יהודה שטרנפלד

יהודה שטרנפלד

יהודה שטרנפלד 1927 - 2021

יהודה שטרנפלד

תודה גדולה לאמא-סבתא חיה שפתחה את הלב לאבא ויחד הקימו את שבט יהודה

2

יהודה שטרנפלד

יהודה לייבלה - ילדות אבודה

3

יהודה שטרנפלד

- בן זקונים להוריו - 1930 לינואר 27- יהודה-לייב שטרנפלד נולד בלודז', פולין, ב משה-וולף ואיטה לבית ליפשיץ, אח צעיר לעזריאל, חיים, דבורקה והנקה-חנקה. המשפחה קיימה אורח חיים דתי. "אפילו בזמן הכי קשה אבא התפלל והניח תפילין, עד שהוא נפטר", אמר יהודה בעדותו ליד ושם. , לא הרחק מלודז'. )Rawa אחיה של אימו אף שימש רב העיר ראווה ( פרנסת המשפחה הגיעה מתחנת קמח שהאב הפעיל בשותפות. ואולם, לאחר שדודו נפצע קשה בעבודה בתחנה, נאלץ האב למכור אותה כדי לסייע לו. אימו הייתה עקרת בית.

כמו כל יהודי העיר, חיי המשפחה השתנו במהירות כשפרצה המלחמה. בתחילתה יצאו האחים עזריאל לוורשה וחיים לביאליסטוק, ומאז לא ראה אותם יותר. דודו הרב נשרף חי, עטוף בטלית ועם תפילין, כשהגרמנים נכנסו לעירו ראווה. , נכנסו 1940 כשהוקם הגטו בלודז', באפריל אליו בני המשפחה הנותרים ויהודה נשלח לבית הילדים במרשין. בתקופה זו, זויפה

ילדים בגטו לודז׳

שנת הלידה שלו על מנת שיוכל לקבל כרטיס אוכל. מאז, כשהיה נשאל מה גילו, היה אומר את גילו לפי שנת הלידה המזויפת, ומציין שגילו הביולוגי צעיר יותר.

. ברגע שסגרו את הגטו, היינו עוד עם ההורים. 1927 בינואר 21 "אני רשום כיליד ", סיפר 1927 ידעו שילדים לא יקבלו אוכל, ושאלו בן כמה אני. אבי ענה שאני יליד יהודה בעדותו ביד ושם. "איך אני יודע שהייתי בן עשר כשסגרו את הגטו? אבי

4

. היה בית כנסת בצריף של עץ והניחו לי תפילין. אמרו, יתום בגיל 1942 נפטר במאי , ולפי זה אני מבין שבכניסה 12 – מניחים לו תפילין. זאת אומרת שהייתי בן 12 לגטו הייתי בן עשר״. כשהוא רק בן עשר, נשלח יהודה לעבוד מדי יום בין שמונה לעשר שעות בבית חרושת שפעל בגטו, שבו יוצרו פריטים שונים מחלקי עור שהיו בציוד שהגרמנים לקחו שלל. תנאי החיים האכזריים סביבו הפכו לשיגרה, ורבים מתו לאחר שלא עמדו בקור, ברעב ובמחלות. "ברגע שסגרו את הגטו התבגרתי אחת ושתיים. אביו 1942- פתאום הפכתי מילד לאיש מבוגר", אמר בעדות שנתן ל-"יד ושם". ב . יהודה זכר את הלוויית אביו, אך 57 מחלת כליות או טיפוס] ומת, בהיותו בן [ חלה אחרי שנים רבות שב ללודז' לחפש את קברו ולא מצא אותו. באחד הימים הלך יהודה עם חנקה לעמוד בתור לחלוקת תפוחי אדמה. אולם, על הגטו הוטל עוצר, השפרה הגדולה, וכששבו כעבור יום - אימם ואחותם דבורקה חוסל 1944 נו, ומאז לא ראו אותן עוד. ביולי ֵ מ ְ ל ֵ כבר לא היו בדירה. הן נלקחו לח הגטו, ויהודה וחנקה נשלחו לאושוויץ-בירקנאו, בנסיעה של כמה ימים בתוך קרון מסע. כשהגיעו לרמפה באושוויץ, הופרדו השניים ומאז לא ראה אותה יותר. עתה לא נותר לצידו עוד אף בן משפחה.

ילדות אבודה, ימי מלחמה

5

יהודה שטרנפלד

בבירקנאו שהה יהודה כשלושה שבועות. "החיים שם לא היו שווים גרוש", העיד על אותם ימים. הוא סיפר כי היו מוציאים אותם מהצריפים בבוקר בשעה חמש בקור הכבד, כשהם "מתחננים לחתיכת לחם, כמו זאבים ושועלים". משם הועבר למחנות ה"קאופרינג" שהיו מסונפים למחנה הריכוז דכאו. באחד הימים נתפס כשסמרטוט על אוזניו נוסף על הכובע, בניסיון להתגונן מפני הקור ,1945 הכבד. הגרמנים ראו זאת כחבישת שני כובעים ועל כך, בליל הסילבסטר מלקות. 25 - כשהגרמנים שתויים, נקרא לצאת מהשורה כדי לקבל את עונשו "לא הזזתי את הראש. היה מין רצון כזה לומר: 'אתה יכול להרביץ לי אבל לא תוכל לשבור אותי'", סיפר בעדותו. לצד אכזריות הממונים, הוא זכר גם עזרה הדדית. כך, אחד מהנערים שעבד בבישול עצמות עבור הכלבים של הגרמנים, גנב בסוף כל יום כמה עצמות והביא אותן לחבריו כמזון שעזר להם לשרוד. [עדות אברמ׳לה, סיפור קציצה].

6

ילדות אבודה, ימי מלחמה

:1940-1945 תיעוד תחנות המעבר בתקופת המלחמה , אושוויץ 44 אוגוסט עובר בין מחנות באיזור דכאו 45 עד מרץ 44 ספטמבר , רידלו, קולדורף) 5 , קאופרינג 4 (קאופרינג משוחרר על רכבת (פרייט) ללנדסברג 27.4.45

אחרי המלחמה הגיע למחנה פליטים באיטליה

7

יהודה שטרנפלד

5.11.1945 כרטיס נסיעה

8.11.1945 תיעוד עליה

8

הגיעה לארץ ישראל הקבוצה כולה 1945 באוקטובר בהפלגה באונייה פרינסס קאתלין

יהודה הועבר בין מספר מחנות עבודה נוספים, בהם דכאו ומילדורף. לחלק ממקומות העבודה היה הולך עשרים קילומטר בשלג מדי יום. הוא חלה בטיפוס והועבר למחנה לנדסברג כשהוא עם חום גבוה, לא מסוגל לזוז. הרכבת ללנדנסברג הופצצה ע"י האמריקאים כשיהודה היה במצב חולי ותשישות אך מבחינתו המלחמה כבר הסתיימה. 15 שוחרר יהודה על ידי כוחות הצבא האמריקאי, כשהוא בן 1945 בסוף אפריל קילוגרם. "אחרי שהתאושש מעט 30 בלבד, עור ועצמות ובמשקל שלא עלה על החל יהודה במסע נדודים לעבר איטליה, עד שהגיע לעיר הנמל בארי, שסביבה היו מחנות עקורים ושוכנו בהם אלפי פליטים יהודים. גם שליחים מארץ ישראל היו שם. לבסוף, יהודה הצטרף למחנה "אודים", שבו היו מאות ילדים ונערים. האוניה פרינסס קאתלין יצאה להפלגה מנמל טראנטו שבדרום 1945 בנובמבר 5 ב עולים/פליטים. 788 איטליה. זאת היתה הפלגה ליגאלית כשעל האונייה

העליה ארצה

9

יהודה שטרנפלד

ימים בים התיכון 3 , אחרי 1945 בנובמבר 8- האונייה הגיעה לחופי חיפה ב כשהגיעו לחופי הארץ, העולים נשלחו למחנה עתלית. כמעט ללא השכלה וללא 16 יהודה שוחרר ונשלח לקיבוץ גבעת השלושה. נער בן ידיעת השפה העברית. "אבל הייתי כמו דג סלמון - שוחה במעלה הזרם", הסביר. הוא יצא מהקיבוץ והחל לעבוד לפרנסתו, אבל כעבור זמן קצר החליט שברצונו להתגייס לפלמ"ח. בניסיון הראשון הוא נדחה על ידי חיים חפר. "הוא אמר: אתה , התגייס לפלמ"ח לחטיבת 1947 צוציק, חכה עוד קצת", סיפר יהודה. אולם, בדצמבר הראל כחובש קרבי. בתפקיד זה נלחם במלחמת העצמאות בקרבות לשחרור ירושלים ולאחר מכן נשלח לקיבוץ בית הערבה. כחובש במילואים השתתף גם במבצע קדש. אחרי המלחמה היה תקופה קצרה בגבעת השלושה ובקרית ענבים. יהודה עזב את הקיבוץ ועבר לעבוד ברפת אצל מרקוס בפתח תקווה.

