקוד התקיימו בבתי מלון שהילדים שהו 3 . סדרה של מספר שאלות קבוצות מיקוד התקיימו ביישובי עוטף עזה שלא פונו בעקבות המלחמה. 3־ בהם ו

9

ילדים. את קבוצות המיקוד הנחו חוקרת ראשית 13 עד 7 בכל קבוצה השתתפו ועוזרת מחקר, כולן עובדות סוציאליות. כל קבוצת מיקוד נמשכה כשעה וחצי, וכל הקבוצות הוקלטו ותומללו. קבוצת המיקוד כללה שני חלקים: בחלק הראשון הוצגה לילדים מטרת המחקר והתבקשה הסכמתם להשתתף במחקר (ראו פירוט רחב יותר בסעיף הליך המחקר ואתיקה). כמו כן הוצגה לילדים שאלת היכרות שמטרתה ליצור סביבה בטוחה לריאיון, למשל: "ספרו לנו משהו כיפי שעשיתם ) ספרו 1 : השבוע". בחלק השני הוצגו בפני הילדים מספר שאלות לדיון, ובכלל זה ) מה 2 ;? לנו איך לדעתכם המלחמה השפיעה על הקשרים החברתיים שלכם לדעתכם חשוב שמבוגרים (למשל אנשי מקצוע, קובעי מדיניות, הורים) ידעו על ) מה אתם חושבים שאפשר לעשות כדי 3 ? המצב של ילדים מיישובי עוטף עזה לעזור לילדים ולבני נוער מיישובי עוטף עזה להרגיש טוב יותר בתחום החברתי ובכלל? אילו המלצות תוכלו לתת לקובעי מדיניות שיכולות לדעתכם לעזור לילדים להרגיש טוב יותר בתחום החברתי ובכלל? לכל שאלה ניתן זמן חופשי לענות. החוקרות עודדו את הילדים להגיב זה לזה ולנהל שיח ביניהם. במידת הצורך החוקרות הציגו בדיון שאלות מנחות נוספות ביחס לתחומים הנשאלים. – בסיום קבוצת המיקוד התבקשו המשתתפים לענות על שאלונים כמותיים שאלון למילוי עצמי ובו סדרה של שאלות סגורות ברובן (ראו נספח א׳). מילויו היגדים 13 חלקים. החלק הראשון הציג לילדים 3 דקות. השאלון כלל 10־ נמשך כ המודדים היבטים שונים בקשרי החברות שלהם, וביקש מהם לדרג את מידת – לא מסכים 0־ באוקטובר ועכשיו (מ 7 הסכמתם ביחס לכל היגד פעמיים: לפני – מסכים במידה רבה מאוד). למשל "אני אוהב לבלות עם חברים 4 בכלל ועד שלי" או "אני מרגיש שאני יכול לסמוך על החברים שלי". חלק מההיגדים חוברו The Network: למטרת המחקר הנוכחי וחלקם מבוססים על כלי מחקר בתחום AIR)( ), וכן of Relationships Inventory (NRI) (Furman & Buhrmester, 1985 .)Assessment of Interpersonal Relations (McCallum & Bracken, 1993 ההיגדים אחרי המלחמה על 13־ ההיגדים לפני המלחמה ול 13־ חושב ציון כולל ל ידי חישוב הממוצע של כל ההיגדים, ונמצאה מהימנות גבוהה (אלפא קרונבך לשני הסולמות). בחלק השני התבקשו ילדים לדרג את הדאגות שלהם 0.89 בתחומי החיים הבאים: קשרים עם חברים, לימודים, משפחה, מקום מגורים, – אני לא 0־ המצב שלי ואחר. הילדים נדרשו לדרג את מידת הדאגה שלהם מ – אני דואג מאוד. חושב ציון כללי לכל ילד ביחס לדאגות, שהוא 4 דואג בכלל ועד הממוצע של כל הפריטים. נמצאה מהימנות גבוהה בין הפריטים (אלפא קרונבך סוגי פעילויות חברתיות ופעילויות פנאי 22 ). בחלק השלישי הוצגו לילדים 0.83 לילדים ולבני נוער. הילדים התבקשו לסמן וי ליד הפעילויות בתחום החברתי שלדעתם כדאי לארגן לילדים מיישובי עוטף עזה אחרי שעות בית הספר (למשל, יום כיף, השתתפות בחוגים, התנדבות ועוד). ניתנה להם גם אפשרות להוסיף שלוש פעילויות נוספות שאינן מופיעות ברשימה. בחלק הרביעי הילדים התבקשו לענות באופן פתוח על השאלה "האם יש משהו שחשוב לך לומר למי שמקבלים החלטות ומתכננים ומעצבים שירותים לילדים?".

10

שיטת ניתוח 2.3 שתי החוקרות הראשיות ניתחו את הנתונים האיכותניים לפי שיטת הניתוח ). בשלב הראשון עיינו Braun & Clarke, 2006( התמטי של בראון וקלארק החוקרות במלל של קבוצות המיקוד לשם היכרות עם הנתונים. בשלב השני נעשה קידוד ראשוני ליחידות משמעות וקטגוריות, ואלה בהמשך אורגנו לתמות ולמפה תמטית מלאה. סך הכול נמצאו שבע תמות. לאחר הסכמה בין החוקרות על המפה התמטית נותחו כל קבוצות המיקוד בהתאמה לתמות אלה. בעת ניתוח הנתונים נעשתה בדיקת אמינות מחקר באמצעות ניתוח מקביל של קבוצת מיקוד אחת שכל חוקרת ביצעה בנפרד, ולאחר מכן דיון בין החוקרות על הניתוח והמשמעות שלו, והגעה להסכמה. כדי להגדיל את אמינות המחקר התקיים לאורך קידוד הנתונים תהליך רפלקטיבי, תוך מודעות להטיות ולמיקומיות החוקרות. הנתונים הכמותיים נותחו בשני שלבים. בשלב הראשון נעשה ניתוח תיאורי, ובכלל זה חישוב של ממוצעים וניתוח התפלגויות. בשלב השני נעשו מבחני שונות כדי לבחון אם ההבדלים בין קבוצות שונות של ילדים, למשל בנים בנות או ילדים מפונים ולא מפונים, הם מובהקים. הליך המחקר ואתיקה 2.4 המחקר קיבל אישור אתיקה מוועדת האתיקה של בית הספר לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית באוניברסיטה העברית. לאחר קבלת אישור האתיקה נוצר קשר ראשוני עם אנשי קשר רלוונטיים, רובם אנשי מקצוע מתחום החינוך הבלתי פורמאלי מיישובי עוטף עזה. החוקרות הסבירו לאנשי הקשר את מטרת המחקר ומהותו והציעו להם להשתתף במחקר. ההסבר ניתן בעל פה וגם על ידי שליחת קול קורא שיווקי קצר. ביישובים שהתקבלה בהם הסכמה להשתתף במחקר נשלח קישור מקוון למילוי טופסי הסכמה מדעת להורים. תואם עם איש הקשר מועד לקיום קבוצת המיקוד, והילדים שהוריהם הסכימו להשתתפותם במחקר השתתפו בקבוצות. במעמד קיום קבוצת המיקוד, בשלב הראשון הוסבר לילדים על המחקר והם התבקשו לחתום על טופס הסכמה מדעת. בשלב זה הוסבר לילדים שההשתתפות שלהם במחקר היא וולונטארית, שהם אינם מחויבים להשתתף במחקר, ואם הם בוחרים להשתתף בקבוצה הם אינם חייבים לענות על שאלות אם אינם רוצים. הוסבר להם כי האנונימיות שלהם תישמר, וכי ייעשה שימוש בציטוטים מתוך הדברים שלהם, אך לא יהיה אפשר לזהות אותם. בסוף שקלים). השי נועד 50 בשווי BuyMe המחקר קיבל כל ילד שי צנוע (תו שי לפצות את המשתתפים על הזמן שהקדישו להשתתפות בקבוצה ולהוקיר להם תודה על השתתפותם במחקר.

