הוילסונים - 150 שנות.....

שנות... 150

שנות... 150

הוצאה לאור : סטודיו תמי פורת

תחקיר ועריכה: רותי צוקרמן לבית וילסון, ילידת ראשון לציון

הספר מוקדש באהבה: לבעלי יעקב בתודה על התמיכה והסבלנות בשעות הרבות של העבודה, לבניי רון, אמיר ואלון , לכלותיי, נכדי ונינותיי, לנאוה ומיקי אחי שסייע רבות בהשלמת מידע , לילדיהם ונכדיהם.

2

פתח דבר מספר שנים, מאז צאתי לגמלאות, אני משתעשעת ברעיון לכתוב ולתעד את קורות משפחתי. בשנים אלו חיפשתי, נברתי, סרקתי ואספתי תמונות ותעודות לרוב. החומר שהגיע ל׳שלב הגמר׳ היה מבולבל ולא בשל לפרסום.

מסביבי ׳צמחו׳ ספרים ואלבומים שונים של קרובי משפחה וחברים והגעתי למסקנה המתבקשת מאליה שהזמן לא עומד מלכת: החלטתי לגשת סוף סוף לעבודה.

בידי ובידי אחי מיקי נמצא חומר משפחתי רב ערך שמספר גם חלקים מרתקים מההיסטוריה של ארץ ישראל. יה וילמדו את י יותר מהכל רציתי שילדינו ונכדינו יקראו וידעו את הרקע המשפחתי עתיר העש אילן היוחסין.

1933 ילה וילסון לבית הברפלד ילידת סלובקיה, גדלה בוינה, הגיעה ארצה בשנת ִ אימנו, אילונה-א עם אמה, אחותה ואחיה ומשפחתו.

עם 1910 אבינו, אברהם-אייבי וילסון, יליד ביאליסטוק שבגבול פולין-רוסיה, הגיע ארצה בשנת שנים בארה"ב וקיבלו שם אזרחות. 5 הוריו, אחיו ואחיותיו לאחר ששהו

החומר נשמר עד כה באלבומים, מעטפות וקופסאות, כולל עיתונים וצילומים מספרים שפורסמו במהלך השנים. כל החומרים האלו הם הבסיס להוצאת ספר זה.

נצא לדרך...

3

טובה וילסון

שמואל–נתן וילסון

1872-1947

1869-1959

4

. 1869 מואל נתן וילסון נולד בנר שלישי של חנוכה בשנת תר"ל - ש שבגבול פולין-רוסיה בן ליעקב-מאיר וישניצקי Grodno בפלך גרודנה חוכר אחוזת פדרוסק שעסק במשרפות יי"ש. שמואל וילסון הבן, למד בבי"ס ובישיבה וקיבל חינוך יהודי ציוני. כנער עבר לביאליסטוק ללמוד בטכניקום את מלאכת הבנאות. אחרי שלוש שנים לימודים עיוניים ושנתיים התמחות קיבל תעודת בנאי אומן- . 1894 עוזר מהנדס. בביאליסטוק נשא לאשה את טובה גיטל בשנת ידה, אברהם (אייבי) ויעקב (ג'ק) ֵ יצאו עם שלושת ילדיהם: ע 1903 בשנת המשפחה 1908 לארה"ב והשתקעו בהרטפורד שבמדינת קונטיקט. ב- קיבלה אזרחות אמריקאית. שם משפחתם היה קשה לביטוי אצל האמריקאים. כשבא שמואל לשופט ששאלו איזה שם בחר, יצא לרחוב החליט מיד שזה יהיה שם משפחתו Wilson's Whiskey ומולו שלט: החדש. וכך שונה שם משפחתם מוישניצקי לוילסון . בהרטפורד יסד גן ילדים עברי ותלמוד תורה לנערים, היה יו"ר אגודת בני- ". עסק במקצועו הבנייה, התמחה בבניית Hebrew Institute ציון, וחבר ב-" תנורי הסקה-קמינים ועשה חיל. בארה"ב נוספו למשפחה עוד שלוש בנות: ציפורה, שושנה-ג'ני ושרה. החליט לנסוע לארץ. 1909 הציונות בערה בעצמותיו של שמואל-נתן וב-

5

ידה ְ י ָ סבתא טובה עם ילדיה בביאליסטוק: משני צדיה הבנים אייבי (עם הכינור) וג'ק ומימין יושבת ע ) 1902 . (משוער - Ayda 6

ע"י הצלם המפורסם סוסקין 1913 הבנות שנולדו בארה"ב - מימין: שרה, ג'ני וציפורה, צולמו בתל אביב ב-

7

וילסון שלח מכתב להסתדרות הציונית ושאל לגבי המצב ואפשרויות עבודה בבניין. קיבל תשובה לא מעודדת בחתימת מנחם שינקין שזה לא הזמן המתאים להגיע, לא ימצא עבודה מתאימה. וילסון לא ויתר על תכניותיו ונסע עם המשפחה לניו יורק במטרה לעלות על אנייה ולהגיע לתל אביב. בניו יורק פגשה האם טובה אישה שחזרה זה עתה מהארץ שהזהירה אותה שלא כדאי לנסוע, שהמצב גרוע, והוסיפה שהנחשים מכישים ברגליים והחתולים גונבים בשר מהסירים. כתוצאה מכך - שינתה דעתה והוחלט שהאב ייסע לבדו לבדוק את העניינים והמשפחה תחכה להודעה אם ומתי להגיע. באחד המכתבים שאלה האם באם יוכל לשלוח לה מעט כסף ותשובתו הייתה שמארץ ישראל ניתן לשלוח רק חול... לתל אביב הגיע שמואל-סם זמן קצר לאחר יסודה עם סכום כסף נכבד לאותם ימים. האימפריה העותומנית שלטה אז בארץ. הוא החל לבנות בתים רבים למתיישבים הראשונים בסגנון אירופאי, מקצתם עומדים עד היום לשימור או שכבר עברו תהליך זה. רובם נהרסו וחבל. בנות תאומות: יהודית 2 לאחר פחות משנה הצטרפו האם וששת הילדים. בת"א נולדו עוד מאחורי 10 ונחמה. תחילה גרו בדירה קטנה עד שהסתיימה בניית ביתם הראשון ברח' מונטיפיורי הגימנסיה הרצליה. בתום הבנייה הצטלמה המשפחה ליד הבית בחברת הבנאים ויתר העוסקים במלאכה מה שהיווה פרסומת טובה לעבודתו כקבלן. שמואל וילסון מילא במשך השנים תפקידי ציבור רבים בת"א: חבר הוועד הפועל של העיריה ובוועדת הבניה הציבורית, ממייסדי וחבר הנהלת מכבי-אש, חבר המועצה להתיישבות עירונית, מוכתר לענייני ספירת התושבים, חבר ועד בניית בית הכנסת הגדול שברחוב אלנבי ואחד מבוניו, יו"ר הסתדרות בעלי מלאכה העבריים, חבר הוועדה המפשרת בסכסוכים שבין בעלי בתים לשוכרי דירות, מייסד וספונסר של מועדון הספורט "גיבור", אפוטרופוס לעיזבונות יתומים ואלמנות וממייסדי מועדון השחמט ע"ש רובינשטיין. בקארלסבאד- צ'כוסלובקיה. 13 כמו כן השתתף כציר בקונגרס הציוני ה- בתים , חלקם מפורסמים ונמצאים בתכניות הסיורים שעורכים בתל אביב 200 בסה"כ בנה קרוב ל הקטנה. שיתף פעולה רבה עם המהנדס הידוע יהודה מגידוביץ שאף תכנן את בית משפחתו השני והמפואר ברחוב קלישר פינת התבור שלא נהרס ועומד עד היום. מלחמת העולם הראשונה השפיעה רבות על התושבים ולא מעט על משפחת וילסון. בשנים הראשונות היה חבר בוועד סיוע אמריקאי ואף נסע למצרים בתפקידו זה. בחוזרו מאחת הנסיעות

8

לא הורשה לרדת לחוף ושהה באנייה עד שהוצא צו המאפשר לו לחזור לביתו בערב פסח לליל הוציאו הטורקים צו גירוש מהעיר וסביבתה לכל מי שלא קיבל אזרחות 1917 הסדר. בשנת עותומנית ובמיוחד למי שהיה אזרח אמריקאי. המשפחה ארזה מעט מטלטלין ובעזרת עגלון, סוס ועגלה יצאה לחפש מקום לשהייה. החנייה הראשונה הייתה במאהל ביער בכפר סבא עם עוד משפחות מגורשים. היה למשפחה מכר אמריקאי בשם גולדמן שבנה ביתו בפורייה שבגליל. לשם שמו פעמיהם במסע בן שלושה ימים ושלושה לילות עד הגעתם. שם שהו כשנה וחצי- עד תום המלחמה. בעת שהותם בפוריה בתנאים קשים איבדו את אחת מבנותיהם, שושנה-ג׳ני שחלתה בטיפוס בזמן המגפה שהשתוללה אז. לא היו רופאים או תרופות. האב והבן אייבי נאלצו לקבור אותה שם במו ידיהם. כשחזרו לתל אביב מצאו שבזזו חלק מרכושם שהותירו בביתם והיו פגועים מהתלאות הרבות ומאיבוד פרנסה. וילסון אמנם התאושש והמשיך במרץ בבנייה רבה, אך הקורות אותם, בוודאי חרטו בלבם. לעת שיבה, עברו לראשון לציון שם גרו חלק מילדיהם והתגוררו צמוד לביתם של בתם וחתנם דה ועשהאל פוחצ'בסקי. בהיות וילסון בעל ניסיון רב בבניית תנורי הסקה-קמינים שהאנגלים ְ י ָ ע כה אוהבים, עבד אצל הבריטים בעת שבנו את מחנה צריפין (סרפנד) בעבודה זו. הוותיקים ששרתו במחנה זה זוכרים בוודאי את תנורי האח שהיו נוכחים בביתנים. 1959 וסבא שמואל ב- 1947 - בגיל גבורות בנה לעצמו בית צנוע בראשל"צ. סבתא טובה נפטרה ב במותו. 90 בן לכבודם ולכבוד יתר בני המשפחה קובצו התמונות והמסמכים הרבים שנותרו, המספרים ומעידים על תולדות המשפחה.