הוא יצא מהקיבוץ והחל לעבוד לפרנסתו, אבל כעבור זמן קצר החליט שברצונו להתגייס לפלמ"ח. בניסיון הראשון הוא נדחה על ידי חיים חפר. "הוא אמר: אתה צוציק, חכה עוד קצת", סיפר יהודה.

10

הנער, הפלמ״חניק, החובש

תעודת מעבר

11

יהודה שטרנפלד

12

הנער, הפלמ״חניק, החובש

13

יהודה שטרנפלד

14

קורס חובשים. אחר כך לרמת רחל ובית הערבה. עם פינוי בית הערבה, הוא עבר לסדום. בהפוגה ראשונה חזר יהודה לחטיבת הראל

הנער, הפלמ״חניק, החובש

15

יהודה שטרנפלד

16

הנער, הפלמ״חניק, החובש

17

יהודה שטרנפלד

יהודה, עומד שלישי מימין

18

הנער, הפלמ״חניק, החובש

19

יהודה שטרנפלד

סבתא שרה ראתה את אבא אצל חברה שלה אמא של טובה ברבן, ומיד חשבה שהוא מתאים לאמא חיה'לה

20

נישואים ומשפחה צעירה

21

יהודה שטרנפלד

סבתא שרה ראתה את אבא אצל חברה שלה אמא של טובה ברבן, ומיד חשבה שהוא מתאים לאמא חיה'לה

22

סבתא פגשה את אבא והזמינה בשבת לפגוש אותה, אבל אמא מאוד לא אהבה את זה שסבתא שרה משדכת ומתערבת בחייה, והחליטה שהכי פשוט יהיה ״לברוח״ מהבית באותו יום. אבל אבא לא הגיע באותו יום! אמא התלוננה לסבתא שרה ״את רואה, הבטיח שיגיע אבל בכלל לא התכוון״. היה יום גשם, סערה בחוץ, אין יוצא ואין בא. אמא התחממה מתחת לשמיכה כפי שהיו רגילים בימים כאלה. פתאום דפיקה בדלת. מי משוגע שמעז ביום כזה לצאת מהבית ... בלית ברירה אמא יצאה מהשמיכה החמה, פתחה את הדלת ורואה את אבא. עיניים כחולות ובלורית בלונדינית. זה עשה לה את זה! והשאר הסטוריה... סבתא שרה וסבא עזרא אימצו את אבא לבן משפחה שלא חודשים בלבד אחרי שהכירו, נישאו ובחתונה הוגש לאורחים זוג 3 . הייתה לו יונים – והם היו כזוג יונים כל שנות נישואיהם. (היתה תקופת צנע. את הנקניק שהכינו עבור האורחים זלל חתול מורעב).

נישואים ומשפחה צעירה

23

יהודה שטרנפלד

24

25

יהודה שטרנפלד

יהודה התחיל לעבוד בחברת ׳מקורות׳, חברת המיים הלאומית. המשפחה נאלצה לעבור לאשקלון, שהייתה אז ישוב ספר. ) ואורנה 1955( ), הקרויה על שם אימו, עפרה 1953( באשקלון נולדו הבנות איטה ), שם הקימו חיי קהילה תומכת, וחגגו יחד את החגים. הקשרים שיצרו 1962( נולדה בת הזקונים, זמירה. 1966 נשארו איתם כל החיים. בשנת יהודה עבר לעבוד כטכנאי מים ב"צינקל", מפעל צינורות ששכן בפתח 1964 בשנת תקווה והמשפחה נדדה חזרה לפתח תקווה. יהודה התפתח במפעל והיה מוערך על ידי מעסיקיו. המפעל עסק בצינורות אלומיניום ובהמשך אף בחלונות אלומיניום. איש עבודה מסור. בין השאר פיתח פטנטים, מה שכונה על ידו בהומור ״קונץ פטנט״. בין היתר פיתח ושיכלל את ההשקיה של גידולי שדה בגרירה, המציא פטנט לחימום באמצעות מים בחממות בעזרת צינורות אלומיניום. הפטנט נרשם על שם ׳צינקל׳ ואף השיא ליהודה רווחים צנועים. יהודה גם כתב פטנט שעשה עבור תע"ש שקשור בשיפור חומרים בתעשית המרגמות הצה״לית. במלחמת ששת הימים שירת כחובש במילואים. שחרור המקומות הקדושים ריגש את יהודה. לאחר המלחמה הוא לקח את המשפחה לטיולים רבים במקומות אלו. בחופשים יהודה טייל עם משפחתו בכל הארץ, וזאת למרות שאת ביתו אהב יותר מכול. בהומור היה אומר לבני המשפחה בהגיעם ליעד – "ראיתם? אפשר עכשיו לחזור הביתה". גאוותו הייתה במשפחה. יהודה נהג לאמר כי המשפחה שהקים היא נקמתו נולדה נכדתו הבכורה, 1980 בנאצים. הוא היה מאושר מנישואי הבנות. בשנת יעל, ולא היה מאושר ממנו. כל לידה של נכד נוסף מילאה אותו אושר גאווה. נכדים נוספים ובהמשך הצטרפו הנינים. 8 במשך השנים נולדו ליהודה

26

נישואים ומשפחה צעירה

27

יהודה שטרנפלד

מי שלא ראה פורים באשקלון לא ראה שימחה מהי

28

נישואים ומשפחה צעירה

29

יהודה שטרנפלד

סבתא שרה וסבא עזרא בטיול לצפת, וברקע הסוסיתא

החיים באשקלון בשכונת אפרידר היו מלאי חוויות חברתיות, מסיבות פורים שמחות. מסעדת הניצחון שאבא אהב לאכול בה גם אחרי שעזב את אשקלון בין החברים יצחק ורותי (השמנה) רובינשטיין שהיו יותר ממשפחה עבור אבא, שם היו מכינים לו ברונו קשה (לפני שהכוסמת הפכה פופולארית) ולוקש מיט יוך (מרק עם איטריות). לאבא היה אוטו מהעבודה ובכל החופשים היה מביא את המשפחה ואת החברים לשהות באשקלון