11

ממצאים 3

בחלק הראשון של פרק זה יוצגו הממצאים הכמותיים של המחקר, ולאחר מכן יופיעו הממצאים האיכותניים שנגזרו מקבוצות המיקוד.

ממצאים כמותיים 3.1 קשרי חברות וחברים 3.1.1

היגדים ביחס לחברים שלהם ולסמן איך הם 13־ הילדים התבקשו להתייחס ל אוקטובר 7 בדרך כלל מרגישים עם החברים שלהם ביחס להיגדים אלה, לפני , כמעט בכל ההיגדים דיווחו הילדים על 1 ועכשיו. כפי שאפשר לראות באיור תפיסות חיוביות יותר ביחס לחברים ולקשרי חברות שלהם לפני המלחמה ההיגדים של קשרי 13 בהשוואה לאחרי המלחמה. כמו כן נבדק ציון כולל לכל באוקטובר בהשוואה 7 חברות, ונמצא כי ציון החברות הכולל היה גבוה יותר לפני , בהתאמה). עם זאת הבדל זה לא נמצא מובהק 2.65 לעומת 2.82( למצב עכשיו מזווגים, T מזווג. ההבדלים ביחס לכל פריט נבדקו גם כן על ידי מבחני T במבחן מההיגדים הוא מובהק. אלה מסומנים בכוכבית באיור 5־ ונמצא כי ההבדל ביחס ל . כך למשל אפשר לראות שילדים דיווחו באופן מובהק כי הם פחות שבעי רצון 1 7 באוקטובר בהשוואה לתקופה שלפני 7 מהקשרים עם החברים שלהם אחרי באוקטובר.

12

כשיו באוקטובר ו ל יגדים בנושא חברות וקשרים חברתיים, לפני ציוני ממוצ | איור

.

כול סך חברים שלי מבינים אותי* חלטות* וזרים לי לקבל חברים שלי יש לי מספיק חברים* חברים שלי* ם קשרים שלי רצון מ כל, אני שב בסך חברים שלי ם באופן כללי, אני מרגיש בטוח ם חברים שלי, אני שמח בדרך כלל כשאני חיים שלי ל אני מספר לחברים שלי כל מיני דברים לחברים שלי אני מרגיש דומ חברים שלי ל אני מרגיש שאני יכול לסמוך

.

. .

.

.

.

. .

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

וזרים לי חברים שלי , י כשיש לי ב חברים שלי מקבלים אותי כמו שאני חברים שלי תומכים בי רגשית חברים שלי ם ב לבלות אני או

.

.

.

. .

.

.

מאוד רב – מסכים במיד ד – לא מסכים בכלל ו 0 מ ; סולם נ p < 0.05 * כשיו באוקטובר 7 לפני

13

בהמשך נעשתה השוואה בין ילדים שפונו לבין ילדים שלא פונו ביחס לתפיסות ) מוצגים האחוזים של 2 שלהם לגבי קשרי החברות שלהם. באיור הבא (איור הילדים שהסכימו במידה רבה ובמידה רבה מאוד עם ההיגדים השונים, בחלוקה בין ילדים שפונו מבתיהם לילדים שלא פונו. אפשר לראות כי ילדים שלא פונו הסכימו יותר שיש להם מספיק חברים, וכן הרגישו בטוחים יותר עם החברים שלהם. הם גם הסכימו יותר שהם שמחים עם החברים שלהם. לעומת זאת, ילדים שפונו דיווחו בשיעורים גבוהים יותר שהם אוהבים לבלות עם החברים שלהם או שהחברים שלהם מבינים אותם. מעניין לציין כי לא נמצא הבדל בהיגד שבודק את שביעות הרצון של הילדים מהחברים שלהם.

יגדים בנושא חברות וקשרים חברתיים בין ילדים שפונו לבין ילדים שלא פונו ביחס ל שווא | איור

. . . . . . . . . .

.

לחברים שלי אני מרגיש דומ חברים שלי תומכים בי רגשית

.

.

. .

חלטות חברים שלי וזרים לי לקבל חברים שלי וזרים לי , שיש לי ב י חיים שלי אני מספר לחברים שלי כל מיני דברים ל חברים שלי מבינים אותי חברים שלי אני מרגיש שאני יכול לסמוך ל יש לי מספיק חברים חברים שלי באופן כללי, אני מרגיש בטוח ם חברים שלי ב לבלות ם אני או חברים שלי קשרים שלי ם כול, אני שב רצון מ בסך חברים שלי מקבלים אותי כמו שאני בדרך כלל כשאני ם חברים שלי, אני שמח

.

.

. . .

.

.

.

.

. .

.

.

.

.

. . .

.

.

.

פונו

לא פונו

14

כמו כן נעשתה השוואה בין בנים לבנות בציון הכולל שלהם בסולם החברות. נמצא כי בקרב בנות הייתה ירידה גדולה בציון הכולל בסולם קשרים חברתיים לאחר מכן. הבדל זה נמצא מובהק 2.51־ באוקטובר ל 7 לפני 2.95־ – ירידה מ מזווג, משמע הבנות היו שליליות יותר ביחס לקשרי החברות שלהם T במבחן .)t(22)=1.883, p=0.36( אחרי המלחמה בהשוואה לתקופה שלפני המלחמה 7 אצל הבנים לעומת זאת לא היה שינוי ואף חלה עלייה קלה: הממוצע לפני באוקטובר. הבדל זה לא נמצא מובהק 7 לאחר 2.77 , לעומת 2.75 באוקטובר הוא .)3 מזווגים (איור T במבחני

באוקטובר ואחריו בדל בין בנים לבין בנות בציון בסולם קשרים חברתיים, לפני | איור

. . . . . . . .

בנים

בנות

באוקטובר 7 לפני

כשיו

מאוד רב – מסכים במיד ד – לא מסכים בכלל ו 0 מ סולם נ

15

באוקטובר 7 אפשר לראות את חישוב הפער בציון של כל היגד לפני 4 באיור ולאחריו, בהשוואה בין בנים לבנות. אפשר לראות שברוב ההיגדים חלה אצל הבנות ירידה, ואילו אצל הבנים חלה לרוב עלייה. הדבר עשוי ללמד על ההשפעה השונה של המלחמה על קשרי החברות של בנים לעומת בנות. בהשוואה לבנים ניכר כי בקרב הבנות המלחמה השפיעה הרבה יותר על התחום החברתי בחייהן. לא נמצאו הבדלים משמעותיים בין ילדים בגילים שונים.

בין בנים לבנות שווא חברות לפני באוקטובר ולאחר מכן, ב יגדי ציון של ר בין פ | איור

[ ]

[ + ]

.

חלטות וזרים לי לקבל חברים שלי חברים שלי מבינים אותי

.

. .

.

חברים שלי ם קשרים שלי רצון מ כול, אני שב בסך חיים שלי ל אני מספר לחברים שלי כל מיני דברים חברים שלי ם באופן כללי, אני מרגיש בטוח יש לי מספיק חברים וזרים לי חברים שלי , י שיש לי ב חברים שלי ל אני מרגיש שאני יכול לסמוך לחברים שלי אני מרגיש דומ ם חברים שלי, אני שמח בדרך כלל כשאני

.