9

תמלול מכתבו של מנחם שינקין, המקור ממול

לשכת מודיעין בארץ ישראל יפו, ) 1909 יום ד' לחדש אייר תרס"ט (

ה' ש. וילסון קון ( אמריקה) = הארטפורד

בתשובה על מכתבו ששלח לאגודת "נטעים" בירושלים הננו מתכבדים להודיע לו, רוב הבתים הנבנים בא"י המה של ערבים, ואין כלל לחשוב שקבלן הבא לא"י והוא חדש על המקום, יוכל לקבל עבודת הבניה אצל אלו הבונים. הרבה בתים נבנים גם ע"י יהודים , אבל לרוב הם בונים בעצמם ואינם מוסרים את העבודה לקבלנים. בנוגע לאלו המקומות שהיהודים הם השולט. אבל אנו חושבים שאולי היה מקום בשבילו בירושלים, לו התעסק בעבודת הקבלנות ויכול היה להכניס אם יצטרך את סכום כספו פרנק, בתור ערבון בעד מילוי עבודתו, ויכולים אנו להעיר לו שאפילו בירושלים לא 5000 יוכל בזמן הראשון להתעסק בזה, מפני שלא ידע את תנאי המקום בנוגע לקבלת עבודה ושילום שכר לפועלים. אם אפשר לו לקבל על עצמו להיות מן ההתחלה פועל, שיעבוד אצל אחרים, אולי יכיר את התנאים במשך הזמן ויוכל לחשוב גם על דבר קבלנות. בינתיים (מויערער ) היודעים היטב את העבודה לבנות באבנים ישיגו עבודה בא"י וכל פרנק ליום , כשיסתגל לעבודת הבניין שבא"י. 4-5 אחד ירוויח פרנק ליום. 2-3 נגרים מומחים בעבודתם ישיגו עבודה וכל אחד ירוויח לצובעים אי אפשר להשיג עבודה מפני שעבודה זו היא מעטה ואם לפעמים ישנה עבודה כזו אז ממלאים אותה בעלי המלאכה המקומיים.

בכבוד ובב"צ

מ. שינקין

10

מכתב התשובה שקיבל וילסון מהלשכה למודיעין בא"י, בחתימת שינקין, שלא כדאי כעת לבא לארץ 1909 כי אין עבודה בבניין. תרס"ט 11

1908 תעודת האזרחות של ארה"ב שקיבלה המשפחה ב-

מטבע מהבנק בהרטפורד-קונטיקט , (נשמר כל השנים ע"י הנכד 1908 דני וילסון שקיבל אותו מהסבא)

ההשראה לשינוי שם המשפחה

12

כך נראה רחוב הרצל בתחילת המאה העשרים כשבניין הגמנסיה הרצליה בקצה הרחוב

דגם אחוזת בית – מוזיאון ארץ ישראל

13

10 ית משפחת וילסון הראשון רחוב מונטפיורי ב

בית וילסון הנוסף מאחורי בית המשפחה רח' מונטפיורי

14

בית מגורי המשפחה בגמר הבנייה, וילסון בחזית עם הבנאים, הפועלים ויתר העוסקים במלאכה

15

משפחת וילסון מצולמת בחזית ביתם 10 החדש ברח' מונטפיורי

16

17

10 בית וילסון במונטיפיורי

בית וילסון מונטיפיורי בטרם נהרס צילום של פיני בן-שחר .

בבית פעלה במשך עשרות שנים חנות המוסיקה חביבי

100 חלק מכתבתה של שולה וידריך, חוקרת תולדות תל אביב, שפורסם באתר תל אביב האנציקלופדיה העירונית ... את ביתו הפרטי בנה סם וילסון עוד לפני פרוץ המלחמה העולמית הראשונה ברחוב , מאחורי בית גימנסיה הרצליה. הבית היה האחרון בשורת הבתים שהקיפו 10 מונטיפיורי את הגימנסיה ממערב ומצפון ונהרס בתחילת שנות השישים. בבית זה פעלה משנות העשרים חנות כלי הנגינה חביבי. את ביתו הפרטי השני, בית וילסון (בית האופנה), בנה . זהו מבנה דמוי טירה מעוטר באריחי קרמיקה בצלאל, 9 פינת קלישר 30 ברחוב התבור בשנות העשרים שיתף וילסון פעולה כקבלן עם כמה מהאדריכלים הבולטים של התקופה, כמו יהודה מגידוביץ', ובבניית כמה מהבניינים הבולטים, כמו בית הכנסת הגדול ומלון בנה וילסון כמאתיים 1932 גינוסר (מלון בן נחום), שניהם ברחוב אלנבי. למעשה, עד שנת בתים בתל אביב. וילסון שימש בתפקידי ציבור רבים כגון: ראש ועדת הבניין בתל אביב, חבר הוועד הפועל של עיריית תל אביב, ממייסדי מכבי אש, חבר מועצה, חברת ועדת בניין בית הכנסת , מייסד מועדון 13 הגדול, יו"ר הסתדרות מרכז בעלי מלאכה, ציר בקונגרס הציוני ה- ספורט הגבור, אפוטרופוס לאלמנות ויתומים ועוד. חלק מבתיו המרשימים עדיין ניצבים כאנדרטאות לפועלו. בעיקר באזור הגרעין ההיסטורי

של שכונת תל אביב. ״... ובמקום הראשון... נכתב על בית וילסון ברחוב מונטיפיורי״. 2019 הערך הכי נקרא בשנת

18

משפ' וילסון ורשימת הדיירים הנוספים 1914 – מפקד אוכלוסין

19

מגדל המים הראשון

1910 מגדל המים הראשון. בצילום של אברהם סוסקין,

הוקם מפעל מים שני על החולות (כיום - רחוב אלנבי). 1913 בצילום משמאל: בתרע״ג בתצלום שצולם ערב המלחמה, בולטת תוספת בנייה משמעותית - שתי קומות ומרפסת (בלקון) במבנה הצמוד למגדל המים - בעקבות החלטת הוועד בחודשים ניסן ואייר תרע״ב . את תוספת המבנה הקים הקבלן שמואל וילסון בסוף אותה שנה או במחצית 1912 הראשונה של שנת תרע״ג. בקומה השנייה השתכנו הוועד והמזכיר.

20

בית מגדל המים בפינת רחוב אחד העם ושדרות רוטשילד, סם וילסון עומד על המרפסת משמאל

21

חדרים אופייניים בדירות בת״א של שנות העשרה והעשרים

חדר בבית וילסון בתל אביב

22

שמואל וילסון בחדר העבודה בת״א

כותרת נייר המכתבים ששימשה את וילסון בעת שהותו בארה"ב 23

1 הגירוש מתל אביב במלחמת העולם ה-

גירוש מתל אביב עם ציור של גוטמן

טקס קריאת רחוב בכפר סבא ע״ש מגורשי ת״א 24

העגלון

לוח זיכרון בבית הקברות בפוריה לזכר הבת שושנה-ג'ני שנפטרה בפוריה ממחלת הטיפוס בעת הגירוש מת"א. (נתרם ע"י הנכד שיבי פוחצ'בסקי)

25

1 הגירוש מתל אביב במלחמת העולם ה- מתוך הספר תל אביב בתצלומים / מוזיאון ארץ ישראל ת"א

26

הודעה של ועד תל-אביב לתושבים, אחר חזרת המגורשים, להשיב חפצים אבודים לבעליהם

27

בית הכנסת הגדול, אלנבי תל אביב

1922 החפירות הראשונות לבית הכנסת הגדול.

28

10/11/1921 : טקס הנחת אבן הפינה

נחוג 110 טקס הנחת אבן הפינה לבניין בית הכנסת הגדול ברחוב אלנבי ) במעמד הרב א.י. קוק ומנחם 1921 נובמבר 10 ב-ט' בחשוון תרפ"ב ( אוסישקין. את הטקס פתח מאיר דיזנגוף, וזלמן דוד לבונטין, ראש וועד בית הכנסת, מסר סקירה מפורטת על תוכנית הבניין. אבני יסוד כמניין שבטי ישראל 12 במעמד זה נמכרו למוסדות ולאישים למימון הוצאות הבניין. אוסישקין קנה בשם ההסתדרות הציונית אבן לזכר הרצל. , ורבים היו העיכובים בשל מחסור באמצעים 1928 אולם הבנייה נמשכה עד כספיים. הבנייה מומנה ע"י מכירת מגרש שהיה בבעלות הוועד, ע"י מס מיוחד של חצי גרוש לכל אמה מרובעת, שהוטל על כל מגרשי הבנייה ובאמצעות תרומות תושבי תל-אביב. הקבלן היה שמואל וילסון והאדריכל יהודה מגידוביץ. על-פי הוראת האדריכל הושקעו ביסודות המבנה כמויות אדירות של בטון מזוין, אבל את הבעיות ההנדסיות שבבניית הכיפה לא ידעו לפתור, וגם הכסף אזל. הבעיה ההנדסית נפתרה ע"י המהנדס ארפד- גוט, אשר תכנן לכיפה קונסטרוקציה מברזל, וע"י הפחח יעקב פסחוביץ, שהתקין סולם מתעגל פרי המצאתו, ואת הבעיה הכספית פתרה תרומתו של הברון רוטשילד בעת ביקורו בתל-אביב. את חלונות הוויטרז' עיצב האמן בצלאל זאב רבן, שהרבה לעסוק בדמויות מן המקרא, ואת המנורה שבה גולפו שנים-עשר השבטים עיצב האדריכל זלמן אכסלרוד. בשנות הששים של המאה הקודמת שופץ הבניין, ושונה ע"י האדריכל אריה אלחנני, הפנים שונה, ובחוץ נוספו מסביב קשתות בטון בגובה הבניין במעין ארקדה, והוא הפך למבנה מודרניסטי בטעם התקופה. היה זה בית הכנסת המרכזי של תל אביב במשך שנים רבות. יש בו מקומות לאלף מתפללים, ונערכו בו תפילות באירועים חגיגיים. הוא היה מרכז לעצרות עם ולקבלת פני אורחים חשובים, ושרו בו טובי החזנים בעולם.