30

נישואים ומשפחה צעירה

31

יהודה שטרנפלד

32

נישואים ומשפחה צעירה

הבית באשקלון

33

יהודה שטרנפלד

34

נישואים ומשפחה צעירה

35

יהודה שטרנפלד

1976 בספטמבר 3 , החתונה של איטה וגבי

36

נישואי הבנות

1977 ספטמבר 7 , החתונה של עפרה ונעם

37

יהודה שטרנפלד

1989 בנובמבר 20 , החתונה של אורנה ומנשה

38

נישואי הבנות

1988 ביולי 31 , החתונה של זמירה ויוסי

39

יהודה שטרנפלד

40

איש עבודה - מסעות בכל העולם עם צינקל

41

יהודה שטרנפלד

42

מסעות עבודה

עבודה, בסין

43

יהודה שטרנפלד

44

טיולי המשפחה

עם חברים, טיול באירופה

45

יהודה שטרנפלד

עם רעות

אורנה והבנות

עם אורנה

46

סבא יהודה

סבא יהודה

אורנה ורעות

יעל עם סבא

47

יהודה שטרנפלד

עם מעיין

48

סבא יהודה

49

יהודה שטרנפלד

עם מעיין

עם רעות

50

סבא יהודה

עם רמי וצביה כרמי וההורים של מנשה

עם עמית

עם תור

51

יהודה שטרנפלד

בת מצוה של רעות

52

סבא יהודה

בת מצוה של מעיין

53

יהודה שטרנפלד

של סבתא חיה 80 יום הולדת

עמית ורועי עם סבא

54

סבא יהודה

בר מצוה של רועי

55

יהודה שטרנפלד

בת מצוה של רעות

יעל עם סבא

56

סבא יהודה

בר מצוה של עמית

57

יהודה שטרנפלד

58

80 יום הולדת

עם רועי

עם תור

59

יהודה שטרנפלד

בחתונה של יערה ואיתי

בחתונה של יערה ואיתי

60

חתונות נכדים

מברך את יעל ויונתן

בחתונה של יעל ויונתן

61

יהודה שטרנפלד

בחתונה של נעה ושי

בחתונה של נעה ושי

62

חתונות נכדים

בחתונה של יובל ואיתי

63

יהודה שטרנפלד

בחתונה של יובל ואיתי

64

חתונות נכדים

בחתונה של רעות ואורי

65

יהודה שטרנפלד

66

סבא יהודה

67

יהודה שטרנפלד

שבט יהודה ״בבר מצוה של סבא״

68

סבא יהודה

69

יהודה שטרנפלד

70

סבא רבא יהודה

עם יובל, עמית ומעיין

71

יהודה שטרנפלד

72

סבא רבא יהודה

73

יהודה שטרנפלד

עם שרוליק

74

אירועים ומפגשים

75

יהודה שטרנפלד

76

אירועים ומפגשים

77

יהודה שטרנפלד

עם הרץ

78

אירועים ומפגשים

עם דודה גאולה בניו יורק

79

יהודה שטרנפלד

80

אירועים ומפגשים

עם שושנה של אברמל׳ה

עם רותי השמנה

81

יהודה שטרנפלד

82

אירועים ומפגשים

83

יהודה שטרנפלד

84

אירועים ומפגשים

עם אברהמ׳לה

דוד אלי ודודה אהובה

85

יהודה שטרנפלד

86

מסע שורשים בפולין

בסיור שורשים בקראקוב

87

יהודה שטרנפלד

נו ֵ מ ְ ל ֵ מסע שורשים בפולין - ח

88

מסע שורשים בפולין

89

יהודה שטרנפלד

בבית הקברות בלוד, המצבה של סבא וסבא רבא של יהודה. מצד שמאל אחרי השיפוץ

הנכדים מבקרים בקבר המשפחה בלודז׳

90

מסע שורשים בפולין

91

יהודה שטרנפלד

הגוף עייף רוצה מנוח אז תן לי יד ואת הכוח אשנב חלון ותריס שלום ניצן אביב רוצה לפרוח לא ישנה, אך לא לסלוח.

ראיתי שם ליבי רעם עפר ודם הדם דהה האדמה כבר מעובדת ילדון אחד שיחק בצד הוא לא ידע את שידע סבי, דורו וקיר המלט.

רגלי כבדות אט אט פוסעות בין הגדרות חלום הבלהות אדמת המוות שם שרועה ועוד שותקת.

הזמן חולף ימים עוברים

שיר שכתב והלחין איתי, ושרה יובל

92

מהשואה אל ״נצר אחרון״

93

יהודה שטרנפלד

מדי שנה היה מגיע יהודה ביום הזיכרון לחללי צה"ל לבית הקברות בקרית 1998- ענבים, שם היו טמונים חבריו שנהרגו במלחמת העצמאות. ביום הזיכרון ב נאם בטקס שר החקלאות ואיכות הסביבה, הרמטכ"ל לשעבר רפאל איתן, והזכיר את ניצולי השואה שהיו שריד אחרון ממשפחותיהם שניספו בשואה, ושאחרי שנה 50 , בואם לישראל, נהרגו במלחמת העצמאות. "זו הייתה פעם ראשונה אחרי הקמת המדינה, שאישיות ממלכתית הזכירה את ניצולי השואה הבודדים שנהרגו במלחמה ושאין היום מי שיניח פרח על קבריהם", סיפר יהודה. הוא נתן מכה למפקדו מימי מלחמת העצמאות כדי להיות בטוח שגם הוא מקשיב לדברי רפול, וזה השיב לו: "יהודה, אתה אחד מהם" לפתע היכתה בו ההכרה כי עליו לפעול להנצחת זיכרם של אותם הלוחמים הבודדים שאחרי מותם לא נותר עוד זכר למשפחתם. כמי שבעצמו נותר לבד מכל משפחתו הגרעינית, הוא חש בצורך להנציח את זיכרם של ניצולי השואה שנפלו במלחמת העצמאות והיו נצר אחרון למשפחתם - ולא הרפה מכך. "הפכתי נודניק", העיד על עצמו. הוא עבר ממקום למקום וניסה לשכנע בחשיבות הדבר. "אלו אנשים שאין להם אח, אבא או סבא שיעלו לקברם, שיניחו עליו פרח", הסביר. מפעל ההנצחה שנודע בשם "נצר אחרון" הפך למפעל חייו, ולימים אימץ אותו משרד הביטחון. הנצחת נופלי "נצר אחרון" החלה להתממש כששמעון גרינהויז, שכן של חיה המורים בבית ספר "עמל" 120 ויהודה ובעצמו פרטיזן וניצול שואה, גייס את כל פתח תקווה שאותו ניהל למפעל ההנצחה - ומשם המיזם התרומם. יהודה גייס גם את קק"ל שנטעה חורשה לזכר החללים ביער המגנים, והקימה את האנדרטה .2001 "משבר לתקווה". האנדרטה תוכננה על ידי הפסל נתן סאס ונחנכה בשנת בהמשך הוקמה גם בהר הרצל אנדרטת "נצר אחרון" (מיכה אולמן) ונכבש שביל שמחבר בין הר הרצל ליד ושם.

94

נצר האחרו - המיזם של יהודה

אנדרטת ״משבר לתקווה״ ביער המגינים

95

יהודה שטרנפלד

הפרויקט הפך למפעל חייו, ואומץ על ידי היחידה להנצחת החייל במשרד הביטחון והפך למפעל הנצחה רשמי. במסגרת זו יצא ספר יזכור לחללי נצר אחרון, וטקסי זיכרון רבים נערכים בחלקות צבאיות ברחבי הארץ לזכר חללים שעד אז לא היה גם נבחר יהודה להדליק משואה ביד ושם, בטקס 2000 מי שיפקוד את קברם. בשנת יום הזיכרון לשואה ולגבורה. הוא הצטרף לעמותת "זעק"ה" שהוקמה בפתח תקווה, אשר מטרתה לחקור , כהוקרה לפועלו, זכה 2005 ולהנציח את זכר הנספים בשואה תושבי העיר. בשנת בתואר "יקיר העיר פתח תקווה". כל עוד כוחו עמד לו, נסע יהודה ברחבי הארץ, לספר את סיפורו ולדאוג שיגידו קדיש לחללי נצר אחרון ביום נופלם ויניחו פרח על קברם ביום הזיכרון לחללי צה"ל. .94 , נפטר יהודה בביתו, בחיק משפחתו האוהבת, כשהוא בן 2021 בינואר

נצר אחרון

96

נצר אחרון - המיזם של יהודה

בטקס חנוכת האנדרטה

נצר אחרון. יד זיכרון בהר הרצל, בסוף השביל המחבר,שיצר האמן מיכה אולמן, 2004 באפריל

97

יהודה שטרנפלד

98

טקס חנוכת האנדרטה ביער המגינים: משבר לתקווה

יעל

נצר אחרון - המיזם של יהודה

עם שמעון גרינהויז

99

יהודה שטרנפלד

עם תור

100

נצר אחרון - הדלקת המשואה ביד ושם

עם נשיא המדינה עזר ויצמן

101

יהודה שטרנפלד

102

נצר אחרון - קטעי עיתונות ותעודות

103

יהודה שטרנפלד

104

נצר אחרון - קטעי עיתונות ותעודות

105

יהודה שטרנפלד

106

נצר אחרון - קטעי עיתונות ותעודות

107

יהודה שטרנפלד

108

נצר אחרון - קטעי עיתונות ותעודות

המושג "נצר אחרון" מכוון לאדם האחרון שנשאר ממשפחה או מקהילה שהושמדה, בדרך כלל בשואה. בחברה הישראלית נקשר מושג זה לניצולי השואה שהיו נצר אחרון למשפחתם שנספתה, עלו לישראל, בדרך כלל כמעפילים, התגייסו לצה"ל במסגרת גיוס חוץ לארץ, השתתפו בקרבות מלחמת העצמאות ונפלו. בנפילתם נכרת אותו נצר אחרון של המשפחה.