.

.

.

.

.

. .

.

. .

. .

.

.

.

חברים שלי ם ב לבלות אני או חברים שלי תומכים בי רגשית חברים שלי מקבלים אותי כמו שאני

.

.

.

.

.

בנים

בנות

16

דאגות 3.1.2 ילדים התבקשו לדרג את מידת הדאגה שלהם ביחס להיבטים שונים בחיים כי ילדים הביעו את מידת הדאגה הגבוהה ביותר 5 שלהם. אפשר לראות באיור מהילדים דאגו ביחס למשפחה שלהם), ולאחר מכן 84%( ביחס למשפחה שלהם מהילדים דאגו ביחס לחברים שלהם). הדאגה 91% ביחס לחברים שלהם (מעל המועטה ביותר של הילדים הייתה ביחס ללימודים שלהם.

אחוזים יגדים ביחס לדאגות ילדים ל תפלגות תשובות | איור

. .

.

שלי משפח בי אני דואג ל ם ילדים בני גילי חברים שלי ו ם אני דואג לקשרים שלי מצב שלי בי אני דואג ל מגורים שלנו בי מקום אני דואג ל לימודים שלי בי אני דואג ל

. .

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

אני לא דואג בכלל

דואג

אני דואג מאוד

17

מידת הדאגה של הילדים נבדקה תוך השוואה בין ילדים שפונו לאלה שלא פונו. בהיגדים המסומנים בכוכבית נמצא הבדל מובהק בציון בין ילדים שפונו לילדים , ילדים שפונו 6 למדגמים בלתי תלויים). כפי שעולה באיור T שלא פונו (במבחני דאגו יותר בהשוואה לילדים שלא פונו, וזאת בכל תחומי החיים שנבדקו.

ומת דאגות של ילדים שלא פונו דאגות של ילדים שפונו ל | איור

. . . . . . . .

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

אני דואג לקשרים שלי ם חברים שלי ו ם ילדים בני גילי

אני דואג ל בי מקום מגורים שלנו*

אני דואג ל בי מצב שלי

אני דואג ל בי לימודים שלי*

אני דואג ל בי משפח שלי

פונו

לא פונו

– מסכים במיד רב מאוד – לא מסכים בכלל ו ד 0 ; סולם נ מ p < 0.05 *

18

לא נמצאו הבדלים מובהקים בין בנים לבנות במידת הדאגה שלהם בתחומים השונים שנבדקו. אומנם בכל המדדים נמצא כי בנות ביטאו רמת דאגה גבוהה .)7 יותר מהבנים, אך רק ההבדל ביחס ל"דאגה למצב שלי" נמצא מובהק (איור

ומת בנות דאגות של בנים ל | איור

. . . . . . . .

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

אני דואג לקשרים שלי חברים ם ם ילדים שלי ו בני גילי

אני דואג בי מקום ל מגורים שלנו

אני דואג מצב בי ל שלי*

ציון דאג כללי

בי אני דואג ל לימודים שלי

בי אני דואג ל משפח שלי

מאוד רב – מסכים במיד ד – לא מסכים בכלל ו 0 מ ; סולם נ p < 0.05 * בנות בנים

19

נבדקו גם הבדלי גיל ביחס לרמת הדאגות. הממוצעים של ההיגדים על דאגות בהשוואה בין ילדים מבית ספר יסודי לילדים מבית ספר חטיבה ומעלה מוצגים . אפשר לראות כי ילדים בגיל חטיבה ומעלה היו הרבה יותר מודאגים 8 באיור מהיבטים שונים בחייהם בהשוואה לילדים בגיל יסודי. חלק מהבדלים אלה נמצאו למדגמים בלתי תלויים. T מובהקים במבחן

ותיכון בין ילדים בגיל יסודי לילדים בגיל חטיב שווא , דאגות של ילדים | איור

. . . .

.

.

. . . .

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

אני דואג לקשרים שלי חברים ם ם ילדים שלי ו בני גילי

אני דואג בי מקום ל מגורים שלנו

אני דואג מצב בי ל שלי*

ציון דאג כללי

בי אני דואג ל לימודים שלי

בי אני דואג ל משפח שלי

גיל יסודי

ותיכון גיל חטיב

20

ילדים הוסיפו דאגות נוספות 13 . ילדים יכלו להוסיף דאגות נוספות ולדרג אותם : כמפורט להלן • אני דואג לחברים שלי • אני דואג למצב הבריאותי • אני דואגת אם אני והחברים שלי נחזור לשגרה בבית הספר • אני דואגת ביחס לאישיות שלי

• אני דואגת ביחס לעצמי • אני דואגת לחברים שלי • אני חוששת לחזור הביתה • אני חוששת לחזור חזרה • דואגת מהמצב • חיות מחמד • למצב הנפשי • מה יהיה אחרי המלחמה

21

פעילויות חברתיות 3.1.3 הילדים התבקשו לציין אילו מהפעילויות החברתיות ברשימה שהוצגה בפניהם הם חושבים שכדאי לארגן לילדים מיישובי עוטף עזה לאחר שעות בית ספר. איור מציג את אחוז הילדים שאמרו "כן" ביחס לכל אחת מהפעילויות שהם נשאלו 9 עליה. אפשר לראות כי ילדים ציינו שיעזרו להם במיוחד פעילויות חברתיות לא פורמאליות כמו ימי כיף, טיולים וזמן חופשי לעצמם. כל מה שנוגע להתארגנויות חברתיות של פורומים ומועצות נוער דורג בדירוג הנמוך ביותר – תנועות נוער, מועצת נוער יישובית או קבוצה דינאמית שמבוגר מנחה.

חברתי בתחום ז וטף ילויות שילדים חושבים שצריך לארגן לילדים מיישובי פ | איור

.

פארק למשל, לונ ימי כיף יום כיף מאורגן שבו ילדים שלמדו יחד בבתי ספר אזוריים ייפגשו ם ליווי מבוגרים ם חברים של יום אחד טיולים מאורגנים צמנו יותר זמן חופשי ל ף וכדומ כדור רגל, כדור סל, כדור ארגון קבוצות ספורט ם ליווי מבוגרים קמפינג ם חברים כולל לינ טיולים מאורגנים בוקס, סוני פלייסטשיין, נינטדו אקס של משחקי וידאו רכיש למשל בייביסיטר בשכר בוד לארגן לנו ל אופניים, סקיטיים, סקייטבורד וכדומ ציוד לרכיב דון חברתי של מו ל פ ו קמ ר תנדבויות לבני נו ארגון ורי שחי שי ורים פרטיים לימודיים שי למשל ג'ודו אומנויות לחימ של חדר מוסיק ל פ ו קמ ושיר נגינ ורי מוסיק שי למשל, מונופול, קטאן ולוח של משחקי קופס רכיש ורי ריקוד שי ורי אומנות שי ר ות נו שתתפות בתנו מצב שלנו ל לדבר י ן אפשר י וב קבוצות חברתיות שמבוגר ינח צת תלמידים יישובית מו

. .

. .

. .

. .

.

. .

. .

. . .

.

.

.

.

.