29

בית הכנסת הגדול, אלנבי תל אביב

בית הכנסת הגדול תל אביב צילום שנות החמישים

30

110 בית הכנסת הגדול תל אביב רח אלנבי

1922 לי מצריות לאבן הפינה. תרפ״ב 13 בית הכנסת הגדול ת״א - תרומת וילסון עס 31

שמואל וילסון השתתף 13 בקונגרס הציוני ה- 1923 בקרלובי וארי, צ׳כיה,

הבניין שבו התקיים הקונגרס עם הכתובת בעברית

מצ״ב מתוך דבריו בנאומו על הרצל בקונגרס

32

באתר בנייה. עומד בחליפה בהירה

במהלך עבודתו

בית בבניה. וילסון על הפיגום למעלה

33

פינת התבור 9 בית וילסון השני - רחוב קלישר

היה זה הבית הראשון בת"א בו שולבו אריחי קרמיקה בצלאל מה שהפך לפריט אופנתי

שמואל וילסון = . המונוגרם על הבית ש.ו

1977 בית וילסון קלישר התבור עם המונוגרם ש.ו. צולם ב-

34

הנחת אבן הפינה - בחזית עומדים טובה ושמואל וילסון ליד שולחן הכיבוד. משמאלו מעט מאחור הבן אייבי, ומשמאלו בחזית חתנו עשהאל פוחצ'בסקי ופועלי הבניין

1926 . חתימתו של שמואל וילסון מופיעה על המסמך. 9 אישור הבנייה קלישר

35

פינת התבור 9 בית וילסון השני - רחוב קלישר

חלק מהבתים נהרסו, בית וילסון לא ניזוק ונשאר עומד 1940 ההפצצה על תל אביב

הפציצו מטוסים איטלקיים 1940 בספטמבר את תל אביב כחלק ממלחמתם בבריטים

1940 בספטמבר 11 עיתון "ידיעות היום" - מטוסים איטלקיים התקיפו אתמול אחר הצהריים את תל אביב וסביבותיה והטילו פצצות ללא כל הבחנה הרחק ממטרות צבאיות כלשהן. חלקן של הפצצות הוטלו בעיר העברית תל אביב והשאר על כפר ערבי. מספר בתים בתל אביב נפגעו וכן פרצו כמה דליקות שבהן טיפלו מיד מכבי האש. פרטים מלאים על הפצועים וההרוגים חסרים עדיין, אולם ידוע שנהרגו למעלה מחמישים איש, רובם יהודים..

1940 בספטמבר 11 עיתון "ידיעות היום"

36

הכניסה לבית וילסון ברחוב קלישר, והכיתוב מעל הדלת 2010 צולם

הריצוף בקלישר

בית וילסון השלט ׳ברוכים הבאים׳ בכניסה לבית

"ושבתי את שבות עמי ישראל ובנו ערים נשמות וישבו ונטעו כרמים ושתו את יינם ועשו גנות ואכלו את פריהם" צילום השלט המקורי ובו הפסוק הנ״ל, ששמואל וילסון תלה מעל דלת ביתו ברחוב קלישר השלט נמצא שם עד היום

37

פינת התבור 9 בית וילסון השני - רחוב קלישר

מאחורי הגימנסיה הרצליה ההיסטורית ניתן לשזוף את עינינו בבית מקסים ויפה של הקבלן שעשה הון באמריקה הגדולה ועולה לתל אביב .1910 בשנת 8,000 סם וילסון או שמואל וישניצקי עלה עם דולר לתל אביב שהיה סכום נאה. זה הבית הראשון בתל אביב ששובצו בו אריחי קרמיקה רובם הוזמנו מבית ספר ״בצלאל״ בניהולו של פרופ׳ בוריס שץ. הבית היפיפה בתכנונו של יהודה מגידוביץ שכתבנו עליו בעבר רבות, הבניה בסגנון אקלקטי וניתן לראות צריחים ומגדלים. סם וילסון בנה בתל אביב מאתיים בתים ואין שנת הגעתו לתל אביב 1910 דוגמא כזו משנת .1932 ועד שנת שוחחנו בעבר על עיצובים ומעוצבים, אדריכלים ומתכננים ופה יש לנו קבלן אמיתי ובין עבודותיו בית הכנסת הגדול באלנבי ומלון גינוסר (בן נחום) ברוטשילד פינת אלנבי. דרך אגב, כתוב על הבניין ״בית רחל״ אך זה לא קשור לשום פרסונה ידועה, אלא לאחד מבעלי הבניין שעסק באופנה וקרא לבניין על שם אישתו.

4.12.20 " מתוך עיתון "הארץ

1943 גן משחקים מול הבית ברח קלישר. התמונה משנת

38

בית וילסון קלישר - נקרא היום בית רחל /הבית כפי שנראה כיום

בית וילסון - דגם מתערוכה של המכללה למינהל 9 קלישר לכבוד המהנדס מגידוביץ 39

. מעניין לאן התכשיטים התגלגלו... 1920 תרומה לקרן הגאולה תכשיטי זהב

40

הקמת לשכת ברקאי של הבונים החופשיים

, אחים צרפתים, בוני מסילת 1891 באוגוסט הברזל מיפו לירושלים, הניחו יסוד לבניה החופשית בארץ-ישראל בהקימם ביפו את לשכת "השער של היכל המלך שלמה" , בנשיאותו של האח גוּסטב מילוֹ. הם משכו אל ם", ִ י ַ לשכתם, שהייתה כפופה למסדר "מצר י היישוב ֵ יהודים, מוסלמים ונוצרים מחשוּב ביפו. , אישרה המועצה 1906 באפריל 2 ביום העליונה של המזרח הגדול בצרפת, את ייסוּדה של הלשכה, במזרח יפו ושמה החדש: "ברקאי" שפירושו: האיר השחר! ומקורו בעבודת יום הכיפורים בבית-המקדש. מפגשי פעילוּת הלשכה בראשית דרכּה, התקיימו בביתו של האח יעקב אלחנן ליטוינסקי ביפו, בנשיאותו של האח אלכנסדר פיאני – שהיה נשיאה הראשון של ברקאי.

תעודות המעידות על הצטרפותו של סמואל וילסון 1925 ללשכת ברקאי בשנת

41

בית מלון פנסיון גינוסר - בן נחום

הקבלן וילסון עומד בחברת הפועלים בחליפה עם תכנית ביד. 1920 בית מלון גינוסר - בזמן הבנייה הבן אייבי יושב על הפיגום משמאל עי השלט ש. וילסון

1922 בית מלון גינוסר - הכיפה והשלט

1924 בינואר 13 הארץ,

42

מלון גינוסר בגמר הבנייה

מלון גינוסר הוא מבנה הממוקם פינת שדרות 118 ברחוב אלנבי בלב העיר תל אביב. 32 רוטשילד המלון נבנה בסגנון אקלקטי על ידי היזם שלמה 1921 בשנת פכטר, סוחר נעליים מאוסטרליה בתכנונו של האדריכל יהודה מגידוביץ. הקבלן היה שמואל וילסון ששיתף פעולה עם המהנדס מגידוביץ בבניית מבנים רבים נוספים שתוכננו על ידו.

בית מלון גנוסר בן-נחום בציור של נחום גלבוע, מתוך הספר היו זמנים בארץ ישראל מאת ד״ר מרדכי נאור

