יעקב שמאי

הספד לשנה

תודה לכולכם שבאתם לציין יחד איתנו שנה ראשונה בלי אבא. אנחנו רוצות לשתף אתכם ולהשמיע את השיר ’איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא‘, שיר ששרנו לאבא בימיו האחרונים - רק שאז שרנו – ’איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש הזה‘. )שיר: האיש ההוא(

הנכדות והנכדים משתפים אותנו בסיפורים ממך, ועד כמה אתה סבא כל כך משמעותי עבור כל אחת ואחד מהם. אתה מביט אלינו מהתמונות הרבות בטלפון, באלבומים, אבל הזיכרונות העיקריים נמצאים אצלנו בלב. לפני פחות מחצי שנה חגגנו אירוע משפחתי ראשון בלעדייך. עדי חגגה בת-מצווה וחסרונך הורגש עד מאוד.

אבא, כבר שנה בלעדייך, ואתה חסר לנו מאוד. חוסר הנוכחות הפיזית שלך נוכח ומורגש היטב בחיינו.

אנחנו רוצות שתדע, שבשנה הזו אנו דואגות לאמא, נמצאות איתה, אמא מגיעה אלינו, אל שלושתנו, ישנה אצלנו, והנכדים – כולם – מצפים לבואה.

אתה, שתמיד ידעת מה קורה איתנו, עם כולנו, והיית מעודכן בפרטי פרטים בחיינו – בשמחות, במכאובים, בהצלחות, בקשיים, בהתרגשויות ובאכזבות – כבר לא איתנו. וזה מוזר ובלתי נתפס. אתה דמות אבהית במלוא מובן המילה – אוהב, מגן, דואג, שומר, איכפתי, מבין, עוטף, חם, אפשר לסמוך עליך, קשוב, רגיש לבנותייך, נדיב, מעניק, מעריך, מגונן, תומך ומסור. ותמיד-תמיד נמצא בשבילנו. היית גב חזק עבורנו. המשפחה הייתה אצלך מעל לכל. במבט חטוף זיהית מיד את אושרנו ואת כאבנו. היית ילד שילדותו נגזלה ממנו בגלל קשיי התקופה ובעיות הבריאות של אביך. בגיל צעיר כבר עזרת לפרנסת המשפחה. לנו, לעומת זאת, נתת להיות ילדוֹת במלוא מובן המילה. נתינה והענקה היו חלק ממך! אשרינו שזכינו להיות בנותייך. האהבה וההענקה בכמויות, שקיבלנו ממך בכל השנים, הן יסוד חזק שנתת לנו במתנה – וזאת מתנה גדולה לחיים. לצערנו, הכל נקטע. שנותייך: 76 - אנחנו שמחות בשבילך על מה שכן זכית ב הקמת משפחה, היית איש עשייה עם הספק רב, השפעת. בשנה האחרונה אנשים רבים מספרים לנו כמה עזרת להם, וכמה, בזכות הסיוע שלך, הם התגברו על מכשולים. אוזנך הייתה קשובה לאחר, היית לעזר עם האנרגיות, עם הלהיטות האותנטית שלך ועם החום האנושי הנדיר שלך. אנחנו מתגעגעות לחיוך שלך, לקריצת העין שלך, לחדות הלשון, לסיפורים המפולפלים בהומור שתמיד היה מסר בסופם, סיפורים שהיטבת לספר בצורה מרתקת וכך מיגנטת אלייך את השומעים. אנחנו מתגעגעות להרגעה שלך, לעצה הטובה, לפרשנויות ולניתוחים המחכימים שלך וסתם לשיחה פשוטה איתך. מתגעגעות לפנים שלך מלאות המימיקה, מלאות ההבעה והרגש. מתגעגעות לאהבה האינסופית שהענקת לנו, לדאגה הבלתי נתפסת שהייתה לך כלפינו. אבא, אנחנו מתגעגעות לנוכחות שלך, לקול הבוטח, מתגעגעות לידיעה שאתה נמצא איתנו.

בימים אלה אנחנו עובדות במרץ על ספר לזכרך. חשבנו שנוציא אותו לקראת יום השנה, אך בכל פעם אנחנו מגלות עוד על עשייתך ופועלך. מעולם לא שמרת ותיעדת דבר מעשייתך. זה לא היה נראה לך חשוב. בעבודת איסוף רבה במהלך השנה האחרונה, אנחנו מוסיפות לספר תמונות מתקופות שונות, ראיונות שערכו איתך, קטעי עיתונות, ג‘ינגל שהיה לבחירות להסתדרות וגם - את תמונת המצבה שלך. עשרות כותבים שיתפו אותנו בזיכרונות שלהם ממך. התרגשנו מכל מכתב שהגיע, פעמים רבות גם בכינו: מעצב, מכאב, מההחמצה, מהדרך בה הכותבים היטיבו לתאר אותך, מהגעגוע ומהאובדן המיותר. הדברים שהאנשים היקרים הללו כתבו, חדרו לליבנו ו“החיו“ לנו אותך עוד קצת במהלך השנה האחרונה. הם החיו אותך, וגם הם הנציחו לנו את הפיספוס שבמותך. זאת הזדמנות לומר תודה ענקית לכל אותם כותבים רבים שהקדישו זמן ומחשבה ונתנו לנו מתנה אדירה, בכך שהשאירו עבורנו עוד משהו ממך.

אבא, אנחנו גאות בך וגאות להיות בנותייך, אנחנו אוהבות אותך וכואבות את היתמות המוקדמת מדיי שנכפתה עליינו.

לנצח תהיה נוכח בחיינו.

)שיר: שלג בשרב(.

24.9.17

183