22

נתונים איכותניים 3.2 תמות מרכזיות ובכל תמה מרכזית נמצאו מספר תתי־ 7 ממצאי המחקר העלו תמות. אלה יידונו להלן: 1 . השלכות המלחמה על המעגל החברתי 2 . לימודים ובית ספר 3 . שעות פנאי 4 . הקשר עם עולם המבוגרים 5 . אתגרים וחוויות מהשהות בבתי מלון 6 . קשיים ואתגרים נוספים 7 . אסטרטגיות ודרכי התמודדות ניתוח דברי המשתתפים העלה תשע תתי־תמות הנוגעות לתמה של השלכות המלחמה על המעגל החברתי: חיזוק קשרי חברות והרחבת המעגל החברתי; התנתקות והתרחקות מחברים ומקשרים חברתיים; היווצרות של היררכיה בין קבוצות שונות של השתייכות חברתית; היכרות עם ילדים חטופים ונרצחים; תהליך שינוי והסתגלות למצב החברתי החדש; שני צדדים ל'ביחד'; החברות כמשאב להתמודדות; חוסר השפעה של המלחמה על המעגל החברתי; והתפרקות הקשרים עם המשפחה. חיזוק קשרי חברות והרחבת המעגל החברתי נמצא כי למלחמה היו השלכות חיוביות על המעגל החברתי של ילדים מיישובי עוטף עזה. עולה מדברי חלק מהילדים שלא רק שהמלחמה לא פגעה בקשרים החברתיים שלהם, אלא שמאז המלחמה הקשרים החברתיים שלהם דווקא התהדקו והתחזקו. הילדים סיפרו שהמצב הנוכחי גרם להם להיות מגובשים ומאוחדים יותר בינם לבין עצמם. חלק מהילדים סיפרו כי המעגל החברתי שלהם : השלכות המלחמה על המעגל החברתי 1 תמה "...אני כאילו לא אצליח באמת להמשיך את הקשר שלי כמו שהייתי איתם בכיתה. זה לא אותו דבר"

23

התרחב ושהם הכירו חברים חדשים בעקבות המצב. כך מספרת אחת הילדות שפונתה למלון:

"אני אישית מאוד, מאוד, מאוד למדתי להעריך את החברות שלי. הבנתי שחיים זה משהו שהוא כל כך גדול, אבל הוא יכול ללכת ברגע. אז זה קודם כל למדתי באמת יותר לכבד כל אחת ואחת... פה במלון בגלל שאנחנו כל הזמן ביחד, כל הזמן אז אני יכולה להגיד שאני דווקא הייתי בטוחה בהתחלה שבגלל שנהיה כל הזמן ביחד אז יהיו המון ריבים והמון ויכוחים וכאילו, אבל דווקא בתור שבט אנחנו ממש, אני מרגישה שאנחנו הרבה יותר מאוחדות. ושכאילו יש הרבה פחות ריבים ממה שהיה קודם". "אני חושבת שהקטע החברתי, כאילו אנשים כך מספרים ילדים מפונים נוספים: יותר התחברו כאן, מצד שני כאילו להיות כל הזמן ביחד אז... זה כאילו טוב "אני . או: לפעמים ללכת מאחד לשני, אבל כאילו הקשר כן כאילו יותר התחזק" . גם חושבת שכאילו זה, זה גרם לנו לגיבוש... זה הדבר הכי חברתי שקרה" "לדעתי, כאילו, ילדים שלא פונו דיווחו על אותה חוויה של התקרבות לחברים: אנחנו יותר התקרבנו, החברים... שלא היינו קרובים בכלל, פשוט, עכשיו שאנחנו באותה כיתה, ואנחנו גם קרובים לבית, אז יותר יוצא לנו להיפגש . אחרי בית ספר..." ילדים מפונים סיפרו כי הם הכירו חברים חדשים במלון שהם התפנו אליו. כך "המלחמה השפיעה עליי דווקא לטובה. הכרתי מלא אחד הילדים מסביר: "מאז שאני פה... הצלחתי להכיר . ילד מפונה אחר אומר: חברים חדשים במלון" . המון אנשים שמהמלון, שבעצם, שהם בעצם נהפכו להיות חברים שלי" ילדים אחרים סיפרו שהם הכירו חברים חדשים בגלל שינוי בהסדרי הלימודים "יש ובהרכב הילדים בבית הספר בעקבות המלחמה. כך אחד הילדים מספר: מלא ילדים חדשים. אז, נהיים לידם יותר, מדברים איתם. ואז מתחברים. כי "יש לנו כמה חברים שהתנתקנו מהם וילד אחר מספר: יש מלא בנות חדשות". לפני המלחמה קצת, ועכשיו, בגלל שהם לומדים איתנו בכיתה, אז אנחנו יותר . אחת הילדות מספרת: מדברים ונפגשים לפעמים. מתראים כאילו, בכיתה" "רוב החברות שהכרנו הן חדשות... כאילו ויש חלק חברות שהן לא בעיר אז כאילו טיפה פחות בקשר איתם ברגיל... גם זה גיבש את הכיתה כזה. בכיתה אז פחות דיברתי איתן. אבל לא כל הבנות פה. חלק שם, ואז בעצם זה גרם לך להיות קצת יותר בקשר עם בנות שקודם לא הייתי איתן בקשר...". הילדים הסבירו מה הביא לחיזוק ולשימור הקשרים החברתיים שלהם. חלק מהילדים הסבירו למשל כי השתתפות בחוגים על־אזוריים מאפשרת להם לשמור "אני ספציפית, יש לי, כאילו, קבוצה. קבוצת כדורגל, אז על קשרים חברתיים:

24

אני נפגש הרבה עם כאלה מהעוטף, שהם מגיעים מרחוק. או כאלה שחזרו . ילדה לאזור, נגיד. אז כאילו, אני מצליח לשמור איתם איך שהוא על קשר" אחרת הסבירה כי המעגל החברתי מתחזק דווקא משום שיש פחות פעילויות בשעות הפנאי אחר הצוהריים: "...מתחילת המלחמה יש לי מלא זמן פנוי, כאילו, הרבה יותר. כי בתחילת המלחמה היה לי כל הזמן, שעות נוספות אחרי בית ספר ומלא חוגים, ומלא שעות של חוגים. אז אני הייתי חוזרת הביתה באיזה שמונה בערב. במקרה הטוב. לא, בשש. ועכשיו יש לי הרבה פחות דברים לעשות, בחיים. אז אני הרבה יותר נפגשת עם החברות מהקיבוץ". חלק מהילדים המפונים הסבירו כי המרחב של המלון הוא שאפשר להם להכיר "גם בתחילת המלחמה כשרק עברנו למלונות כולם אז לא כל חברים חדשים: כך כאילו הכרנו אחד את השני. ולא, לא ידעתי כל כך מה לעשות אז פשוט ירדתי (ללובי) ו... (הכרתי)". הילדים ציינו גם את המרחב הווירטואלי כמרחב שמסייע להם להתמודד עם "כאילו בתקופה המצב ולשמור על קשרים חברתיים. כך אחת הילדות מספרת: . ילדים נוספים הזאת זה הוואטסאפ (עזר)... שיכולתי לדבר עם חברות שלי..." התייחסו לשימוש חברתי קבוצתי במשחקים וירטואליים שונים ומספרים שהדבר מאפשר להם להתמודד עם אסונות שהתרחשו בעקבות המלחמה ולשמר קשרים חברתיים: "גם כאילו אני, חברה שלי וגם החבר שלי שאבא שלו נרצח אז אנחנו עכשיו..., כל אחד ב..., החברה שלי במשמר העמק, הוא בשפיים אז אנחנו משחקים, אנחנו משחקים ביחד והוא יושב לשחק איתנו בפורטנייט, גם אלה... וגם יש לנו קבוצה וזה...". "אני יכולה להגיד לך שאני ספציפית, יש באינסטגרם את מה שקוראים לו ריפליי, שעושים כזה תמונות, לא יודעת אם את מכירה. אז אנחנו, כאילו, יש גם אפשרות לעשות קבוצה באינסטגרם, כמו שעושים בוואטסאפ, רק קבוצה כאילו, זה. אז אנחנו עושות, יש לנו קבוצה כזה של הבנות מהכיתה, כזה. יש לנו קצת חבורה כזאת, בכיתה. ושם אנחנו מדברות, כאילו, ומשתפות כזה תמונות, של מה אנחנו עושות היום, ואיך היה לנו היום, וכל מיני דברים כאלה. אז כאילו, זה כן באיזה שהוא שלב עוזר...". לצד זאת יש לציין כי הילדים העלו תמונה מורכבת ביחס למרחב הווירטואלי. היו שסברו שהמרחב הווירטואלי אינו תחליף למפגש פנים אל פנים (ראו הרחבה על כך בתת־תמה הבאה), והיו ילדים ששיתפו שהם סבורים שהרשתות החברתיות ילדה נוספת מספרת:

