יעקב שמאי

מומי דהאן היה יעקב שמאי נציג ציבור פעיל במוסדות קופת-חולים מאוחדת 2008 אמנם עוד קודם לשנת כחבר דירקטוריון. היכרותי 2008 באפריל 8- )כיהן כחבר מועצה(, אך היכרותי עמו החלה רק לאחר ה עמו, באותו שלב, לא חרגה מהקשר המקובל שבין חבר דירקטוריון ליועץ המשפטי, והסתכמה למעשה באמירות שלום מנומסות. , כאשר מי ששימש מנכ"ל "הנחית" על הדירקטוריון דרישה למינוי יועץ 2012 המפנה חל בשנת משפטי חדש. על הרקע לעניין לא אוכל להרחיב מטעמים ברורים, אך אוכל לומר: משהועלתה ההצעה – שמאי "נעמד על רגליו האחוריות" והתנגד נחרצות להצעה. בעיקר הפריעה לו העובדה שנהגו בחוסר הגינות בעניין זה, וכפי שהתבטא באותה ישיבה: "זו הוצאה להורג. ככה לא מתנהגים". שמאי סלד מאי-צדק ולא היסס למחות, לצאת ולפעול לתיקון העוול. בעניין אחר שמאי לא היסס "ללכת עד הסוף", כדבריו – גם אם לצורך זה נדרש לממן מכיסו , על רקע 2014 הפרטי – שעה שסבר שפועלים נגד דירקטוריון הקופה ללא עילה וסמכות: במרץ הליכי מינוי המוסדות המנהלים, החליטה שרת הבריאות דאז לפזר את דירקטוריון הקופה. שמאי וכמה מחברי הדירקטוריון שפוזר ביקשו לעתור נגד החלטת השרה, אך עלתה בעיה של מימון. מר שמאי היה מוכן לממן מכיסו את הוצאות העתירה, ובמקביל פנה לחברים אחרים בדירקטוריון שהצטרפו אליו. שמאי ויו"ר המועצה הובילו יחד את העתירה שבסופה, בהוראת בג"ץ, חזר הדירקטוריון שפוזר לכהן. שמאי התגייס לעניין מתוך תחושת שליחות ציבורית עמוקה כשברקע – היכרותו המעמיקה עם המערכת הפוליטית והכרת מגבלות הכוח. יושרו ויושרתו הנחו אותו. ובנימה אישית: יש לי הערכה רבה וכבוד רב כלפי שמאי. צר לי מאוד על לכתו. אני בטוח שהיה לו מה לתרום לקופה עוד שנים רבות, ואני איני היחיד שחש בחסרונו. לאחר לכתו שמעתי לא פעם את המילים: "חבל ששמאי איננו". יהי זכרו ברוך.

152