43

בית מלון גינוסר

בית מלון גנוסר דגם מתערוכה של המכללה למינהל על בתי המהנדס מגידוביץ

בית מלון בן נחום פנסיון גינוסר צילום משנות השלושים 44

בית מלון גנוסר לאחר השיפוץ

2014- הבניין לאחר שיפוץ רוטשילד-אלנבי. צולם ב 45

16 פסז׳ פנסק. הרצל

, עם המעלית הראשונה 16 פסז׳ פנסק, רחוב הרצל

על הפסז׳ מתוך מדריכון התפוז מאת מרדכי נאור. הפסז׳ משמאל

46

פסז' ומעליה בעיר החדשה , תל אביב נמצא בניין שמבחינה היסטורית ואדריכלית הינה בין המעניינים בעיר. 16 ברחוב הרצל . יזם הבניין היה יהודי אמריקאי עשיר, איש העלייה השנייה, צבי אריה 1924 הבניין נבנה בשנת פנסק. מתכנן הבניין היה איש העלייה השלישית ומי שהיה מהנדס העיר הראשון של תל אביב, האדריכל יהודה מגידוביץ. יהודה מגידוביץ הינו אדריכל חשוב בתולדות העיר תל אביב. (עובדה תל אביב לפני כמה שנים). הקבלן שבנה את 23 זו לא מנעה את הריסת ביתו ברחוב מוהוליבר פסאז' פנסק היה שמואל וילסון שהיה אף הוא עולה מארה"ב. וילסון בנה בניינים רבים בתל תל אביב). 9 אביב. (ביתו הפרטי עוד עומד ברחוב קלישר הבניין נמצא בלב השכונה הראשונה של תל אביב, אחוזת בית. שכונה זו (ששמה שונתה לאחר מכן ל"תל אביב"), תוכננה כעיר או כשכונת גנים והיה אסור לבנות בו בתי מסחר או לקיים בו מסחר כלשהו מבלי לקבל את האישור של ועד השכונה ואישור כזה ניתן לעתים רחוקות. מה שמיוחד ב פסאז' פנסק הוא שזה היה אחד הבניינים הראשונים שנבנה בתל אביב למטרת מסחר, ועוד בשכונת אחוזת בית שתקנותיה אסרה על ניהול מסחר בתוך השכונה. בהתחלה נבנו שלוש קומות ולאחר שנה קיבל פנסק היתר לבנות קומה רביעית. הבניין תוכנן בסגנון אדריכלי ניאו קלאסי. הבניין אומנם כונה "פסאז'" אך הוא איננו פסאז'. טיפולוגיית הבניה של הבניין דומה יותר לזו של בניין כלבו גדול כפי שהיה נהוג אז באירופה וארה"ב עם חזית לרחוב של חלונות ראווה, בניה עד לקו אפס (בלי עצים בחזית רחוב הרצל), והבנוי בצורה מרובעת או מלבנית, כאשר באמצע יש חצר פנימית. סביב חצר הפנימית, בכל הקומות של הבניין, יש מרפסת שהדלתות של החנויות והמשרדים נפתחות אליה. דבר נוסף מיוחד בבניין הוא שיש בו את המעלית הראשונה בתל אביב שהייתה מכונה אז "המעליה". עד עצם היום הזה נמצאים בבניין השלטים הפנימיים המקוריים המכוונים את המבקר ל"מעליה". בקומת הגג הייתה מסעדה שניגנה מוזיקה חיה עד שעות הלילה המאוחרות. בשאר הקומות היו משרדים, חנויות ובתי מלאכה. צבי אריה פנסק התגורר בדירה בקומה הרביעית. תקנות שכונת אחוזת בית מהוות את תחילת חוקי התכנון של תל אביב.

השלט על פסג' פנסק

שלט המעליה

47

16 פסז׳ פנסק. הרצל

, תחת ק היה המרכז המסחרי הראשון בתל אביב ְ ס ְ נ ּ ֶ פסז' פ קורת גג אחת והמבנה הראשון שהותקנה בו מעלית. הפסג' על ידי היהודי-פולני מאמריקה, מרדכי 1925 נבנה בשנת (צבי אריה) פנסק. תוכנן על ידי מהנדס העיר הראשון של תל אביב, יהודה מגידוביץ. הקבלן היה שמואל וילסון. פסג' פנסק בנוי בסגנון אקלקטי, סגנון מעורב המשלב בנייה אירופית עם . בנוי 16 מאפיינים מזרחיים. הפסג נמצא ברחוב הרצל מספר בצורת ריבוע סביב חצר פנימית מרוצפת. בחצר המבנה, בן שלוש הקומות, פעלה "מעליה"- מעלית פריזאית עשויה ברזל ודלתות רשתות, חשופה ובראשה צריח מעוצב כיפת ברזל המזכירה גג צרפתי. על הגג הייתה מסעדה וגינת גג בשם "השרון". מאוחר יותר התווספה קומה רביעית, כשעוד היה נדיר למצוא באזור בתים בגובה כזה. על חזית הבניין, מכיוון רחוב הרצל, מסותתת הכתובת "פסג' " באנגלית. PENSAKS PASSAG E פנסק" בעברית ו-"

48

49

18 מלון ספקטור / בית חולים הדסה - נחלת בנימין

בית ספקטור בזמן ששימש בית חולים

קישוט בצורת מגן-דוד יצוק בבטון מתחת למרפסת הבניין בכניסה

50

בית ספקטור נבנה ע״י וילסון ויועד להיות בית מלון, אך הפך בפרעות תרפ״א לבית חולים 18 הדסה נחלת בנימין

18 בית אלקנה ספקטור - רחוב נחלת בנימין אחד המלונות הראשונים והגדולים של אחוזת בית - 1921 בבניין גדול זה הוקם ב- מלונו של אלקנה ספקטור שיועד להיות מלון ואכסניה לעולים לארץ. הבניין תוכנן ע"י הקבלן האמריקאי סם וילסון, כשהמהנדס המשוער היה אברהם סיניבר. , שהובילו להרוגים ופצועים 1921 זמן קצר לאחר הקמתו, פרצו מאורעות תרפ"א- רבים, ביניהם גם הסופר יוסף חיים ברנר. נפגעי המאורעות הובאו תחילה לגימנסיה הרצליה. אך בית הספר לא יכול היה לשמש כמוסד אשפוזי, והנפגעים הועברו לבניין המרווח של מלון ספקטור, ויעדו פצועים 150 שונה ממלון לבית חולים הדסה הראשון. בחודש אחד טופלו במבנה ניתוחים. 43 ובוצעו בו כשבית החולים הדסה עבר לביתו ברחוב בלפור, שופץ והורחב הבניין 1929 בשנת ע"י המהנדס יהודה מגידוביץ' ובמסגרת השיפוץ הוסבה קומת הקרקע למסחר.

51

מלון ספקטור

בית ספקטור בתקופה יותר מאוחרת

מרצפת בבית ספקטור

52

הבית ברחוב רמב״ם פינת נחלת בנימין

שלט על החלון. בקומה שנייה משרד מכבי הצעיר

רמב״ם - בית שנבנה ע״י וילסון בפינת נחלת בנימין ורמב״ם בצמוד לבית ספקטור, ואין עליו תיעוד מי הזמין אותו. נראה שהיה לצרכי ציבור. יש שלטים של משרד מכבי הצעיר ומרפאה.

שלט מגן דוד על הדלת – נראה כמרפאה

הבית ברמב״ם - תמונה שמראה את הסמיכות לבית ספקטור

53

חלק מהבניינים ששמואל-סם וילסון בנה בתל אביב

בתים בתל אביב בשנות 200 בנוסף לבתים שמופיעים לעיל, בנה שמואל-סם וילסון כ- העשרה והעשרים. כמה חבל שרובם נהרסו לפני שיצא חוק השימור והתודעה לשפץ במקום להרוס. הבודדים שנשארו עומדים לתפארת ולמזכרת.

נראים אזור הרחובות מוהליבר וקלישר, אשר רוב בתיו נבנו במשך 1924 מבט בקטע תצלום אוויר משנת ). האזור מחולק לגושים שנבנו על ידי יזמים שונים: חברת הבונה, שכונת 1921-1924( שלוש שנים בלבד פקידי אפ"ק, בתי הקבלן וילסון (בהם גם ביתו הפרטי) ושורת בתי היזם יצחק גברילוביץ' . מיזמים אלה יועדו לאוכלוסייה אמידה.

54

. אישים בשכונה מתוך ספר על תל אביב הישנה: ר ֵ גּ ִ הקבלן שמואל וילסון, שדמותו מאכלסת אף היא מספר רב של תצלומים, ה בתחילת המאה עם משפחתו מרוסיה לארצות-הברית, והיה בה לקבלן מצליח. גם , המשיך לעסוק במקצועו, ונחשב לאחד הקבלנים 1910 לאחר שעלה ארצה בשנת הגדולים בתל אביב. במודעות רבות שפרסם בעיתונות התקופה ובכרזות (הנראות בבירור בכמה תצלומים שנעשו ברחוב יהודה הלוי ורחוב הרצל), הוא ממליץ על שירותיו בזו הלשון: ״שמואל וילסון בנאי, קבלן אמריקאי״. צילם סוסקין, כזכור, את בתיו של וילסון ואסופת התצלומים 1910-1922 בשנים ראתה אור באלבום הבית הראשון שבנה היה זה של יהודה לייב פוחובסקי, ממייסדי ״אחוזת-בית״. באלבום נכללו גם בתים שהקים ברחוב לילינבלום (בית וויסר) וברחוב מונטיפיורי, ביניהם ביתו המפואר, וכן מבני ציבור, דוגמת בית-הספר למוסיקה הקומה השנייה של מגדל המים ועוד. ֿ״ ״שולמית וילסון מצולם לרוב על רקע בנייניו, במהלך בנייתם או בסיומה. ניתן למוצאו גם בקרב הבאים לאירועים ציבוריים בשכונה כגון חנוכת הגמנסיה ״הרצליה״, בקדמת התצלום, חבוש מגבעת שחורה, הנחת אבן ראשונה ל״חברה חדשה״ ועוד. בתצלום אחר נראה וילסון בחזית אחד מבנייניו הנבנים, כשהוא לבוש בקפידה - חולצה לבנה מעונבת, שולי מכנסיו תחובים למגפיים שחורים ולראשו מגבעת שחורה, שעון כיס מבצבץ מבעד לחזייתו. בהופעתו המרשימה ובעמידתו הסמכותית הוא נבדל מהבנאים הנראים אף הם בתמונה.

שרטוט עם חתימתו נמצא בארכיב ת״א

55

תמונות של חלק מהבניינים שבנה שמואל-סם וילסון בתל-אביב

צולמו ברובם בשיתוף פעולה עם הצלם סוסקין: וילסון מצולם ברוב התמונות עומד בחזית

שמואל וילסון שמואל וילסון, שהעדיף להיקרא בשמו האמריקני סם, עלה לארץ ישראל מאמריקה. אף שבמכתב תשובה לשאלתו אם ארץ זקוקה לקבלני בניין, השיב לו שינקין שהבנייה נתונה בידי קבלנים ערבים וליהודי אין מקום בה, זכה להיחשב לקבלן בה״א הידיעה של תל-אביב. בכרטיס הביקור נהג לציין שהוא קבלן ובנאי אמריקני מדופלם. ואכן, הביא עמו טכנולוגיות אמריקניות, השתמש בחומרים יקרים וזכה למוניטין של ״המומחה״ בבנייה בתנאי החול של תל-אביב. קודם לעלייתו כתב לשינקין מכתב, שבו ביקש פרטים על אפשרויות לבנות שכונה חדשה בתל-אביב. שינקין השיב לו כי לקבלן חדש שאינו מכיר את תנאי ארץ ישראל אין סיכוי להשתלב בה בעבודת הבנייה ולהתחרות בקבלנים הערבים. ״רוב הבתים הנבנים בארץ ישראל המה של ערבים״, הוסיף. וילסון לא קיבל את ההצעה, עלה לארץ, פרסם את עצמו ועמד בתחרות מול הקבלנים הערבים, בעלי המונופול על הבנייה באותן שנים.