25

והמרחב הווירטואלי אינו מסייע בשמירה על קשרים חברתיים. זאת אפשר ללמוד "הרשתות החברתיות... עוזרות ולא עוזרות. כי מצד משני הציטוטים הבאים: אחד אנחנו לא כל כך מדברים בקבוצה של הכיתה. אי אפשר בקבוצה של "אני לא מרגישה שהרשתות החברתיות עוזרות, וגם הכיתה עם כל הכיתה..." לא, לא עוזרות הרבה...". התנתקות והתרחקות מחברים ומקשרים חברתיים ילדים רבים ביטאו את ההרגשה שהמלחמה גם השפיעה לשלילה על הקשרים החברתיים שלהם. הם סיפרו על התנתקות והתרחקות מחברים טובים שלהם ומילדים בקבוצת השווים שלהם בעקבות המלחמה. הילדים תיארו מספר היבטים של פגיעה במערכות היחסים החברתיות שלהם. ראשית סיפרו הילדים כי הם התרחקו פיזית מחלק מהחברים שלהם בעקבות הפינוי למקומות שונים בארץ, וכי ריחוק פיזי זה הביא לנתקים חברתיים. כך למשל, אחת הילדות שלא פונתה מספרת כי היא מתקשה לשמור על קשר עם חברות שפונו ליישובים אחרים: "אני מרגישה שלא נוצרו חברויות חדשות, לי ספציפית, אבל אני יכולה גם להגיד שקצת ירדו. כאילו, כי קשה נגיד לשמור. אני, אני מקיבוץ פה, נשארתי פה כל, כל הזמן חוץ מאיזה שבוע שהייתי באילת, ויש לי חברה בתל אביב. כאילו רוב החברות שלי הם בתל אביב, מרכז, ירושלים... אז כאילו, יותר קשה, אני לא יכולה כל יום פתאום להגיד, טוב, בא לי להיפגש איתה, אני נוסעת לתל אביב. זה קשה. כאילו, צריך לארגן הסעות, לארגן מקום להיות בו".

ילדה נוספת מספרת:

"זה הרבה יותר קשה לשמור על קשר עם ילדים שהם לא מהבית ספר, אבל שהם חברים. נגיד יש לי חברה, שהייתה איתי בבית הספר והיינו חברות נורא קרובות, אבל היא עזבה. ועד כמה שזה כבר לשמור על קשר ולהתראות כל חודש, חודשיים איתה, זה אפילו עוד יותר קשה, כי גם היא לא יכולה לבוא למפגשים, כי היא לא בבית ספר. וגם היא רחוקה נורא, היא בתל אביב, ואי אפשר לנסוע לתל אביב בתכיפות כזאת".

עוד ילדה מספרת:

"אני חושבת שזה כן שינה הרבה. כאילו, אצל חלק מהילדים. זה כן שינה הרבה דברים בהתנהגות החברתית. כי, אני גם יכולה להגיד לך שאני אישית, רוב החברות שלי לא בסביבה פה, כי הרוב הם יותר קרובות לגדר. וזה קשה... לפגוש את החברה הכי טובה שלי פעם בחודש, ואפילו זה לא. אז, כן, זה קשה".

26

הילדים מתארים איך המרחק הפיזי גורם למרחק רגשי ופוגע באפשרות לשמור על החברות:

"אני חושבת שזה באמת יוצר ריחוק בגלל שיש, יש לי הרבה חברות שהם... כאילו מאז חופשת חנוכה אז אה לא ראיתי אותם הרבה זמן עד שהיה את המפגש, ולא דיברנו כאילו בוואטסאפ וזה, כאילו יש לי רק חברה אחת שאני שומרת איתה על קשר, כי היא נמצאת קרוב אלי, אהה..., וזהו". הילדים גם מתארים שמעברים מרובים מקשים עליהם ליצור קשרים חברתיים ולשמר אותם. למשל אחד הילדים מסביר: "...לפני זה היינו ב(שם העיר שפונו אליה), ואז כאילו הכרתי חברים ב(שם הקיבוץ שהוא פונה אליו), ואז כאילו אחרי שהכרתי ואחרי שהכול פתאום עובר עוד בית ספר, וזה כאילו מאוד קשה". אפשר ללמוד שהמרחק מהחברים מקשה על הילדים, מביטויי הגעגועים לחברים "אני מתגעגע אליהם שהם התנתקו מהם. למשל אחד הילדים המפונים אומר: מאוד לאלה מהבית ספר". ילדים גם מספרים על צמצום הרשת החברתית ילדים. זהו". 3 שלהם: "בכללי אין לנו כבר יותר מדי בכיתה, אני מדבר עם הילדים מספרים כי הם משתמשים במדיה חברתית כדי לשמור על קשר עם חברים שהם התרחקו מהם פיזית, אך עולה בבירור כי הם סבורים שהמדיה אינה תחליף לקשר פנים אל פנים ושהיא אינה מסייעת להם לשמור על קשרים חברתיים. הילדים מעלים בקול ברור שאין תחליף למפגש פיזי פנים אל פנים. כאשר הקבוצה נשאלה איך הם שומרים על קשר עם חברים שהתרחקו פיזית, אחת הילדות ענתה "בעיקר דרך הוואטסאפ. אנחנו מתכתבות כזה, כמעט כל יום. ושולחות כך: . סרטונים, ומדי פעם עושות פייסטיים, אבל. זה קשה, לא ראיתי אותה מנובמבר" או למשל, ילד שלא פונה מספר על קבוצת וואטסאפ שבה חברים גם חבריו "כאילו מדברים טיפה בקבוצה הזאת סתם וזה וזה, אבל אתה לא המפונים: . באמת יכול להתקרב לחברים שלך. אתה מדי פעם מנסה, אבל אתה לא מצליח" אחד הילדים מסביר למשל: "מצד אחד אני כאילו מדבר עם חברים שלי ברשתות החברתיות, בוואטסאפ וזהו, ו..., אבל אני כאילו לא אצליח באמת להמשיך את הקשר שלי כמו שהייתי איתם בכיתה. זה לא אותו דבר. גם כאילו, זה כאילו לא אותו דבר. אתה לא יכול באמת להמשיך קשר עם מישהו שהוא רחוק איפשהו". היווצרות של היררכיה בין קבוצות שונות של השתייכות חברתית שינוי שמשתקף בדבריהם של הילדים הוא היווצרות של מעגלי שייכות חברתיים חדשים ושל "מעמדות" בין קבוצות השתייכות חברתיות. אלה נוצרים על בסיס הבחנה בין ילדים לפי קרבתם לנרצחים ולחטופים, או הבחנה בין ילדים מפונים

