הוילסונים - 150 שנות.....

וילסון שלח מכתב להסתדרות הציונית ושאל לגבי המצב ואפשרויות עבודה בבניין. קיבל תשובה לא מעודדת בחתימת מנחם שינקין שזה לא הזמן המתאים להגיע, לא ימצא עבודה מתאימה. וילסון לא ויתר על תכניותיו ונסע עם המשפחה לניו יורק במטרה לעלות על אנייה ולהגיע לתל אביב. בניו יורק פגשה האם טובה אישה שחזרה זה עתה מהארץ שהזהירה אותה שלא כדאי לנסוע, שהמצב גרוע, והוסיפה שהנחשים מכישים ברגליים והחתולים גונבים בשר מהסירים. כתוצאה מכך - שינתה דעתה והוחלט שהאב ייסע לבדו לבדוק את העניינים והמשפחה תחכה להודעה אם ומתי להגיע. באחד המכתבים שאלה האם באם יוכל לשלוח לה מעט כסף ותשובתו הייתה שמארץ ישראל ניתן לשלוח רק חול... לתל אביב הגיע שמואל-סם זמן קצר לאחר יסודה עם סכום כסף נכבד לאותם ימים. האימפריה העותומנית שלטה אז בארץ. הוא החל לבנות בתים רבים למתיישבים הראשונים בסגנון אירופאי, מקצתם עומדים עד היום לשימור או שכבר עברו תהליך זה. רובם נהרסו וחבל. בנות תאומות: יהודית 2 לאחר פחות משנה הצטרפו האם וששת הילדים. בת"א נולדו עוד מאחורי 10 ונחמה. תחילה גרו בדירה קטנה עד שהסתיימה בניית ביתם הראשון ברח' מונטיפיורי הגימנסיה הרצליה. בתום הבנייה הצטלמה המשפחה ליד הבית בחברת הבנאים ויתר העוסקים במלאכה מה שהיווה פרסומת טובה לעבודתו כקבלן. שמואל וילסון מילא במשך השנים תפקידי ציבור רבים בת"א: חבר הוועד הפועל של העיריה ובוועדת הבניה הציבורית, ממייסדי וחבר הנהלת מכבי-אש, חבר המועצה להתיישבות עירונית, מוכתר לענייני ספירת התושבים, חבר ועד בניית בית הכנסת הגדול שברחוב אלנבי ואחד מבוניו, יו"ר הסתדרות בעלי מלאכה העבריים, חבר הוועדה המפשרת בסכסוכים שבין בעלי בתים לשוכרי דירות, מייסד וספונסר של מועדון הספורט "גיבור", אפוטרופוס לעיזבונות יתומים ואלמנות וממייסדי מועדון השחמט ע"ש רובינשטיין. בקארלסבאד- צ'כוסלובקיה. 13 כמו כן השתתף כציר בקונגרס הציוני ה- בתים , חלקם מפורסמים ונמצאים בתכניות הסיורים שעורכים בתל אביב 200 בסה"כ בנה קרוב ל הקטנה. שיתף פעולה רבה עם המהנדס הידוע יהודה מגידוביץ שאף תכנן את בית משפחתו השני והמפואר ברחוב קלישר פינת התבור שלא נהרס ועומד עד היום. מלחמת העולם הראשונה השפיעה רבות על התושבים ולא מעט על משפחת וילסון. בשנים הראשונות היה חבר בוועד סיוע אמריקאי ואף נסע למצרים בתפקידו זה. בחוזרו מאחת הנסיעות

8