יזם יהודה שטרנפלד את הנצחת חללי נצר אחרון: יהודה ביקש 1998 בשנת ממשרד הבטחון את רשימתם של אותם ניצולים שנפלו ללא קרוב. בזכות יוזמתו של יהודה החל פרויקט מחקר לאיסוף יהודה ביקש ממשרד הבטחון את רשימתם של אותם ניצולים שנפלו ללא קרוב. בזכות יוזמתו של יהודה החל פרויקט מחקר לאיסוף מידע על ניצולי השואה, שריד אחרון למשפחותיהם, שנפלו במערכות ישראל. עשרות בתי ספר בכל רחבי הארץ התנדבו לפרויקט. במחקר התגלו קרובי משפחה לרבים מאלו שנחשבו כנופלים שלא נותר להם קרוב. (ויקיפדיה)

109

יהודה שטרנפלד

110

נצר אחרון - קטעי עיתונות ותעודות

2007- דף ראשון מהעדות שיהודה סיפר בעיריית פתח-תקוה ב

111

יהודה שטרנפלד

112

נצר אחרון - קטעי עיתונות ותעודות

113

יהודה שטרנפלד

114

נצר אחרון - קטעי עיתונות ותעודות

115

יהודה שטרנפלד

23/4/2021

לכבוד,

ועדת שמות והנצחה גב' שלומית אדלשטיין

הנדון: המלצה להנצחה של יקיר העיר פתח תקוה, מר יהודה שטרנפלד ז"ל - יוזם מפעל ההנצחה "נצר אחרון"

הנני פונה אליכם בזה, מתוך רגש עמוק של הערכה להוקרה למפעל חייו של שכני, יקיר העיר פתח תקוה מר יהודה שטרנפלד ז"ל . אני שכן של יהודה מעל 50 שנה ומכיר היטב את כל בני משפחתו. שמעתי לא פעם ממנו ומבנותיו את הסיפור המרגש של קורות חייו כדלהלן: " יהודה נולד ב 1930 בלודג' ולאחר שעבר את השואה בגטו ובמחנות ההשמדה, הגיע לבדו לארץ ב 1945 . יהודה איבד את כל משפחתו בשואה. הוא התגייס ל פלמ"ח ואח"כ שרת בצה"ל. הוא היה חסר השכלה פורמאלית אבל חרוץ מאד ובעל מוח חריף. הוא הקים משפחה לתפארת ורוב ימיו עבד בחברת צינקל בפתח תקווה. במהלך חייו המציא פטנטים בתחום ההשקייה אשר נרשמו על שמו " יהודה סיפר לי ש יום אחד ביובל ה 50 - למדינה, חזר נרגש מהטקס בקרי ת ענבים. רפול, שהיה נציג הממשלה בטקס, אמר שכאן שוכבים בחורים שהגיעו אוד מוצל, נצר אחרון למשפחתם, נלחמו בקרבות על הקמת המדינה ונפלו מבלי שהותירו זכר . המשפט הזה פתח אצל יהודה פצעים ישנים. התובנה שהם, שכמותו עלו לארץ אחרי המלחמה הנוראה ההיא שריד אחרון למשפחתם אך לא זכו לבנות משפחה , הכתה בו כרעם . בעיני יהודה, בניית משפחה בא"י היוותה את "הניצחון על הנאצים" הוא חשב שגם חבריו הנופלים ראויים להנצחה, שמישהו יזכור, יניח פרח ויקרא קדיש – לזיכרם. ו יהודה כמ ו בולדוזר, התחיל לפעול. הוא פנה למשרד הביטחון ל"יד ושם" ולכל מי שהוא חשב שיכול לעזור. הוא לא נענה מיד אבל הוא לא קיבל לא, כתשובה. כשסגרו לו דלת – הוא פתח חלון ומצא דרך לחזור. הוא לא הרפה והמשיך. הוא הצליח להגיע למשרד הביטחון שהבין ועזר ול "יד ושם" שגם שם פתחו לו דלת כמו גם קרן הקיימת שה קימה אנדרטה "משבר לתקווה" עם שמות כל חללי נצר אחרון (שמו של יהודה חרוט בשולי האנדרטה כיוזם מפעל ההנצחה) . גם רשויות מקומיות נעתרו לו והקימו כיכרות ובתי כנסת שמנציחים את נופלי נצר אחרון. יהודה פנה לכל מי שיכול היה , ובין הית ר פנה אלי. אני ויהודה שכנים והכרתי אותו אישית. התגוררנו באותו בניין ברחוב בילו 6 מאז שנות השישים ובאותה תקופה שימשתי כמנהל בית ספר רב תחומי עמל ב' בפתח תקווה. מיד הבנתי את גודל העניין, עודד תי אותו ונעתרתי לבקשתו ל גייס את תלמידי בית הספר לטובת הענין. וכך, תלמידי בתי ספר תיכוניים הקימו אתר באינטרנט (צריך לזכור שזה היה בסוף שנות התשעים ותחילת שנות האלפיים). יהודה גייס בני ישיבות שלקחו על עצמם להגיד קדיש על הנופלים. יהודה יצא למסע הסברה על השואה ועל נופלי נצר אחרון והוזמן להרצות בעשר ות בתי ספר ומדרשות . מה שהתחיל כמפעל יח יד שלו , הביא רבים וטובים לפתוח מחקר ומיזמים נוספים בנושא של נצר אחרון. כהוכרה על פועלו הוזמן יהודה בשנת 2000 להדליק משואה ב"יד ושם" והוא שמח, לא בגלל הכבוד שהוענק לו אלא בשל ההוקרה מצד הממסד – לפועלו. בשנת 2005 קיבל את אות יקיר העיר פתח תקווה כאדם המהווה דוגמא וסמל לתקומה, התגברות , עשייה ונתינה . לאור פועלו יוצא הדופן של מר יהודה שטרנפלד ז"ל, אשר קיבל תהודה ברחבי הארץ וביתר שאת ביום השואה 2021 , אני ממליץ על הנצחת שמו ע"י עריית פ"ת, כראוי לאדם דמות מופת שכמותו.

בכבוד רב, שמעון גרינהויז טלפון : 050-9226131

116

ד' שבט תשפ"א 2021 ינואר 17

‏ ‏

לכבוד אורנה ענבר ולכל המשפחה

משפחה יקרה,

הצטערתי מאוד לשמוע על פטירתו של יהודה ידידי. הוא היה לי חבר יקר גם כאשר נפגשנו לעיתים קרובות, וגם כאשר חלפו חודשים מבלי שנשוחח זה עם זה. דמותו הייתה השנים האחרונות, ולאחר השיחה 20 ותהיה חשובה מאוד בעיניי. הכרתי אותו במשך הראשונה בינינו בבית-הספר "דנמרק" בירושלים הבטחתי להיות שותפו. כך עשינו. יהודה היה ניצול השואה ומלוחמי תש"ח, ובכך קנה לנצח את מקומו כאחד מגיבורי העם היהודי בדורות האחרונים שבזכותם אנחנו עדיין קיימים. יהודה היה האדם שהניף את דגל הנצר האחרון. הודות לו נרתמו משרד הביטחון, הקרן הקיימת ובתי ספר רבים ברחבי הארץ להנצחת זכרם של הניצולים שמשפחתם לא שרד איש, ושנפלו במלחמת העצמאות. שמחתי בשמחתו עם כל הישג שאליו הגיע בתחום זה, והיו רבים כאלה. מעל הכל היה יהודה אדם טוב-לב במידה נדירה, בעל יחס חם לזולת ואופטימי תמיד. אני זוכר את פגישותינו הן בטקס הגדול בלטרון, הן במשרדיי השונים והן בביתכם שבפתח תקווה, יחד עם אמא. הודה לא נשא בשום תפקיד רשמי, אבל די היה באישיותו וביוזמתו כדי שהדלתות תיפתחנה בפניו, וכאשר דלת נשארה סגורה היום – הוא דאג לפתוח אותה מחר.

נצר אחרון - קטעי עיתונות ותעודות

אהיה אחד מרבים שיזכרו את יהודה לאורך שנים ושישאבו השראה מדמותו.

שלכם, אריה ברנע

117

יהודה שטרנפלד

״הפרויקט" פרש כנפיים. רבים מנציחים את נופלי נצר אחרון, אומרים קדיש לזכרם ומניחים פרח על קברם ביום הזכרון. בתמונה - אנדרטה לזכר חללי נצר אחרון שנפלו 15 בקרבות של מלחמת העצמאות בגוש עציון. 2022 הוקמה בשנת