הצלם הראשון בתל אביב – אברהם סוסקין

תצלומיו של סוסקין מהווים את התרומה הגדולה ביותר, באיכות ובכמות, לתיעוד העשור הראשון של תל-אביב. סוסקין הוא הצלם המוכר היחיד, שאשר הנציח בתצלומים את נופה הטבעי של ״אחוזת-בית״ טרם הקמתה. הוא עקב במצלמתו אחר הקמתה ובנייתה של שכונת הגנים. ובכלל, כמעט כל תושבי השכונה פקדו את חנותו של סוסקין. בין העבודות, שעשה לאנשי השכונה, בולטת במיוחד סדרה גדולה של תצלומים, שהזמין שמואל וילסון, אחד הקבלנים החשובים, שהקים בתים ומבני ציבור רבים בתל-אביב בראשיתה. בתצלומים רבים נראה שמואל וילסון, כשהוא ניצב על רקע הבניין שבנה. כן צולמו משפחות תל-אביביבות ליד ביתם הנאה או על רקע מבנים שונים בשכונה, כמו הגמנסיה ״הרצליה״ ברחוב אחד העם או הקיוסק בשדרות רוטשילד - הרצל.

מתוך הספר ״תל אביב עיר גלויה״ מאת גולדברג, שולה וידריך וד״ר עמית

56

תעודת רישום וילסון בספר הזהב של קק״ל ע"י הבנאים, נגרים, ציירים, זגגים, פחחים שהתעסקו בבנייניו

57

בית מיכאל פולק

בית פולק המקורי שנבנה קומה אחת

בית מיכאל פולק רח' הרצל פינת אחד העם מול הגימנסיה הרצליה. מהבתים הראשונים של אחוזת בית

58

בית מיכאל פולק

בית פולק הרצל פינת אחד העם לפני השיפוץ

בית פולק לאחר השיפוץ

59

בית אהל שם

תל אביב 30 בית אוהל שם בלפור

בית אוהל שם

60

בית אהל שם

נחנך בית אהל שם ברח' בלפור (צילום: שמעון קורבמן). הצורך 1929 במאי 9 בתאריך החלה בעידודו של חיים נחמן ביאליקמסורת 1926 במרכז תרבותי עברי קם כשבשנת "עונג שבת", מפגשי תרבות של אמנים וסופרים (בעיקר בליל שבת), במסגרתם הועברו הרצאות בספרות, שירה, יהדות והגות על ידי טובי המרצים והמלומדים, באופן שכוון לקהל הרחב והמשכיל. עם התגברות העניין הציבורי בפעילות זאת התעורר הצורך במשכן קבע להתכנסויות אלה. התעשיין והנדבן הציוני שמואל בלום הרים את הכפפה והחליט לממן הקמת בית תרבות עברית כתרומה לקהילה, ולכבוד יובל השישים של ביאליק. בלום תרם מגרש הגדול שהיה בבעלותו ברחוב בלפור (שכונת שארית ישראל) ואף תרם גם את עלות בניית הבניין. הבניה נוהלה בידי ‏ 1929 במאי 9 ) הונחה אבן הפינה, וב- 1928 הקבלן סם וילסון. בל"ג בעומר תרפ"ח ( נחנך בניין אהל שם ובו אולם המכיל אלף מקומות ישיבה.

.) 2007 (משנת 100 האנציקלופדיה העירונית בהוצאת תל אביב

בית אהל שם בזמן הבנייה

61

בית אלקונין

בונה המלון היה הקבלן שמואל נתן וילסון שהקים מספר רב של בתים בעיר. המלון ]. קירות הבניין נבנו מאבן 1 חדרים[ 38 קומות בסגנון האקלקטי וכלל 2 נבנה על פני כורכר בעיצוב הבית נעשה שימוש באלמנטים מסוגננים כמו מעקות, אדני חלונות, מדרגות, כרכובי הגג ועוד. בנוסף קושטו הקירות הפנימיים בציורי קיר. המבנה כלל גם בית כנסת פרטי עבור בני הבית ואורחי המלון. המלון זכה לארח אורחים רמי דרג מלאומים שונים כמו דוד בן-גוריון, יצחק בן- צבי, אלברט איינשטיין, חיים ויצמן, עבדאללה הראשון ועוד. מנחם אלקונין, פנה לקבלן סמואל וילסון, שנודע בתל-אביב הקטנה של אותם ימים כ"קבלן האמריקאי". הוא היה הבונה המפורסם והידוע ביותר באותם ימים של ת"א הקטנה שלא ידעה אז אדריכלים והוא הכין את תוכנית הבית לפי קטלוגים שקיבל מאירופה.

(פינת תלמי) 9 בית מנחם אלקונין ששימש גם כבית מלון לילינבלום

62

בית אלקונין

2013 הבית בשיפוץ משנת

דגם שיפוץ בית אלקונין

63

בית טרכטנגוט

עבור יצחק טרכטנגוט. זה הבניין הראשון בעיר 1920 נבנה בשנת בית טרכטנגוט שנבנה מראש עם שלוש קומות. הקיוסק לידו הוא השני שנבנה בעיר.

1921 (מול קולנוע עדן), אדריכל מגידוביץ, 3 בית טרכטנגוט לילנבלום

לאחר השיפוץ, לידו הקיוסק 3 בית טרכטנגוט לילינבלום הותיק ביותר ששרד בתל אביב

64

בית סימון

22 בית סימון בהרצל

אוחדו שנים מאוחר יותר לבניין אחד 20-22 שני הבניינים סימון בהרצל

65

בית שכטר

15 בית שכטר יהודה הלוי

בית שכטר לאחר שיפוץ

66

בית פוחובסקי

27 בית ד״ר פוחובסקי. כאן הוא יסד את בית היולדות הראשון בת״א, לילינבלום

בית לב אברהם

, ע"י השער עומד ד"ר חיסין וחמורו, עליו רכב 1 בית לב אברהם שדרות רוטשילד לביקורי בית

67

בית שרמן

113 או 111 בית שרמן אלנבי

בית ריינשטיין

34 בית ריינשטיין נחלת בנימין

68

בית וייסר

שהיו גם מבעלי קולנוע עדן 13 בית וייסר מרדכי רחוב לילינבלום

נבנה על-ידי הקבלן שמואל וילסון בסגנון שהיה אופייני 13 הבניין ברחוב לילינבלום לשנות העשרה במאה הקודמת. הבית, גם אם עבר שחזור קל, מוזנח ושומם, והוא אחד השרידים הבודדים לבתים הרבים שוילסון בנה. ניכרת בו הקפדתו של וילסון על חזות נאה ומעוטרת.

בית וייסר לאחר שיפוץ

בית וייסר מרדכי לילינבלום לאחר שנים

69

בית הרניק

לילינבלום 27 בית הרניק נתן, יהודה הלוי

. וילסון מצולם בחזית 27 בית הרניק נתן, יהודה הלוי

70

בית וולפסון

31 בית וולפסון לילינבלום

בית ישראליתן

בית ישראליתן אלנבי פינת רוטשילד / וילסון מצולם בחזית

71

בית צינוביץ

עי יהודה הלוי 38 בית צינוביץ לילינבלום

בית ברסקי

בית ברסקי רחוב הרצל

72

בית היימן

פינת רחוב ברנר 57 בית היימן אלנבי

בית גרזובסקי

. בתו, הדסה, נישאה לבנו של 8 בית הסופר גרזובסקי-גור, גרוזנברג סר הרברט סמואל הנציב הבריטי בא"י

73

בית דיסקין

, שימש כבית חולים במשך כשנה וחצי 14 בית דיסקין גרוזנברג

פתח בית החולים קליניקה בבית דיסקין אותו בנה הקבלן שמואל וילסון 1919 ב-

74

בית כהן גד

בית כהן גד נחלת בנימין. וילסון מצולם בחזית

בית לבונטין

35-37 בית לבונטין זלמן רח יהודה הלוי

75

בית שיינבלום - סמיט

. וילסון מצולם בחזית 29 פינת מוהוליבר 13 בית שיינבלום סמיט – רחוב קלישר נבנה כבית דירות להשכרה

בית שיינבלום סמיט קלישר פינת מוהוליבר לאחר שיפוץ.