27

ללא מפונים, או הבחנה בין מי שנפגעו יותר או פחות לתפיסתם של הילדים. הילדים מתארים כי טרם המלחמה הם היו מגובשים עם קבוצת החברים שלהם, ואילו בעקבות המלחמה נוצר בידול מחלק מקבוצת השווים שלהם ונוצרו קבוצות חברתיות חדשות. כך מספר ילדים שפונו מתארים את ההרגשה שלהם ביחס לחברים שנשארו בבית הספר האזורי שלהם ולא פונו: "בכללי (אנחנו) מרגישות עכשיו כאילו כזה, כאילו קצת כזה לא אכפת להן (החברות שנשארו ללמוד בבית הספר ולא פונו) מאיתנו. זה נהיה כזה סבבה הן בבית שלהן, בחיים שלהן בחיים הטובים, ואנחנו כאילו נשארנו פה. אז בסוף כאילו תקראו לזה אגואיסטיות, אבל ברור שאנחנו עכשיו מעדיפות להתרכז יותר בשבט שלנו מאשר כאילו עכשיו בנות שכאילו שוואלה, סבבה אתן קוראות לעצמכן חברות, אבל במצבים הכי קשים אתן כאילו לא שם. אולי (יש כאלה) שמתקשרות וכאילו, אבל כל השאר ממש לא שמות עלינו. אז כאילו כזה וואלה... זהו, אז כאילו אתן לא איתנו, אנחנו לא אתכן. ביי". נראה שהילדות המפונות מרגישות שהחברות שנותרו בבית הספר ולא פונו מתעלמות מהן ולא מתחשבות במצב שלהן: "עוד משהו שרציתי להגיד על הבנות מ(שם יישוב אחר שלא פונה)... יש לנו חברות שהן ב(שם היישוב שלא פונה) והן בבית... (הן) כל הזמן מצלמות את עצמן הולכות ב(שם היישוב שלא פונה) וכל מיני דברים כאלה, בידיעה שכאילו אנחנו במלון... ואז נגיד הן גם כותבות בקבוצה של הכיתה מה המערכת, מה המערכת למחר... גם לנו יש בית ספר, אבל ואנחנו לא נכתוב עכשיו מה מערכת למחר. והם כאילו מנסות להוציא לנו את העיניים, ואנחנו רואות את זה כאילו... אבל זה כאילו כזה מצטלמות ביחד, ואז שולחות לקבוצה של הכיתה, ושל (היישוב שלהן) ביחד, וכאילו ואנחנו נגיד לא עושות את זה כאילו...". בהמשך הדיון בקבוצה הן מסבירות כי נוצרו ביניהן פערים, משום שהבנות שלא "הן (החברות מבית הספר שלא נחשפו לטבח ולא פונו, לא חוו את מה שהן חוו: פונו) הרבה פחות בוגרות ממנו. באמת. הן גם מדברות על נושאים מה זה לא . רלוונטיים" עוד עולה מדברי הילדים כי נוצרה מעין היררכיה בין מי שמקבל יותר או פחות, או בין מי שמתחשבים בו יותר או פחות, לפי הקריטריון פונה או לא פונה או באוקטובר שהו 7־ הקריטריון חווה את הטבח או לא חווה. כך למשל, ילדים שב בממ"ד כל היום והיו בסכנה של חדירת מחבלים מספרים שהם מרגישים "סוג ב'" משום שמשקיעים בהם פחות. כך אחד הילדים מתאר:

28

"...אולי במלון הזה שכאילו למשל במלון בים המלח שדודים שלי שם אז מביאים להם ממש דברים מיוחדים... אני מבין למה לנו לא עושים הרבה כיף, כי לא כל כך כאילו 'חטפנו' מהמלחמה... אבל כאילו הדודים שלי... נתנו להם כמו חנות כזאת, אבל בחינם מלא תרומות כאילו בגדים נעליים". "הביאו לנו תרומות ממש בהתחלה... ולא, גם דברים שהביאו ילד נוסף מסביר: לנו, הביאו לנו דברים ממוחזרים מהתרומות של נחל עוז וכפר עזה ו... ואז מה . שהם לא בחרו אנחנו קיבלנו" אחד הילדים גם מסביר כי אין עוטף עזה אחד, אלא יש פער בין המועצות "אנחנו (שם המועצה ששייכים אליה)... והיישובים לפי מידת הפגיעה ביישוב: וכאילו שאר המועצות פחות נפגעו, ואז כאילו ב(שם המועצה ששייכים אליה), כשאתה כזה מ(שם המועצה) אז כזה 'אה אתם...?' זה אחרת, אז זה לא . שאנחנו כעוטף, זה כל מועצה איך היא שרדה" תהליך שינוי והסתגלות למצב החברתי החדש מדברי הילדים אפשר להבחין בתהליך דינאמי הדרגתי של יצירת חברויות חדשות ושל חידוש קשרים חברתיים ושימורם. הילדים מדווחים כי בשלב באוקטובר הם הרגישו הלם, ניתוק וריחוק חברתי, ולאט לאט 7 הראשון לאחר הם התחילו לרכוש חברים חדשים או לחדש את הקשר עם החברים שלהם. הדבר מלמד על יכולות ההסתגלות של הילדים והתמודדותם עם המצב. למשל: "בהתחלה... כולנו בשבועיים הראשונים היינו כאילו כזה היינו... בהתחלה לא היינו פה במלון, היינו ב(שם של מקום שפונו אליו), ואז כשהיינו מתראות אחת עם השנייה זה היה כזה 'היי, היי' כזה... עכשיו שאנחנו כל הזמן ביחד אז המצב הרבה יותר חברתי וכזה ושמח. אבל בהתחלה זה היה ממש נורא". "...בעצם כל החודשיים שהיה את המלחמה נשארתי אצל סבתא שלי, ואז בעצם כאילו היה כאילו את כל הזמן שבעולם... כאילו אין לי שום חבר בנתניה של מישהו לדבר, הייתי לרוב, הייתי הרוב נגיד היה, היה איזה פארק אהה..., נגיד עידו (שם בדוי) בכיתה ד' יש לו גם סבתא בנתניה אז אה נפגשנו הרבה, וגם מיכאל (שם בדוי) היה בהרצליה אז הוא בא גם. ב(שם של עיר) היה דני, וגם רוני (שמות בדויים)". נוסף על כך, הילדים מספרים שהם חוזרים בהדרגה לקשר עם חברים שהקשר איתם נותק בשלב הראשון של המלחמה. הילדים מתארים כיצד מתחילה ילד נוסף מספר כיצד עבר ממצב של בדידות למצב של חידוש קשרים חברתיים:

29

"המלחמה השפיעה עליי כי בהתחלה כל החברים שלי היו התקרבות מחדש: מפונים, ואז לאט לאט הם מתחילים לחזור... ואז הם גם מתחילים כאילו עוד פעם להיות בקשר, כאילו כשהתחילה המלחמה זה קצת נותק, אבל עכשיו זה . מתחיל לחזור" שני צדדים ל'ביחד' לצד תיאור התקרבותם לחלק מהחברים שלהם, הילדים המפונים גם מספרים על קושי להיות עם החברים כל הזמן במרחב אחד של המלון, ללא יכולת "לברוח" מהחברים ולהיות לבד. הם מתארים איך השהות האינטנסיבית ביחד במלון מקשה עליהם לשמור על גבולות עם החברים שלהם, והדבר גורם מתח "נראה לי יותר מדי כבד כבר שלושה ומריבות. למשל אחד הילדים אומר: . כמו כן, אחת הילדות שפונתה לבית מלון מספרת: חודשים כולם עם כולם" "אז באמת משתדלות כאילו לנצל פה. יש לנו יותר מדי זמן ביחד, הרבה יותר מדי. כאילו אוכלות ביחד, בערב ביחד, בבוקר ביחד, הכול, הכול ביחד. הכול, הכול, הכול. אז אהה..., בעצם זה כאילו גם לנצל כל שנייה ושנייה וגם... למרות שגם לפעמים כאילו יש את הזה שכבר אין לך כוח כזה כל הזמן להיות עם חברות, וכל הזמן, כאילו כל הזמן להיות עם משפחה" / "אבל לפעמים יש לי רגעים שקצת נמאס מלראות, לראות את כולם (החברים) כאן, . וכבר בא לי לצאת..." ילד אחר מספר: "...עד שהתחילו לעשות סופ"שים בקיבוץ אז היה כזה חודשיים שגם בשכבה שלי אז היינו ביחד כל הזמן. וזה היה ממש בעייתי, כי גם החדרים במלון הם צפופים בסופו של דבר... אין לי חדר משלי או משהו כזה, וזה בסופו של דבר יצר כזה סיר לחץ. והרבה פעמים יש ריבים (בין חברים)... שלא בהכרח מתכוונים אליהם. בגלל שכולם אה מעוצבנים, מתוחים, לחוצים, מה שזה לא יהיה". החברות כמשאב להתמודדות מדברי הילדים עולה כי החברים הם משאב להתמודדות עם המצב. כך ילדים "...אנחנו אוהבים לשבת עם שלא פונו מספרים על הקשר עם החברים שלהם: חברים, זה גם מעביר לנו את הזמן. לשבת עם חברים, לדבר... לרכל... וזה כיף, . כי אתה בסופו של דבר, מה שמחזיק אותנו פה זה חברים. אין מה לעשות" ילדים אחרים שפונו לבתי מלון מספרים איך השהות עם החברים מסייעת להם לעבור מעצב לשמחה:

30

"כשהבנו שכאילו אנחנו צריכות להתארגן לחיים מחוץ לבית באמת ניסינו לקחת את זה קצת יותר שמח, וכאילו... אז היינו הולכות להסתובב בקיבוץ... וכל מיני כאלה. ואז כשעברנו למלון גם ניסינו כזה לטייל אחת עם השנייה. ועכשיו זה כאילו באמת אין, יושבות בערבים ומדברות, וכאילו עכשיו, עם הזמן כאילו קצת שוכחים, קצת כאילו נכנסים יותר לשמחה". "גם אנחנו באיזשהו מקום וגם אתם בסוף מנסות להתחמק כאילו מהדברים הבאמת קשים. אני רואה את זה כאילו יומיום, שכאילו מנסות להתעלם מכל ה..., באמת מכל הקשיים כאילו על ידי ציניות לפעמים, וכאילו וזה שאנחנו כזה נפגשות כל היום, ועושות דברים כאילו... ובאיזשהו מקום מנסות כאילו להתעלם מהכאב וכאילו מה...". חוסר השפעה של המלחמה על המעגל החברתי חלק מהילדים סיפרו שהמלחמה לא השפיעה על הקשרים החברתיים שלהם, "עליי המלחמה לא ואף לא השפיעה עליהם בכלל. כך חלק מהילדים אומרים: כל כך השפיעה" / "זה לא השפיע עליי כל כך, חוץ מזה שאנחנו לא בכיתה הרגילה יותר. ויש לי עוד, עוד שמה חברים, אבל גם פה בכיתה הזאת, זה בסדר"/ "לא, לא השפיע עליי יותר מדי. אולי טיפה. אבל לא יותר מדי. כאילו, . אני עדיין, בגלל שאני עם רוב החברים שלי. זהו" הילדים לא נשאלו ישירות על בית הספר והלימודים, אך הם היו עסוקים בנושא והעלו אותו מיוזמתם. כל הילדים שהשתתפו במחקר לא למדו בזמן ביצוע המחקר בבית הספר המקורי שלהם. חלקם למדו בבתי ספר שהוקמו במלונות, חלקם השתלבו בבתי ספר בעיר הקולטת ואחרים שלא פונו למדו בבית ספר ארעי ביישוב שלהם (במקום בבית הספר האזורי שנסגר בעקבות המלחמה). החוויות של הילדים ביחס לבית הספר בתקופה זו מעידות על היעדר מוטיבציה ופניות ללמוד, על תחושות של ניתוק מבית הספר, על חוסר שביעות רצון מבית הספר ומהלימודים, ועל תחושה שחלק מהמורים שלהם אינם מבינים אותם. אפשר לסווג את כל הדברים שלהם בנוגע לבית הספר לפי שלוש סוגיות מרכזיות: ניתוק מבית הספר, חוסר פניות ללימודים והמצב הלימודי שלהם. ילדים שנקלטו בבתי ספר בעיר הקולטת דיווחו על תחושת חוסר חיבור וחוסר "הולכים ל(שם בית הספר), סובלים שם את כל שייכות לבית הספר. למשל . אחד הילדים מספר: היום, כי זה מקום לא..." : לימודים ובית ספר 2 תמה "...כבר אי אפשר להתרכז"

31

"בהתחלה שהגעתי ל(שם בית הספר בעיר הקולטת) לא מצאתי את עצמי באמת... כאילו ראיתי מלא מבוכים, מבוכים, ובאמת השתכנעתי שהבית ספר דומה לקופת חולים כללית, וככה זה באמת דומה לזה, באמת אני לא מתמצא בבית ספר הזה, אני לא אוהב את הבית ספר". הילדים גם מספרים שהם נעדרים הרבה מבית הספר. כך אחת הילדות מספרת: . ילד "אז התחלתי לא לבוא בכלל... לא שהייתי עצלנית, סוג של עקפתי את זה..." "גם אנחנו מבריזים רוב הזמן." אחר שנקלט בבית ספר בעיר הקולטת מספר: נוסף על כך, ילדים רבים מסבירים כי הם מתקשים ללמוד ולהתרכז, ולתחושתם המבוגרים, בעיקר המורים שלהם, אינם מבינים זאת ואינם רגישים מספיק למצב "אני לא חושבת שאחרי דבר כזה צריך ללמוד" שלהם. כך אמרו חלק מהילדים: "סתם אנחנו לא לומדים שם, וכי אין לנו / "מה שהיה כבר אי אפשר להתרכז" / . ראש ללמוד עכשיו" לדעת חלק מהילדים המורים שלהם אינם רגישים מספיק לכך שהם אינם פנויים ללמידה ומצפים מהם לחזור לתפקוד רגיל כמה שיותר מהר. כך אחת הילדות מספרת: "גם קצת קשה לחזור ללמוד עכשיו... כאילו, אני לא יודעת למה... מהרגע שהבית ספר הזה התחיל, איזה חודש וקצת אחרי שהמלחמה התחילה, מצפים מאיתנו לעשות את הכי טוב שאנחנו יכולים. כאילו, מצפים מאיתנו להיות מושלמים, פרפקט, ולהגיע בזמן, כל היום, כל הזמן, להגיע כל יום בזמן, להקשיב בכל השיעורים, להיות נוכחים. לקבל, לעשות... עבודות או מבחנים, הכול. וזה לא כזה, ו... הם תמיד משתמשים בתירוץ שכבר עבר זמן, אז אנחנו צריכים להיכנס חזרה. אבל זה לא כל כך קל כמו שאתם חושבים". "...לדעתי כאילו מורים צריכים כאילו באותו הקשר ילדה אחרת אומרת: להבין שזה כאילו גם לנו קשה מאוד להתרכז בלימודים, ויש לנו מבחנים וזה "הציפייה היא גבוהה... ישר אה . וילד אחר מסביר: ועבודות ודברים כאלה" . מבחנים ולימודים" הילדים מתלוננים שהמורים אינם רואים את הקשיים שלהם. אומנם לא ברור עד כמה הקשיים הללו קשורים בהכרח למלחמה, אבל בהחלט סביר כי יש קשר בין קושי ללמוד או צרכים גופניים לתגובות רגשיות של הילדים למצב המלחמה. כך אחת הילדות מסבירה: "מורים לא, לא, לא יתנהגו אלינו כאנשים בוגרים. נגיד לי יש קושי בלכתוב. וכל, וכל פעם שאני, לוקח לי קצת יותר זמן לכתוב, אז המורה מעבירה לי כל פעם ככה. היא לא מקשיבה, אני אומרת לה 'בבקשה, אבל יש עוד ילדים שלא גמרו לכתוב'".