118

נצר אחרון - קטעי עיתונות ותעודות

לינק לעמוד ברשת להסבר בקולו של יהודה

119

יהודה שטרנפלד

120

הספדים וזיכרונות

121

יהודה שטרנפלד

איטה | אבא יקר

שלך ביקשת שאדבר, כבת הבכורה, כבת הרופאה, זו הנושאת את 80 ביום הולדת השם המחייב איטה על שם אימך. האיזכור היחיד בילדותנו למשהוא שהיה שם ואסור היה לדבר עליו. אבל אני עדיין לא הייתי מוכנה. זה התפקיד של עפרה אמרתי ואתה קבלתה את סירובי בהבנה ואהבה כמו שקיבלת כל דבר בחיים. אבא אהוב, גם היום אני עדיין לא מוכנה אבל מבינה שזו ההזדמנות האחרונה שלי לדבר עליך ואליך בנוכחותך. הזדמנות אחרונה לומר תודה והזדמנות גם לבקש סליחה תודה על האהבה העצומה שהרעפת עלי עלינו כל השנים. אהבה ללא גבולות. גם כשכבר הפסקת כמעט לדבר המשפט שהתאמצת להגיד לי בכל פעם שניפגשנו היה אני אוהב אותך תודה על שהאמנת בי ובנו ללא סייג. הבנות הכי מוכשרות, הכי חכמות, הכי יפות. צריך ללמוד ממך ומאמא איך מקנים לילדים (או יותר נכון לילדות) בטחון שהן מסוגלות לעשות הכלל, שהכל אפשרי תודה שהיית שם תמיד בשבילנו. שותק אך דואג ובעיקר מסיע. הטיולים איתך לא ישכחו. נסיעות ארוכות ואז עוצר ואומר הגענו ומתחיל לחזור. הסיפור הקבוע אבא שלי הסיע אותי לבחינת סיום התמחות... 39 שלי למתמחים הוא שגם בגיל תודה שהיית בן זוג מופלא לאמא. מפרנס, ואוהב, ומפרגן (האוכל הכי טוב זה האוכל שלה) וגם מגונן ותומך כשהיא חלתה והיה צריך, עד שהתעייפת ושקעת גם אתה תודה שלא חשפת אותנו כילדות לסיפור השואה הנוראי שלך וכך מנעת מאיתנו את תסמיני הדור השני. גם כבוגרת, לאחר שנפתחת וסיפרת לדור הנכדים לא באמת יכולתי לקלוט את שעבר עליך. הרי רק המחשבה שהיית בודד בעולם שנים עד שפגשת את אמא יכולה לשתק. 10 במשך תודה שלא הקשבתה לנו הבנות ולא הרפית מהפרוייקט ונלחמת והכנעת את הממסד שינציח את בני הדור שלך, אלו שעלו יחד איתך בודדים כמוך ונפלו במלחמת העצמאות. עשית חסד עם זכרם והבאת גאווה גדולה לכולנו.

122

הספדים וזיכרונות

תודה שקיבלת גם את השבוע האחרון בהבנה והתחשבת ומנעת סבל מיותר מכולנו. לא יכולנו לבקש בשבילך ובשבילנו סיום יותר מכובד במיטה שלך כשאמא מחזיקה לך את היד.

אבא, תודה שהיית אבא שלי

123

יהודה שטרנפלד

וסליחה. או בכל יומולדת אחרת 80 שלא דיברתי בשיבחך ביום הולדת סליחה שלא האמנתי בפרוייקט שלך סליחה שלא שאלתי כילדה כנערה ואפילו לא כאשה צעירה על החיים ששם סליחה שאני ממשיכה להדחיק ועדיין לא יודעת בדיוק את הקורות אותך מתי סליחה ובאיזה מחנה... שנאלצנו בשנה האחרונה לשמור על ריחוק בגלל הקורונה. אני יודעת סליחה כמה ארוחות יום שישי עם הילדים והנכדים הסבו לך אושר גם כשהיה נדמה שאתה מנותק שלא יכולתי להכיל את הצדדים המכוערים של הזקנה שלך סליחה שלא יכולתי להקל על הסבל שלך בשבוע האחרון. סליחה נוח בשלום אבא שלנו. הצלחת בגדול!! כנצר אחרון הצלחת לבנות חיים עשירים אוהב ונאהב. הצלחת לקום מתוך השבר הגדול של ילדותך ונעוריך ולבנות עם אמא משפחה מופלאה. בתור מי שלא הייתה לו אפילו תמונה אחת למזכרת ממשפחתו הצלחת לייצר אלפי תמונות, עדות לכל העשייה שלך, כשהתמונות החשובות ביותר הן אלה בהן אתה יושב בראש שולחן השבט, שבט יהודה. שבט אוהב שינצור אותך בליבו לעד.

124

אל מלא רחמים מילים: יהודה עמיחי

אל מלא רחמים, אלמלא האל מלא רחמים היו הרחמים בעולם ולא רק בו. אני, שקטפתי פרחים בהר והסתכלתי אל כל העמקים, אני, שהבאתי גוויות מן הגבעות, יודע לספר שהעולם ריק מרחמים.

הספדים וזיכרונות

אני שהייתי מלך המלח ליד הים, שעמדתי בלי החלטה מול חלוני,

שספרתי צעדי מלאכים, שלבי הרים משקלות כאב בתחרויות הנוראות.

אני שמשתמש רק בחלק קטן מן המילים במלון.

אני, שמוכרח לפתור חידות בעל כורחי, יודע כי אלמלא האל מלא רחמים היו הרחמים בעולם ולא רק בו.

125

יהודה שטרנפלד

עפרה | אבא שלנו

נפשות. 7 בלודז' שבפולין, בן זקונים למשפחה בת 1927 נולד ב עלה ארצה לאחר שאיבד את כל משפחתו במלחמה הנוראה ההיא. 1945 ב בארץ התגייס לפלמ"ח נלחם בקרבות לשחרור ירושלים ולאחר המלחמה הכיר את אימא חיה לבית מזרחי. מהר מאוד התחתנו והקימו בית. בבית הזה נולדנו אנחנו בנות. ואתה אב מסור, איש משפחה למופת, אוהב אותנו ללא גבולות. 4 – הערצת אותנו, נשאת על כפיים, עזרת נתת תמיכה. בלי הרבה מילים, בשתיקה האופיינית לך – לימדת והדרכת בדרכך המיוחדת. לקחת אותנו לטיולים בארץ – בסוסיתא או בציטרואן. בטיולים אילו נולד המשפט – נו.. ראיתם את.. אפשר לחזור הביתה. ברבות הימים הצטרפו החתנים למשפחה ואתה קיבלת את כולם ברוחב לב בשמחה ואהבה. אין לתאר את אושרך על כל נכד ונכדה שהצטרפו למשפחה. נכדים נולדו לך ואתה בכולם התגאית ולכולם הענקת ככל שיכולת. זכית גם 9 נינים. 7- ל עיניך נצצו בכל ביקור שהגיעו אליך כשכבר אתה לא יכולת לנסוע לבקרם. אבא, איש עבודה – חרוץ ונאמן בתחילה במקורות ואחר כך שנים ארוכות בצינקל, ללא השכלה פורמלית הפכת למהנדס מים – מוחך לא הפסיק לחשוב ולהגות ולהמציא קונץ פטנטים כשיצאת לגמלאות והתפנה לך קצת זמן חזרת אל חבריך – הפכת כל אבן כדי שיזכו להנצחה הולמת – הם שכמותך שריד אחרון למשפחתם אך לא זכו להקים בית משלהם. לקחת על עצמך את פרויקט נצר אחרון ובכוחות השמורים רק לך הצלחת לגייס ולסחוף עוד גופים ואנשים להקים את האנדרטה ביער למגינים, היית גם שותף בהקמת האנדרטה בהר הרצל ובסלילת השביל המחבר.

על פועלך זכית להדליק משואה ונבחרת ליקיר העיר פתח תקווה. כל עוד עמדו לך כוחותיך המשכת והתעסקת עם ההנצחה הזו.

126

הספדים וזיכרונות

אבא שלנו מהתופת הגעת וכמו עוף החול קמת וכאן בארץ הקמת עם ומשפחה שכל כך אוהבת אותך וגאה בך. השנים האחרונות לא הטיבו עמך ואתה לא התלוננת והתכנסת לשתיקתך. אנחנו מקוות שאנחנו והמשפחה הגדולה שהקמת הסבנו לך אושר

תודה אבא על כל מה שנתת תודה אבא על שאותנו אהבת נוח בשלום מגיע לך אוהבות עד אין קץ אנחנו וכל המשפחה.

127

יהודה שטרנפלד

אורנה | אבא אהוב

.94 בעוד שבועיים היית אמור לחגוג את יום הולדתך ה מאוד רציתי לחגוג איתך את יום ההולדת וחשבתי בלבי הלוואי ונזכה. אבא אהוב. עיינים כחולות וטובות. תמיד עטפת אותנו באהבה ונתינה. שנים רבות עבדת יום יום מצאת החמה עד שעות הלילה המאוחרות. גמעת אלפי קילומטרים והתרוצצת בדרכים. התייחסת לעבודה בחרדת קודש. היה בך מין ייצר הישרדות שנטבע בשורש שלך והיית שליחה החרוץ של הדאגה, לפרנס ולהביא לחם לאישה שלך ולילדות. גוננת עלינו. סרבת לספר לנו על תלאות ילדותך. ניזונו מפרורי מידע על משפחתך. כששאלנו אמא ספרה לנו מעט ומידי פעם אולי אפילו קצת המציאה כדי להגן עליך ועלינו כשרעות שמעה פעם ראשונה על השואה ספרתי על משפחתך. ואתה גערת בי. אמרת לי, אני לא ספרתי כדי להגן עליכם. שמרי עליה. אבא. אבא של עיינים כחולות וטובות. אבא שלא אוהב לטייל אבל מתרוצץ איתנו מהחרמון ועד סיני. אבא שלא אוהב ים אבל כל שבת לוקח אותנו לבלות במכמורת. אבא שלא מבשל אבל אין כמו הסלט שלו ביום שישי והבובלה שלו בפסח. אבא של משפחה. כמה אהבת לראות אותנו יחד. כמה גאה היית בנו במשפחה שלך. הקמת שבט. שבט יהודה. אבא אהוב. שנה חייתם באהבה והרמוניה אתה עם אמא שלנו חיה. 70 כמעט הקמתם לנו קן חם, בית בטוח, בית מוגן, בית פתוח

היית פשוט איש טוב. בעל טוב. אבא טוב. סבא וסבא רבא טוב. אני מתגעגעת אליך אבא. אני אוהבת אותך אבא. תנוח על משכבך בשלום.