76

בית ד״ר יונס גוטמן

7 בית ד״ר יונס גוטמן, רחוב השחר

בית לופוביץ

בית לופוביץ רח' גרוזנברג

77

בית פכטר

(א"כ בנק) 95 בית פכטר שלום אלנבי

בחי״ר סקולקה

פרסומת של בית המלאכה לצורפות סוקולקה

בית חרושת סקולקה, רחוב סלמה

78

בית בקלישר

זוית נוספת, מצילומי סוסקין

בניין ברחוב קלישר בזמן הבניה

הקבלן ש. וילסון ליד הבניין ברחוב קלישר עם סיום בנייתו

79

מפגשים עם אישים

1925 ביקור הלורד בלפור בארץ, משמאל עם המגבעת, וילסון בעניבה בקבוצה הימנית למעלה,

80

ביקור הלורד בלפור מודעה רישום בספר הזהב

. על שמו של 1921 ביקור סר אלפרד מונד ובתו, שני משמאל פרופ' ויצמן מימין וילסון ודיזנגוף סר אלפרד מונד הישוב תל מונד

81

מפגשים עם אישים

וילסון מופיע 1913 ביקור הברון רוטשילד בתמונה שלישי מימין בין מקבלי הפנים

82

- וילסון מופיע מימין לבוש במעיל 1913 ביקור הברון רוטשילד

83

מפגשים עם אישים

ביקור הרברט סמואל. מימין דיזנגוף, הרברט סמואל, וילסון עם הצילינדר

ביקור הרברט סמואל בת"א- וילסון מוביל בראש עם הצילינדר מאחוריו הרברט סמואל ודיזנגוף

ביקור הרברט סמואל במרכז, מימין דיזנגוף ומשמאל וילסון - ע״י החלילן 84

1923 ביקור אלברט איינשטיין ב-

פרופ' אלברט איינשטיין בביקורו בתל אביב, קבלת פנים בגמנסיה הרצליה, מקבל 08.02.1923 תעודת אזרח כבוד הראשון בתל אביב מראש העיר מאיר דיזנגוף. עוד בתמונה מופיעים אשר גינזבורג – "אחד העם", המשורר חיים נחמן ביאליק, בן ציון מוסינזון - מנהל הגמנסיה הרצליה, ברנר, בצלאל יפה ועוד... וילסון מופיע בצד הימני מאחורי ברנר. וילסון השתתף בקבלות הפנים הן מהיותו חבר ועד תל אביב ובעל תפקידים נוספים והן בהיותו דובר אנגלית.

פרופ׳ אלפרד איינשטיין. בול שהונפק בארץ לכבודו

85

מורגנטאו

1856-1946 ,‏ Henry Morgenthau הנרי מורגנטאו האב היה דיפלומט ואיש עסקים אמריקאי ממוצא יהודי , שהתפרסם בעיקר כשגריר האמריקאי באימפריה העות'מאנית במלחמת העולם הראשונה. הוא היה אביו של הנרי מורגנטאו הבן. הישוב טל-שחר בתחילה נקרא "טל-בוקר" על שם הנרי מורגנטאו הבן. (מורגנטאו בגרמנית: טל בוקר), שהיה מזכיר האוצר של ארצות הברית והיה אחראי למגבית היהודית לטובת מדינת ישראל בזמן מלחמת העצמאות. כבר בשנות העשרה היה סם וילסון לאחד ממכובדיה של העיר תל-אביב. מתוקף מעמדו זה נהג וילסון להזמין אל ביתו את אורחיה החשובים של תל- אביב. אחד מאותם אורחים היה הנרי מורגנטאו (האב), שגרירה היהודי של ארצות הברית בטורקיה, שביקר אז בארץ ושמח לראות כי אזרח מדינתו לוקח חלק פעיל וחשוב בבניית העיר תל-אביב. סם וילסון דאג שכל בנייניו יצולמו (ע״י הצלם המפורסם אברהם סוסקין) ושלח למורגנטאו את אלבום התמונות. בעמוד ממול מובאת האיגרת ששלח השגריר מורגנטאו לסם וילסון ובו הוא מודה לו בעבור המתנה. בתקופת מלחמת העולם הראשונה, אזרחותו האמריקאית של סם וילסון סייעה רבות לבני תל-אביב. דיגלה של ארצות הברית הונף דרך קבע מעל ביתו של וילסון והוא היה ״מחוץ לתחום״ המשטרה הטורקית העויינת. כשגורשו אלפים מתושבי הארץ למצרים שימש וילסון ה״אמריקאי״ כמלווה לאותם מגורשים. כשחזר וילסון לארץ לאחר ארבע פעמים בהם שימש כמלווה, החליט חסן בק, מושלה של יפו, לאסור על וילסון לרדת אל החוף ולחזור לביתו. וילסון הזעיק את מורגנטאו שמיד שלח מברק לחסן בק ובו הוא דורש להתיר את כניסתו של וילסון (שלעתים נחשב לקרובו של נשיא ארצות גורשה גם משפחת וילסון מת"א 1917 הברית בעת ההיא) לתל-אביב, עד שב- עד תום המלחמה.

86

מכתב התודה ממורגנטאו לוילסון

מורגנטאו מודה ומשבח את עבודתו של וילסון במכתב מתורגם מאנגלית: השרות הקונסולרי האמריקאי של ארה״ב 1914 באפריל 4 אדון וילסון הנכבד! אך עכשיו קיבלתי את אלבום התמונות של הבתים שבנית בתל-אביב אשר ביפו. אני יודע להוקיר את ערך עבודתך זו ומודה לך מאוד בעד המתנה הזאת. ברב תקווה וברכת הצלחה בעבודתך. אני שלך בלב ובנפש מורגנטאו

87

בית הספר למוסיקה

התחייבות הקבלן שמואל וילסון לועד לסיים את בניין דירת בית הספר למוסיקה שלושה ימים לפני המוחרם עונת משך הדירות - בה התחוללו חילופי הדיירים בתקופה זו. 1912 בנובמבר 14

בית הספר למוסיקה שולמית

88

בית הספר למוסיקה שולמית. וילסון עומד בחזית החלון

בית הספר למוסיקה שולמית נוסד בשנת ביפו ע"י שולמית רופין אשתו של ארתור 1910 רופין שעמד בראש המשרד הארצישראלי. כתב מזכיר בית 1912 באוקטובר 30 ב- הספר לוועד תל אביב, והפציר בו לזרז את סיום בניית הדירה הנבנית עבור ביה"ס בתל אביב, שכן הדירה בה הוא שוכן כבר הושכרה לאחרים, ואם הדירה החדשה לא תהיה מוכנה בזמן, תהיינה התוצאות "רעות ומכוערות". הקבלן שבנה את הבניין שמואל וילסון התחייב בפני ועד תל אביב, כי הדירה תהיה מוכנה בזמן. ואמנם כך היה.

עבר בית הספר לתל אביב, והשתכן 1913 ב- בבניין שהיה שייך לוועד תל אביב ברחוב הרצל מעבר למסילת הברזל. בקומתו הראשונה של הבניין היו חנויות, ובקומה השניה שכן בית הספר למוסיקה.

89

בתי וילסון - סיור מודעה בעיתון מלפני שנים אחדות

1914 בפברואר 11 מודעת עיתונות מתוך הספריה הלאומית

מודעת פרסום של הקבלן סם וילסון מארכיון תל אביב

1914 במרץ 31 מודעת עיתונות מתוך הספריה הלאומית

90

1944 - 75 ברכת המשפחה ליום הולדת

75 ברכה מדוד תדהר ליום הולדת 91

וילסון במרכז עם קבוצת "קלוב הגיבור" שהוא היה הספונסר שלהם

92

שמואל-סם וילסון

93

הזמנות לאירועים

1951 הזמנה שהתקבלה לטקס גילוי האנדרטה למייסדי תל אביב. שנת תשי״א

94

הטקס לאנדרטה צילום בזמן הטקס מתוך אתר ת״א

95

הזמנות לאירועים

1928 הזמנה ליום הולדתו של הוד מעלתו המלך

1927 . 5 ורג׳ ה- ׳ קבלת פנים יום הולדתו של המלך ג

96

1926 סר הרברט סמואל - הזמנה לחתונת הבן.

97

מועמד למועצה החמישית

98

1932 מנואמי אסיפת-עם

1926 הזמנה לישיבת מועצת העיריה 99

חבר ועד ת"א

השחמט

בנוסף לכל עיסוקיו היה שמואל וילסון שחקן שחמט והיה ביחד עם בנו אייבי בין מייסדי מועדון השחמט בתל-אביב יפו. גם כשעבר לגור בראשל"צ המשיך בתחביבו זה ושיחק במועדון הראשוני.

1930 פורסם בעיתון דבר

100

אסיפה בקפה צידון בתא ליסוד אגודת שחמט ארצית. בין החותמים 1934- פרטי כל מ שמואל וילסון ובנו אייבי וילסון 101

קטעי עיתונים וכתבות מספרים

102

מתוך "ספר המאה" מאת מרדכי נאור

103

מתוך הספר "כל ההתחלות" מאת גרשון גרא

104

1979 מתוך חוברת ״עת-מול״ מרץ

1987 כריכת החוברת ״עת-מול״ יוני

105

רשיון בניה לביתו הצנוע שבנה בראשון לציון 1949- ב

מתוך הספר ״מסיפורי הארץ הטובה" מאת מרדכי נאור

תעודת ההצטינות מעיריית ראשון לציון על טיפוח 1952 גינתו במו ידיו,

106

שרה וילסון-וייסבורד בת טובה ושמואל

1900-1984 אברהם-אייבי וילסון

יעקב-ג׳ק וילסון בן טובה ושמואל

ילדיה וחלק מאחייניה 2 , בחברת 100 ציפורה ברויטמן לבית וילסון ביום הולדתה ה-

107

טובה וילסון

1924 שמואל וילסון בתמונה משנת

108

בניו ארנון ואהוד 2 סבא שמואל יושב במרכז, מאחוריו עומד הבן אייבי מימין הנכד דני עם 1954 . ומשמאל נכדיו מיכאל ורותי

טובה, שמואל, שלש בנות כלה ושני נכדים

109

ידה ועשהאל - עם רינה לבית ציבלין מירושלים: ראשון ְ י ָ חתונת הנכד ספי (אליסף) פוחצ'בסקי בן ע ידה ובנה מאיר פוחצ'בסקי, החתן והכלה, ְ י ָ ילה ואייבי וילסון, ע ִ משמאל סבא שמואל וילסון, רביעית א רינה ברויטמן-טנצר, שיבי (אלישיב), חנה ועשהאל פוחצ'בסקי, ציפורה וילסון-ברויטמן, ומימין אבי הכלה, הצלם הירושלמי המפורסם פלוא ציבלין. למטה יושבים אחות הכלה, ומיקי