32

לדבריו של אחד הילדים, המורים אינם רגישים כי הם נותנים להם עונש לא להגיע לבית הספר, עונש שהוא קשה מבחינתם כי הוא מונע מהם להיפגש עם החברים שלהם: "שיבינו שאנחנו כאילו הכול אובר רגיש. אם משהו שלא היה מזיז נגיד אה סתם עונש, לא יודע לא משנה מה..., לא לבוא לבית ספר לא יודע סתם דוגמה שלא, אז זה משפיל יותר, כי אתה... אין פה אין, אין דרך לתקשר אם אתה לא בא". "אסור, ילד אחר מספר איך המורים אינם מתחשבים בצרכים הפיזיים שלהם: אסור לך לשירותים, אסור לדבר, אסור לשתות מים. אז סליחה, אז זה, זה . דברים נגיד לא משנה יש לנו רצונות, הגוף, הגוף אוקיי, אנחנו לא יכולים..." הילדים מסבירים כי חלק מהמורים חושבים שהם צריכים להתגבר מהר ולחזור לתפקוד מלא מאחר שהם לא חוו את הטבח ישירות (כלומר מחבלים לא חדרו "וממש קשה להתרכז כאילו גם, גם אם ליישוב שלהם). כך אחד הילדים מסביר: אנחנו עצמנו לא חווינו את זה ולא אה נכנסו אלינו מחבלים וכל זה, אבל עדיין כאילו זה קרה לחברים שלנו ולמשפחות שלנו ולאנשים מסביבנו, וזה ממש . קשה להתרכז כאילו בתקופה כזאת" ילדים אחרים מספרים שהם מרגישים שהמורים שלהם מתחשבים בהם לצד הציפייה מהם לתפקד. למשל אחת הילדות אומרת: "אני מסכימה... שמצד אחד כן מצפים מאיתנו, ושמעתי כמה פעמים את המשפט הזה של, עבר כבר זמן, תתבגרו, לא קרה לכם כלום. אתם לא בעוטף אפילו. אבל כאילו, זה שאנחנו, עצם זה שאנחנו במועצה שקוראים לה (שם המועצה ששייכים אליה), כן קרה לנו דברים. אבל כן כאילו, יש מורות שמתחשבות, וכן, הוציאו אותנו היום מוקדם, וכן, שעה ראשונה לא עשינו כלום, ושעה אחרונה גם לא עשינו כלום. אני אומנם עשיתי משהו, אבל לא משנה. אבל, כאילו, יש את הצד הזה שאומרים לנו שאנחנו, שלא קרה לנו כלום, ואנחנו צריכים להמשיך ללמוד, ולעשות מבחנים. ושטועים בתרגיל אחד במבחן, אז המורה אומרת למה אתה לא לומד, למה אתה מתרכז. אבל יש גם את הצד הזה, שכן מתחשבים בנו, ועושים לנו, ולא עכשיו מושיבים אותנו שמונה שעות עכשיו, משמונה בבוקר עד שתיים, ותלמדו, לא אכפת מה קרה לכם". ילדים מספרים על קושי ללמוד בגלל תזכורות טראומתיות. אחד הילדים שמורה בבית ספרו נהרגה בטבח אומר למשל:

"שהחזירו את החטופים אז כאילו פתחנו את השיח הזה. אז כאילו אני אמרתי, למי שהיו לידי אמרתי להם כאילו במערכת אי אפשר כבר לשים

33

כאילו מדעים במערכת, כי אה (שם המורה) הייתה מורה שלנו ל(מקצוע שהיא לימדה), ואין אותה, אין לנו במערכת".

נוסף על כך, קבוצה אחת של ילדים הביעה חשש מפערים לימודיים שעלולים להיווצר בגלל המצב, בייחוד פער ביחס לילדים שלא פונו וממשיכים ללכת לבית הספר. כך אחת הילדות אומרת: "אני רציתי להגיד לך שבגלל שהם לומדים שם עכשיו, אז הם כאילו ממשיכים ללמוד כרגיל... נגיד קשה להביא מורות וזה, אבל כאילו זה קצב מאחוריהם. ואז סתם בלימודים כאילו. ואז זה יהיה ממש מבאס שכאילו אה אנחנו נחזור כולנו, נחזור לשגרה הרגילה עם הבית ספר, וכאילו עכשיו בעיקר ב..., שבוע לומדים, לומדים כל מקצוע, ואנחנו נגיד מאחוריהם. ואז כאילו יכול להיות ש... יעשו לנו בכלל מבחן פתאום שבכלל לא הבנו כאילו. שזה יהיה שיא כאילו המוזר אהה..., לא יודע."

: שעות פנאי 3 תמה

"אנחנו רוצים יותר פעילויות"

ההקשר החברתי של ילדים מתייחס גם לעשייה ולפעילויות שלהם בשעות הפנאי. בקבוצות המיקוד עלו הבדלים משמעותיים באופן הבילוי של הילדים באוקטובר בהשוואה לתקופה שלאחר פרוץ 7 בשעות הפנאי שלהם לפני המלחמה. אפשר להתרשם כי שעות הפנאי של חלק מהילדים היו גדושות ומלאות לפני המלחמה: "אני הייתי מגיעה לבית, ואז הייתי מתאמנת, ואז עושה שיעורי בית, ואז הולכת לחברות, זהו. אחר כך הייתי הולכת לחדר כושר עצמו. לפני המלחמה מה היינו עושים אה... טלפון. גם בטלפון או שפשוט הייתי פשוט, הייתי הולכת לחברות כאילו". אחרי פרוץ המלחמה, הילדים המפונים במלונות מתארים שמשעמם להם ושאין להם הרבה מה לעשות אחר הצוהריים. אחת הילדות מתארת כי מתחילת המלחמה יש לה הרבה זמן פנוי והיא מפרטת כיצד היא ממלאת אותו: "...לי בתחילת המלחמה הזמן הפנוי היה לי יותר מדי זמן פנוי. אז ביום הראשון הכנתי כדורי שוקולד כדי להעביר את הזמן. ושאר הימים עד כזה סוף אוקטובר הייתי מול הטלוויזיה או שנחתי או שהכנתי אוכל, ועד עכשיו...".

34