128

הספדים וזיכרונות

כ"ב בטבת תשפ"ב

מעגל החיים לפני מספר חודשים רעות הודיעה למנשה ולי שהיא ואורי מצפים לילד. רעות כמו רעות, בתשומת לב אופיינית דאגה ששנינו נהיה בבית כדי שנשמע את הבשורה המשמחת יחד. בהמשך סיפרה שאורי כבר תקופה בשל לילד אבל “אני עדין התלבטתי״. רעות סיפרה שמותו של סבא יהודה גרם לה להרבה הירהורים ומחשבות. "חשבתי הרבה על החיים שלו ועל הדרך שהוא עבר. המחשבות האלה הובילו אותי להחלטה על ההריון״. לפני שמונה ימים נולד בנם של רעות ואורי. היום, כ"ב בטבת תשפ"ב בזמן הברית נתנו לו הוריו את השם סול יהודה. היום כ"ב בטבת תשפ"ב מלאה שנה למותו של אבי היקר (סבא של רעות) יהודה. מעגל החיים. תבורך נכד אהוב שלי סול יהודה. תבורכו הורים צעירים רעות ואורי. תבורכו כל בני המשפחה שלי. אוהבת אתכם. אוהבת אותך אבא שלי.

129

יהודה שטרנפלד

זמירה | 30 הספד במלאת

אימא, שבט יקר, בני דודים וחברים שבאו לחלוק לאבא כבוד. אני בת הזקונים שלך, לא מרבה לכתוב או לדבר אבל יש רגעים שמבינים שאי אפשר לוותר לעצמנו... אפילו שאני בת הזקונים המפונקת שלכם וכנראה הרבה פעמים כולם ויתרו לי החלטתי לא לוותר לעצמי. אז - אבא שלנו ואו איזה חודש שעברנו מאז נפרדת מאתנו. בשנה מוזרה שכזו, בתוך הסגר השלישי והמהודק ישבנו שבעה. ולמרות מיעוט המבקרים, מכל ביקור, כל שיחת טלפון, הודעת וצאפ ושיחת זום למדנו עוד ועוד עליך ונזכרנו בימים עברו. השיחות היו מרגשות מאוד ואתאר ואספר על חלק מהן: שושנה רוטנברג – בת הדודה השניה שלך מכפר חב"ד התקשרה לספר לנו איזה עלם חתיך היית, סיפרה שנהגת לבקר אצלם עם הג'יפ שלך ושלקחת אותה הקטנה לטיולים, סיפרה שכשנכנסת אליהם הביתה היית כולך אור, ובאמת נזכרתי בשלום שלך שהאיר כל חדר אליו נכנסת. עוד סיפרה היא על החתונה שלך ושל אימא שהייתה החתונה הכי שמחה שהייתה בה וכמה אתה ואימא הייתם זוג יפה. דרך אגב מהרבה אנשים שמענו סיפורים על החתונה שלכם כמה יפה הייתה. בשיחות עם בני הדודים שלנו הם סיפרו איך עזרתם אתה ואימא לכל אחד לפי צרכיו ובדרככם, בין אם הסעה ממקום למקום, או דרבון ועידוד. הוות גב תומך בשקט וביציבות. תמיד תמיד מזכירים את הבית הפתוח שלך ושל אימא לכל אורח, והרבה סיפורים על הבית שלכם באשקלון שלצערי אני הכרתי רק מהתמונות והסיפורים. הדים רבים קיבלנו כל החודש מפרויקט ההנצחה נצר אחרון, אנשים שאנחנו לא מכירים, מפקדים בצבא, מדריכי טיולים מספרים את סיפורי החיילות וחיילי נצר אחרון, על מנת שהצעירים – ניצולי השואה - שנפלו כאן בלא להותיר משפחה אחריהם לא ישכחו. סיפר לנו בן הדוד השלישי שוקי שריר על מסעותיך ברחבי הארץ אתו למכינות לדבר בפני בני הנוער ועל התשואות הרמות שקיבלת בסוף ההרצאות שלך. סיפרה לנו מיכל שעובדת עם אורנה היום, שעבדה אתך בצוות של אגף ההנצחה של

130

הספדים וזיכרונות

משרד הביטחון – שאתה עבורה השראה גדולה, שאף פעם לא נתקלה באדם כל כך מלא תשוקה לעשייה וחדור מוטיבציה להצלחה- ושמבחינתה זהו היה שיא העשייה שלה ושהיא לא חושבת שאי פעם תעשה פרויקט בעל חשיבות כה גדולה. התרגשנו מאוד ביום השואה הבינלאומי שבו הקרנו את הסרט של מסע השורשים לפולין – ושמפליא אותי כל פעם מחדש – נזכרתי איך היית נחוש כל ערב לספר לנו את סיפורך – בחדר במלון לפני השינה ואנחנו עינינו נעצמות ואתה המשכת לספר ולספר (זה הזמן להודות לאורנה על צילום כל המסע – ולספר לכולם שהיא גם הייתה במסע רק מהצד השני של המצלמה). עפרה דיברה כה יפה ואריה ברנע דיבר עליך בכזה חום הערכה והערצה. אנחנו מקוות שנמצא את הדרך להיות מחוברות להנצחת נצר אחרון.

131

יהודה שטרנפלד

רועי שנקר שמאוד אהב אותך דיבר ארוכות והזכיר לנו איזה בולדוזר היית ושידעת להוציא כל מה שרצית אל הפועל. איזה איש עבודה היית – שגומע מרחקים וביום אחד מפתח תקוה לדימונה לשארם ובחזרה. ללא לאות. אברם סיפר לנו איזה בחור נאה היית וסיפר על הריקנות שהוא חש מיום לכתך. אבא בחודש המוזר הזה גם הייתה לך יומולדת וגם לי והיה לי ממש קשה ועצוב – כי תמיד חגגנו יחד – תמיד סיפרתם לי שחשבתם שאיוולד ביום ההולדת שלך אבל התעכבתי מעט, וגם היה לנו את ט"ו בשבט שתמיד מתקשר לי לחגיגות יום ההולדת שלנו. אבא אני רוצה להודות לך וגם לך אימא על שהיית אבא שלי ושלנו, על כל כך הרבה מסורת שהורשת לנו. על החום, האהבה, על "הבנות שלי הכי טובות במזרח התיכון "שמייצר אחדות ואי תחרות, על תחושת הביחד שכה חשובה לך ולאימא. ושתמיד ברכתם אותנו – "שתמיד תהיו ביחד". הגבולות בין מה אתה הורשת ומה אימא די מטושטשים. שניכם בניתם בית ושבט וערכים ואי אפשר לזכור מי אמר מה. אני רוצה לאחל לשבט שלנו שתמיד נהיה יחד בטוב ובעת צרה, שתמיד ניתן כתף ואוזן קשבת. זה לזו – זו מתנה יקרה מפז. ותודה ליוסי לבנים והחברות על שעטפתם אותי בחום ואהבה כל החודש ולאחיות שלי שהן באמת הכי טובות במזרח התיכון!

אוהבת אותך אבא

132

30- שיר שגבי הקריא ב | שׁ ֵ א ָּ י ב ִ וּמ

ם, ִ י ַ מּ ַ י בּ ִ שׁ, מ ֵ א ָ י בּ ִ וּמ ל, ִ י ַ ת ל ֵ ע ְ י ל ִ אוֹר יוֹם, מ ְ י ל ִ מ ים, ִ ר ָ ים מ ִ סּוּר ִ י ְ י בּ ִ ט, מ ָ פּ ְ שׁ ִ ת מ ַ יצ ִ ר ֲ ח ַ י בּ ִ מ ר, ֵ ר־זוֹה ֵ יב זוֹה ִ ב ָ יוֹם א ְ י בּ ִ מ

הספדים וזיכרונות

ר, ֵ פּוֹר ְ ת ִ ד י ֹ א ְ ט מ ַ א ְ י ל ִ מ י? ִ א ל ֵ קּוֹר ֶ י הוּא שׁ ִ י, מ ִ וּמ