1915 עיתון ״החרות ירושלים״

עידה ועשהאל פוחצ׳בסקי על מדרגות ביתם בראשל״צ בו גרו שנים רבות

110

חתונת הנכדה רינה בת ציפורה ונתן ברויטמן עם גדעון טנצר .משמאל: עשהאל פוחצ'בסקי, שמואל וילסון, הנינה אורה זילברשטיין, הנכדה רותי ויסבורד-ברנע, .מימין: חנה, יוספה ומאיר, רינה וספי פוחצ'בסקי, שולה ודני וילסון, החתן והכלה במרכז. למטה: הנכדים מיכאל(מיקי) ורותי וילסון ונועם ברויטמן-בירן אח הכלה

111

חלק מקטעי ברכות -טיוטות שנשארו בכתב ידו.... ולחתונת הזהב עם טובה 86 וה- 80 שהקריא לרגל ימי הולדתו ה-

112

סוף דבר בשנות השלושים, בערוב ימיהם, החליטו סבתא טובה וסבא שמואל לעבור לראשון לציון מקום מגוריהם של שלושה מילדיהם ומשפחותיהם. הם עברו ידה ועשהאל ְ י ָ להתגורר בבית נוסף שהיה בחצר ביתם של בתם וחתנם ע פוחצ'בסקי. . על מצבתה נכתב: "כשמה כן הייתה טובה לכל". 1947- סבתא טובה נפטרה ב החליט סבא שמואל לבנות לעצמו בית קטן וצנוע בראשון 80 בהיותו כמעט בן לציון, ואמנם עשה זאת כמעט במו ידיו. הוא טיפח בעצמו גינה יפה ללא כל עזרה. מסביב לכל עץ שנטע הניח צמיגים שאסף במוסכים לסימון הגומות, ואמנם קיבל פרס מעיריית ראשון לציון על טיפוח גינתו. לא פעם טיפס על העצים, קרה גם שנפל ושבר את רגלו. בכל שנה ביום הולדתו בחנוכה היינו מתאספים ילדיו ונכדיו להדלקת נרות ולשמיעת נאומיו. כך כתב בחג החנוכה עצמון יניב, אחד מניניו , ב-פייסבוק: "שבת שלום וחג שמח! היום נר שני של חנוכה בחרתי להדליק את נרות החג בחנוכייה של סב אבי מצד אמו שמואל נתן וילסון שהקים עשרות בתים בתל אביב בשנים שלאחר היווסדה . אני עוד זכיתי לראות אותו מדליק נרות בחנוכייה זו . הוא נפטר בשיבה טובה בבית הסבתא והסבא שלי ובימי ה'שבעה' על מותו שמעתי סיפורים מפי ותיקי הישוב שבאו לנחם, סיפורים שלא אשכח לעולם".

סבא עוד הספיק ליהנות בשמחות ולחגוג נישואי כמה מנכדיו. לחייו. 90 בשנת ה- 1959 נפטר בשנת

טובה ושמואל וילסון טמונים בבית הקברות הישן בראשון לציון בו קבורים גם חמישה מילדיהם וחמישה מנכדיהם. יהי זכרם ברוך.

113

ילה וילסון ִ א

אברהם (אייבי) וילסון

1908-1997

1900-1984

114

בא אברהם-אייבי וילסון א נולד בביאליסטוק שברוסיה, ילד שני לטובה ושמואל וילסון. בהיותו בן ארבע היגרה המשפחה לארה"ב והתיישבה בהרטפורד – שבמדינת קונטיקט. שם למד חמש שנים בבית הספר ורכש את השפה האנגלית .

אישור מביה"ס "ארסנל" על 1905-1909 לימודי אייבי בשנים

החליטו ההורים מטעמי ציונות לעלות לא"י ועברו לניו יורק בדרכם לעלות על אנייה. 1909 ב- האב נסע ראשון והאם והילדים חיכו נערך בניו יורק 1910 לאישורו. ב- מפקד אוכלוסין. United States Census, 1910 1-1 of 1 results for >Name: Abraham Abie wilson , Gender: Male , Race, White , Marital status, Single , Event: Residence , Place: Brooklyn Ward 26 kings new york , Event: Birth , Place: Russia , Event Range: 1901-1901 Number of results to show: 205075

לאחר כשנה, ובשייט ארוך באנייה, הצטרפו האם טובה וילדיה והתאחדו עם אב המשפחה בתל אביב.

Birt h 1901 Russ ia

Parent s Samuel Wilson Gussie Wilson

Spous e

Childr en

Name

Other

Residence

Abie Wilson Son United States Census, 1910

Ida Wilson, Jacob Wilson, Fannie Wilson, Jennie Wilson, Sarah Wilson, Mollie Shapero

Brooklyn Ward 26, Kings, New York, United States

1-1 of 1 results United States Census, 1910 1-1 of 1 results for >Name: Abraham Abie wilson , Gender: Male , Race, White , Marital status, Single , Event: Residence , Place: Brooklyn Ward 26 kings new york , Event: Birth , Place: Russia , Event Range: 1901-1901 Number of results to show: 205075

דווח על אייבי בו מוזכרים הוריו אחיו ואחיותיו

Birt h 1901 Russ ia

Parent s Samuel Wilson Gussie Wilson

Spous e

Childr en

115

Name

Other

Residence

Abie Wilson Son United

Ida Wilson, Jacob Wilson, Fannie Wilson, Jennie Wilson, Sarah Wilson, Mollie Shapero

Brooklyn Ward 26, Kings, New York, United States

אייבי

מתוך האנציקלופדיה לחלוצי הישוב של תדהר

הייתה בת"א מכת ארבה קשה ואייבי נהג לספר 1915 בשנת שהתלמידים יצאו עם סירים והקישו עליהם עם המכסים כדי לגרשם...

116

תל אביב 10 אייבי הצטרף לתלמידי הגימנסיה הרצליה- מחזור ח'. נהג לספר שכשגרו בביתם ברח' מונטפיורי בסמיכות לגימנסיה הלך ללימודים דרך חור בגדר במקום להקיף דרך השער. הצטיין בהתעמלות על מכשירים אצל המורה המפורסם צבי נשרי. כמו כן החל אז את הצלחותיו בכדורגל במכבי תל אביב.

גימנסיה הרצליה כפי שנראתה בשנותיה הראשונות (כל כך חבל שהרסו אותה...)

– מעטפה בחתימת ראש הממשלה 1955 יובל החמישים לגימנסיה - משה שרת שהיה גם הוא אחד מתלמידי הגימנסיה והגיע למפגש

אייבי התמיד להגיע לכנסי המחזורים ולפגוש את חברי נעוריו

117

אייבי והגדודים העבריים

בזמן הגירוש הגדול מתל אביב ע"י הטורקים, נאלצה גם משפחת וילסון לעזוב ואחרי טלטלות וחניה ביער בכפר סבא הגיעו לפורייה שבגליל. 1917 ב- משם אייבי התגייס לגדודים העבריים עד תום מלחמת העולם הראשונה. שרת בגדוד "קלעי המלך". ״הגדודים העבריים - היו גדודי חיילים יהודים שפעלו במסגרת הצבא הבריטי במ ־ לחמת העולם הראשונה, וחלקם השתתף בכיבוש ארץ ישראל מידי העות'מאנים להקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל . בין המתגייסים היו יצחק בן צבי, דוד בן-גוריון וברל כצנלסון, אשר כבר היו מנהיגי ציבור ביישוב אולם שרתו בגדוד כטוראים. את האימונים הראשונים עשה הגדוד עמד 1919 באזור תל-אל-כביר שבמצרים, תחת פיקודו של קולונל מרגולין. ב 40- ה חלק מהגדוד ברפיח״.

בי"ס צבאי "זייטן" בקהיר – מצרים

118

אייבי במדים

אנשי הגדודים העבריים הוזמנו פעמים רבות לטכסים בבית הנשיא 119

אייבי והגדודים העבריים

אצל הנשיא נבון (אייבי עומד במרכז)

(אייבי בשילוב ידיים) 1978 עם הנשיא נבון

אצל הנשיא קציר (אייבי יושב לידו מימין)

120

בכל שנה התכנסו ותיקי הגדודים לטקס בבית הגדודים באביחיל

הגדודאים עם הרמטכ״ל מוטה גור חתימתו על גב התמונה

1977 עם הרמטכ"ל מוטה גור, שאביו משה גורבן שרת עם אייבי בגדודים.

121

אייבי והגדודים העבריים

בבית הגדודים - אייבי משמאל עם יוסף יקותיאלי איש רב פעלים והוגה רעיון המכביה

1972 וספרו עם הקדשתו לאייבי: "לזכר ימי הנעורים והתעלולים "....

122

המדליות שאייבי קיבל משני צידן

1983 בפעם האחרונה שאייבי השתתף בכנס לפני מותו. זקוף כחייל.

123

אייבי והגדודים העבריים

- זמן קצר לאחר מותו של אבא קיבלנו הזמנה ונסענו אחי מיקי ואני לייצג אותו בטקס באביחיל . 1984 הפעם השתתף בטקס הנשיא דאז חיים הרצוג שאף חייך ושוחח אתנו...

124

מזיכרונותיו של אייבי שפורסמו בעיתון

125

אייבי והגדודים העבריים

בכל שנה התקיים טקס זיכרון בבית הקברות הצבאי ברמלה לחיילים הבריטים שנפלו במלחמה. אייבי עומד בשורה הראשונה שישי משמאל.