ה, ָ נ ֵ י שׁ ֵ דּוּר ַ כ ְ י בּ ִ ה, מ ָ נּ ַ ט ְ ה ק ָ יד ִ ע ְ מ ִ י בּ ִ וּמ ה, ָ לּ ַ ת א ַ ט ָ ב ֲ ח ַ י בּ ִ ה, מ ָ ב ֲ ה ַ א ָ עוֹל ה ְ י בּ ִ מ ה, ָ ק ְ ב ַ א ְ י בּ ִ שׁ, מ ַ ע ַ ר ָ י בּ ִ מ שׁוּט, ָ ב פּ ָ ע ָ ל ר ַ ל ְ ג ִ י בּ ִ נוּת, מ ָ ד ְ מ ַ ח ַ ל ה ַ ל ְ ג ִ י בּ ִ מ י? ִ א ל ֵ קּוֹר ֶ י הוּא שׁ ִ י, מ ִ וּמ ה, ָ רוֹב ְ ה ק ָ אוּנ ְ ת ִ י בּ ִ ה, מ ָ ו ֵ ל ְ ה שׁ ָ מ ָ ל ְ שׁ ַ ה ְ י בּ ִ וּמ תוֹ, ָ בוּא ָ ל מוּל בּ ֶ י א ִ ידוּתוֹ, מ ִ ד ְ ב ִ יד בּ ִ ח ָ י י ִ מ

יו, ָ ד ָ מוֹ י ְ י בּ ִ תּוֹ, מ ְ ר ִ ב ְ ת גּ ַ ו ְ צ ִ מ ְ י בּ ִ מ ב, ַ ר ַ כוֹח ְ י בּ ִ יו, מ ָ ל ָ ב ְ כ ִ סוּר בּ ָ י א ִ מ י? ִ א ל ֵ קּוֹר ֶ י הוּא שׁ ִ י, מ ִ וּמ

השיר: "מי באש", בהשראת תפילת "ונתנה תוקף", מילים ולחן: לאונרד כהן, תרגום לעברית: יהונתן נדב

133

יהודה שטרנפלד

מנשה | יהודה אהוב

הייתי מתבונן בך בהתכנסויות המשפחתיות היית מסתכל על המשפחה שלך, הנכדים, הנינים ופניך מביעות פליאה הייתי מתבונן ומנסה לחשוב מה משמעותו של המבט המחוייך הזה שלך מה עובר לך בראש נס, קרה לך נס משפלו של השאול ממסע הזוועות של ילדותך ונעורך קמת חיית חיים של תקומה ייסדת עם חיה רעייתך האהובה את שבט יהודה ומכל דבר שקרה לך מאז התפעלת חיית את הפרופורציה למרות שצולקת מהמפגש עם הלבן של המוות, חיית חיים מלאי יצירה ועשייה להתגאות מעולם לא מתלונן, למרות הכל חיית חיים מלאים תמימים וישרי דרך איש של נתינה אינסופית וצדקה קמת מעפר והאפר

אבל חיית בשמים של החיים בלי חשבונות ובנדיבות שלימה בנקיון כפיים בטוהר מחשבה ומעש בשמחת חיים בתשוקה

134

היית שמח בחלקך במובן הכי כן ותם היית אדם אוהב ואהוב יום אחד,

אחרי שנישאתי לאורנה, התהלכנו ברחוב ושוחחנו שמת ידך על כתפי, הבטת בי בעיניים הטובות שלך ואמרת לי בהתכוונות עמוקה דע לך, שלא משנה מה יקרה תמיד יהיה לכם אצלינו קורת גג וצלחת מרק ככל שהיכרתי יותר את תלאות בחרותך הבנתי מאיזה מקום זה בא. מתוך מחסורך, ידעת להוקיר, לעומקו, את חסד הביטחון הבסיסי לו זקוק האדם אהבה, קורת גג וצלחת מרק מנחם דבריך הדהדו בי מאז היית לי מלאך

הספדים וזיכרונות

יהודה אהובי, בזכותך היכרתי זן נדיר היכרתי צדיק

לך לך אל המנוחה הנכונה והאסף אל בני משפחתך האהובים שנותרו שם

אזכור אותך תמיד

135

יהודה שטרנפלד

סבא יהודה - יוסי | יום גילוי המצבה

אני בוחר היום לסכם את החודש הזה – מנקודת המבט שלי, כן, דווקא אותו, כי הוא מלמד על חלקו של סבא בסיפור כולו.

כן, זה הסיפור שלי, זה החודש שלי – אלה הכותרות שלי : איטה, עפרה ואורנוש... אתן נשים, אחיות, וגיסות מרשימות. זמירה שלי... עברת חודש של התכנסות, חודש של חיפוש ורוך, חודש של ארגון פינות ויוזמות הנצחה קטנות וגדולות. גיסים.... תמיד שותפים...כן שותפים בהקראת מילים חמות, הכנת כיבודים ופינוקים. יעל, תותי, רעותי, נועלה... אתן מרגשות ועמוקות כמו תמיד. איתי....וואווו – לא ברור הסיפור הזה: עם יובל, מעיין, עמית ורועי (גם זמירה) אתם מטורפים בכישרון. חבל"ז. אני חייב להזכיר כאן את בני הזוג של דור בני הדודים – כולכם...אתם יפים ואהובים, שותפים להתרגשות והנצחה. תכלס – חודש מקסים. עכשיו – חייבים להיות מעשיים : אני מבקש להציע ש: . שבט יהודה ימשיך להיקרא של יהודה. 1 . חייבים לבחור ראשי שבט חדש, ברוח התקופה...אישה : חיה שלנו זה התפקיד 2 שלך... נבחרת. . וכמו שנאמר – יש לנו מספיק גדול. שינשקו אותו כולם. 3

136

נעם | יום השנה לפטירת יהודה שטרנפלד

יהודה, סבא יהודה, לייבל'ה, כל כך הרבה שמות שמנסים לעטוף ולספר מי היית בשבילנו. זה לא פשוט לספר עליך למי שלא הכיר אותך. כל מי שפגש אותך, ראה ישר את המבט החם, העיניים האוהבות ואת כפות הידיים המושטות שלך, תמיד – לחיבוק או ללחיצת יד טובה ! יהודה, השבט שיצרת ביחד עם סבתא חיה, גדל כל הזמן. אתה תמיד היית גאה בו וכך גם אנחנו! אתה בטח נמצא אי שם ומסתכל עלינו באהבה ואנחנו חסרים אותך מאד. האמת...עוד לא ממש התרגלנו לעובדה שאתה לא איתנו.

הספדים וזיכרונות

אוהבים ומתגעגעים – כולנו.

137

יהודה שטרנפלד

יעלי | אנחנו כאן

אנחנו כאן, נדרשים לסכם חיים. אבל אמא שלי לא סיפרה לי על הפרטים הפנטסטיים מהם היו בנויים החיים של סבא יהודה. לא כשהייתי ילדה ולא כשבגרתי. אמא שלי סיפרה לי על הידיעה. שבכל מקום שלא נהיה ידענו שאבא שלנו יבוא לקחת אותנו הביתה. והידיעה הזאת היא הגרעין של המשפחה הזאת. כל אחד מאיתנו היה קשור אחרת לסבא. אהב אותו אחרת. אבל בכולנו יש גרעין של הידיעה שיבואו לקחת אותנו הביתה. וזה ההיפוך של הריק. של החומר האפל. של האין-בית המוחלט. ומגרעין הידיעה צומח פרי האהבה ביננו. מגרעין הידיעה צמח בית. שנה. אני בת עשר. 30 ולצד הידיעה גם זיכרון. זיכרון שאני לא בטוחה בו. מרחק בקליבלנד, אמריקה. מקבלת מכתב מסבא. אני זוכרת עוד איך היה מקופל. ופותחת. מכתב שהוא ציור. יצירה. פורטרט עצמי שלך. כשמתסכלים מצד אחד אתה מחייך. ומהצד השני בוכה. זה חלום? זה יכול להיות? וכתוב במכתב שככה אתה מרגיש. עצוב שרחוק ממני, שמח שטוב לי. והמכתב הזה הוא כמו סוד על החיים שלך. על המהות שלך. בין אם חלמתי ובין אם נשלח המכתב אני יודעת ששיתפת אותי בסוד הזה. שהסכמת לחלוק אותו איתי. שאתה מלא וריק. זה הסוד. מלא וריק.