1981

126

1987

מצעד גדודאים ותיקים - אייבי שני בשורה האמצעית

הגדוד העברי הראשון ליהודה

127

אייבי והגדודים העבריים

אייבי נהג לענוד בקביעות את התג על דש מעילו

סמל הלגיון הבריטי British Legion

128

קבלת האות והאישור לענידה

1962 ספרו של אברהם קריניצי עם הקדשתו לאייבי

שנה 100 בול למלחמת העולם הראשונה

5447 אישור שירות. מספר אישי

129

אייבי והגדודים העבריים

בית הגדודים אביחיל

130

תעודה מראש הממשלה בגין

131

אייבי והגדודים העבריים

הקדשה מלוי אשכול

אות ההתנדבות

אות "עלה"

132

1956 רוח ההתנדבות לא פגה, התנדב להג"א. המכתב - ממלחמת סיני

133

אייבי הספורטאי

בתחרות אגרוף - אייבי מימין שנות העשרים

134

בחוף הים תל אביב

135

אייבי הספורטאי

התעמלות על מכשירים

136

אך עיקר פעולתו והצלחתו של אייבי בספורט - הכדורגל – במכבי תל אביב

אייבי יושב מימין כהרגלו בשילוב ידיים

. אייבי עומד במרכז 1977 מכבי אייבי - עיתון חדשות הספורט בחולצה השחורה

מתוך הספר "מכבי ת"א מאה שנים ראשונות מאת גולדברג ודבורין

137

אייבי - כדורגל

מתוך עיתון מעריב

עומד רביעי מימין 1921

אייבי עומד שלישי משמאל בתלבושת הלבנה

138

2003 מתוך עיתון הארץ מוסף הספורט

1982 מעריב

אייבי עומד שני משמאל 1927 תמונת הקבוצה וחתימות שחקני הקבוצה

139

אייבי - כדורגל

, אייבי השתתף במשחק של הכח וינה נגד מכבי תל-אביב 1924 כדורגל

140

1924 ביקור הכח וינה קבלת פנים

מודעה 1924 ביקור הכח וינה

141

אייבי - כדורגל

ז'בוטינסקי במרכז התמונה. אייבי בשורה התחתונה ראשון מימין -כורע ברך

אורח הכבוד במשחק מטעם מכבי ת"א היה זאב ז'בוטינסקי, מנהיגה של התנועה הרביזיוניסטית. הופעתו הפכה לחגיגה עממית. ביציע נכח הלורד סמואל ופקידי צבא ומשטרה בריטים רמי דרג. יותר מששת אלפים צופים באו למגרש מכבי ת"א לצפות במשחק. בהפסקת המשחק ביקש ז'בוטינסקי לשוחח עם שחקני מכבי תל אביב. קפטן מכבי, אייבי וילסון, הציג את השחקנים בפני האורח המכובד שביקש להצטלם איתם תמונה קבוצתית למזכרת.

142

1926 מגרש סלמה בו נערכו אז משחקים רבים.

1925 מתוך הספר ״מכבי תל-אביב, מאה שנים ראשונות״ רשימה על הזכיה בגביע שמשון 143

אייבי - כדורגל

1925 מאוסף קורבמן

144

1928 פנקס החבר במכבי - תרפ"ח -

אייבי נהג לספר שבזמנו הכדורגלנים שילמו דמי חבר, קנו נעליים בכספם, עבדו בבקרים ובאו להתאמן ברגל או באוטובוס על חשבונם... והתפלא לשמוע כמה הם מרוויחים. אילו ידע מה התנאים כיום...

145

אייבי - כדורגל

מתוך תערוכה במוזיאון הארץ ת"א

אייבי עם השוער וילי ברגר המוזכר מימין למעלה

אייבי בראש הרשימה

: 1926 על משחק מ- 1977 בעיתון "חדשות הספורט" "במפגש המסקרן בין נבחרת האנייה למכבי ת"א, משערים 3:0 ניצחו הצהובים כחולים את רויאל–אוק של אייבי וילסון, ליבלה זליבנסקי ושמעון לומיק."

146

1980 אייבי מעניק פרס "כדורגלן העונה" לגבי לסרי -

147

אייבי - כדורגל

148

יובל להתאחדות

149

אייבי - כדורגל

המדליה ליובל ההתאחדות לכדורגל

הגיע המשבר 1929 נסע לארה"ב לזמן מה לשחק כדורגל ולהרוויח סכומים נאים. ב- 1928 ב- הכלכלי הגדול של ארה"ב והבנקים כולם כולל זה שבו הפקיד את כספו התמוטט... אייבי שב ארצה. וכך הספיק להשתתף במכביה הראשונה.

150

1977 המכביה העשירית

1982 כתבה בעיתון ידיעות אחרונות , מאי

1928 מדליה לזכיית גביע א"י תרפ"ט - המדליה משני צדיה Palestine Football

תעודת הוקרה למשתתפי המכביה הראשונה

151

אייבי - כדורגל

1968 גביע הוקרה לאייבי

הכיתוב על הגביע

"גביע הוקרה לאייבי שהיה "מלך השערים". הבקיע שבעה שערים במשחק אחד – שיא שנים ... אייבי שלט 17 שהחזיק מעמד בבעיטות בשתי רגליו ונגיחות בראשו”. במסגרת משחקיו שיחק נגד קבוצות ערביות, יהודיות ובעיקר האנגליות הן שתרמו להעלאת הרמה בארץ. יצאה קבוצת מכבי למסע משחקים 1925 ב באוסטריה צ'כיה ופולין. בין היתר סיפר אייבי שכשנסעו ברכבת ראו מספר אנשים מתנכלים ליהודי מזוקן עם פאות. השחקנים היכו אותם נמרצות ויתר הנוסעים הביטו בהשתאות ולא ידעו שהבחורים החסונים הם יהודים מפלשתינה...

152

תעודת הוקרה

– משחק ותיקים 1961 תעודת הצטיינות מעיריית ראשון לציון

. אייבי עומד חמישי משמאל 1961 משחק ותיקים בראשל"צ לרגל יום העצמאות -

153

אייבי - כדורגל

80 ברכות לאייבי ליום הולדת 1978 בעיתון מעריב ספורט

ברכה ממכבי לאייבי בהגיעו לגבורות

ההתאחדות לכדורגל - תרומת עצים 85 לאייבי בהגיעו לגיל

חוגג גבורות בחברת ילדיו ובני זוגם

154

משחק כדורגל עם הנכדים בשנות השבעים

155

אייבי וילסון

1926 אזרחות פלשתינה "דבר המלך"

דרכון פלשתינה תחת שלטון הבריטים

156

נסיעה למצרים -יושב רביעי מימין

נסיעה למצרים - יושב שלישי מימין

1932 נסיעה למצרים חותמת

1925 תעודת מעבר דחופה לאירופה- ממשלת פלשתינה

157

אייבי - מנהל עבודות בניין

בתום מלחמת העולם הראשונה הצטרף לאביו ולמד ממנו את מקצוע הבנייה. מה שעזר לו בהמשך דרכו לעבוד כמנהל עבודות בניין

(אייבי מימין עם התיק בידו) 1922 סלילת כביש לרמת גן

158

עומד מימין ומפקח על הבנייה

. עומד במרכז 1926 מנהל עבודה במגדל –

159

אייבי - מנהל עבודות בניין

אייבי עומד משמאל

אייבי שני משמאל

160

עם גמל

על חמור

161

אייבי - מנהל עבודות בניין

בניית שדה התעופה בלוד בזמן הבריטים, שהפך להיות נתב״ג

בשנות השלושים הועסק אייבי ע"י הבריטים כמנהל עבודות בניין בעת שבנו את שדה התעופה לוד ומחנות צבאיים. ידיעת השפה האנגלית סייעה מאד.

התחלת בניית שדה התעופה לוד. ברקע נראה מטוס קטן

162

אייבי על רקע בניית שדה התעופה הראשון בלוד. שנות השלושים

שדה התעופה לוד בסיום העבודה

CAIRO MISR AIRLINES ילה ע"י המטוס המצרי עם הכיתוב- ִ א

163

אייבי - מנהל עבודות בניין

בניית מחנות צבא ומבנים נוספים ע"י הבריטים - אייבי הועסק כמנהל עבודה - במחלקת בגדרה, רחובות, סרפנד-צריפין, "Public Works Department" עבודות ציבוריות שלהם רמלה מחנה צריפין

בניית שער ראשון מחנה צריפין – סרפנד- אייבי במרכז

164

. שלישי משמאל 1939 סרפנט צריפין בניית שער ראשון

165

אייבי - מנהל עבודות בניין

כיום נהרס כמעט כל מחנה צריפין לבניית שכונות חדשות

אייבי שני משמאל

166

אישורי עבודה והמלצות מהבריטים על עבודתו בשנות השלושים והארבעים

167

אייבי - מנהל עבודות בניין

1934 , ״תסס״ ברמת גן

168

אייבי משמאל

169

אייבי והשחמט

אייבי מימין משחק עם ג'וני מוותיקי המועדון.

אייבי משחק עם דוגו ממקימי המועדון

לאחר הגעתו לראשון לציון החל את פעילותו במועדון זה בשנות השלושים .

הוקרה לאייבי ממועדון השחמט בהגיעו לגבורות

1979 משחק עם קרוב משפחה בחו"ל

170

נעשו בכל שנה במועדון תחרויות שחמט לזכרו 1984- לאחר מותו של אייבי ב וחולקו פרסים לזוכים בהשתתפות בני המשפחה.

גביעים שחולקו כפרסים לזוכים

171

המכוניות של אייבי

מיקי

בה 1918 ״ישראל נגלית לעין" השתמשו בתמונה זו מ- מופיעים אייבי ומיקי לפרוספקט שלהם

1942 , אייבי במכונית הנמארק

172