ונסתר מעיני איך הצלחת להחזיק את שתי הישויות האלה ולהיות אחד. להיות אדם. להיות חיים. אנחנו נדרשים לסכם:

אדם אחד אשה אחת בנות ארבע נכדים תשעה

138

נינים שבעה חברים. לחיים ולמוות. הישגים. אנדרטאות. אבל אתה היית קוסם שחוקי החשבון לא חלים עליו. ומאפס יצרת אינסוף. וקסם הבריאה שלך נשאר איתנו. וישמור עלינו. וצריך לסכם לא רק חיים אלא גם את סופם. שהיה לעיתים נדמה חסר חסד וחמלה. אבל גרעין האהבה, גרעין הבית, המשיך לצמוח. וחולל קסם אחד אחרון. גם אותך באו לקחת הביתה. אל סבתא. למיתה טובה, מוגנת, שמורה. רחוקה מאירופה בוערת. רחוקה מלטרון מדממת. בבית שלך. מנוחה מהאין והיש. אני חשה בחזה ובעיניים את חרב הפרידה הארוכה ממך. של בנותייך, של סבתא, שלנו. שכל יום נפרדים עוד קצת, מחדש, שנה ועוד שנה. ואין את הכאב החד של פרידה אחת, נוראית ונפלאה, כאב שדרכו אולי היה אפשר להבין את היתמות, את האובדן, את הלעולם-לא. נדרשים לסכם. אבל יש כל כך הרבה שאני לא יודעת. ורציתי לנחם, להתנחם, עם לאה גולדברג. אבל הסוד הזה של מהותך – הנסתרת, הסתומה, לא הניח לי. אן ָ ל ֵ אז... פאול צ

הספדים וזיכרונות

אמרי זאת כאילו הייתי אני הלבן הזה שלך, כאילו היית את הלבן שלי,

בנו הם הקטבים, לא עבירים בהקיץ, אנחנו ישנים אל מנגד, עד שער הרחמים, אני מאבד אותך למענך, זוהי נחמת השלג שלי, אמרי שירושלים ישנה,

כאילו יכולנו להיות אנחנו בלעדינו,

אני מעלעל בך, לעולם,

את מתפללת, את מעלעלת אותנו לחופשי.

139

יהודה שטרנפלד

איתי | זיכרונות מסבא יהודה

• כשרק התחלתי לנגן ביקשתי אורגנית צעצוע וסבא(וסבתא) החליטו שהם קונים לי אורגן משוכלל וגדול בכך הם חרצו את גורלי ומעתה כל פעם שביקשתי מתנה ציפיתי למשהו גדול בהרבה • סבא היה היחיד שהסכים לקחת אותי למשחקי כדורגל והיה בא מפתח תקווה לקחתי אותי ועוד חבר לקריית אליעזר. באחת הפעמים היה לחץ של אנשים על היציאה וסבא גונן עלינו בגופו שמר עלינו מהדוחק וחילץ אותנו החוצה. • ראינו ביחד בחדר הטלוויזיה של המלון בטבריה (שוב 1990 את גמר מונדיאל רק סבא הסכים לקחת אותי) אני זוכר שהייתי עצוב שארגנטינה הפסידה וגם עצוב בשביל סבא שגרמניה ניצחה בחופש הגדול הייתי מזמין חבר איתי לפתח תקווה והיינו לוקחים סרטים בוידאו דן, כשהיו סרטי אקשן סבא היה רואה איתנו ופעם אחת אחד החברים שם לב סבא ממש נכנס לתוך הסרט וכשהיו מכות הוא היה מתאגרף באוויר כאילו הוא בתוך הסצנה. מאז הסרטים פחות ענינו אותנו ויותר הינו מסתכלים על סבא מתאגרף • סבא לקח אותי לראות את פרדי קרוגר ובפעם אחרת את גברת תפתחי זה אני של יהודה ברקן- את שני הסרטים אני בחרתי אגב.. • סבא היה עוצר בדרך חזרה הביתה וקונה לי (בלי שסבתא תדע) סטייק לבן בתחנת דלק, אני זוכר שאני הייתי יותר מודאג ממנו שהיא תגלה את זה • בדרך לאילת, תור ואני רבים מאחור בלי הפסקה, סבא וסבתא בניצוץ של גאונות עוצרים את הרכב ומעלים חייל טרמפיסט עם נשק שישב בדיוק בין שנינו. הנסיעה המשיכה בדממה • בארוחות שישי באופן קבוע סבא היה קורע את החלה ברגישות של אדם שלא מנקה את הפירורים מכל הבית וטובל את החלה במלח כאילו אין לחץ דם במשפחה וזורק לכולם פרוסות בצלחת בברכת המוציא לחם מן הארץ

140

יובל ותור | הספד

אבל הוא הדרך שלנו להביע את כל האהבה שלא הספקנו לבטא. אחרי שנות הזקנה בהם הלכת ודהית, בשנת האבל זכינו להיזכר ולפעמים ללמוד את דמותך. דרך הסיפורים של סבתא, הבנות, הנכדים והחברים, רקמנו יחד את הסיפור שלך, עולם הערכים שלאורו חיית. פגשנו שוב את טראומת המלחמה שעיצבה אותך, וזכינו לשמור על המורשת שלך, ושל סבתא - שתמיד נהיה ביחד. רגש הגאווה עובר כחוט השני בין כל הסיפורים והזכרונות, הגאווה האדירה במשפחה שזכית להקים והמבט הגאה שכל אחד מאיתנו זכה לו. יובל מתרגשת במיוחד ואסירת תודה על שהספקת לנכוח בחתונה שלה ושל איתי.

הספדים וזיכרונות

141

יהודה שטרנפלד

נעה | הספד לסבא יהודה. 30 . בפברואר 5

סבא היקר. עבר עלינו חודש קשה ומתסכל. אני יודעת שאסור להתלונן.

אבל כל כך הרבה איסורים והגבלות. כל כך דברים שנלקחו מאתנו, וממני. אבל המגבלות לא עצרו אותנו מלהיות מוקפים בגעגועים ומלפתח גאווה גדולה בלב כלפיך. סבא. אני רואה עכשיו כל מיני דברים שאף פעם לא יכולתי לראות. הם תמיד היו שם, אבל הם פשוט היו המובן מאליו. כמו איך הצלחת להקים כזאת משפחה סבא. הלוואי שלמדתי ממך את הקסם הזה במשך השנים. איך ידעת לאהוב אותנו חזק חזק ובפשטות גדולה. איך מצאת מפעל חיים להשאיר - לנו. יום אחרי ההלוויה שלך סבא, הלכתי ברחוב עם אביתר במנשא. עברנו ליד מכו ־ נית וראיתי בה את ההשתקפות שלי ושל אביתר. ופתאום ראיתי אותך סבא. על הידיים של אמא שלך, איטה.

142

וחשבתי על הרוך הגדול שהתחלת איתו את חייך. בדיוק כמו ילדיי. ועל העולם הקר שנפגשת איתו כל כך מהר. וראיתי את כאביך. וכאבתי את כאביך. ורציתי לחבק אותך עוד פעם אחת ודי. אלה מדברת עליך הרבה. בודקת מה קורה איתך. אומרת שהיא מתגעגעת. אתה גם מתגנב לה לכל מיני מחשבות קיומיות. וככה אתה כל הזמן נוכח. כמו את ־ מול בערב, כשאמרתי לה שאין מספר הכי גדול. יש אינסוף מספרים. אז היא חשבה וענתה "אינסוף? טוב אמא, לא אינסוף. אינסוף. אינסוף. אינסוף. אבל בסוף מתים." אבל בסוף, שלך סבא, יושבת נינה, ונכדה ויושבת משפחה שלמה ומחזיקה אותך לעולם עד האינסוף. אוהבת אותך.

עמית | לסבא סבא, תמיד נזכור את המבט הגאה והמאושר לראות אותנו מגיעים. נזכור את החיוך הגאה שנספר לך בלב על הצלחותינו הבאות.

143

יהודה שטרנפלד

רעות | סבא שלי היקר והאהוב

באמת ראיתי שאתה כבר סובל וכמו שסבתא אמרה: "הוא סבל מספיק בילדותו לא מגיע לו לסבול גם עכשיו"

אז אני שמחה לפחות שאתה כבר לא סובל. תנוח על משכבך בשלום סבא שלי. אני רוצה להגיד לך תודה על המשפחה היפה האוהבת התומכת שבנית לנו יחד עם סבתא. תודה על הזוגיות היפה והמשלימה שלך ושל סבתא. תודה על הגב והביטחון שתמיד נתת לי, תמיד אמרת לי שהדלת שלכם פתוחה ויש לי עוד בית. קצת כואב לי שלא הייתי מסוגלת לשמוע ממך את הסיפור שלך. ידעת שזה קשה לי, אבל פעם אחת לפני שנסעתי לטיול ארוך הושבת אותי מול המחשב ואמרת לי שאף פעם לא דברת ככה אבל היה לך חשוב להראות לי כמה דברים שכתבו עליך, וקראתי אבל לא שאלתי ולא שמעתי ממך. סבא שלי תודה על הזיכרונות, החוויות, החומוסים המקולפים, האבוקדו בסלט. אוהבת אותך, מעריכה אותך, את החוזק שלך, העשייה שלך והדרך שלך.

144

רעות | סבא שלי

בחודש האחרון הרבה מחשבות על החיים, על המוות ומה שביניהם, על געגוע, על מה חשוב ומה לא, על עשייה, הגשמה, הצלחה, משמעות, על כוחות נפשיים ופיזיים. על פספוס, החמצה, פרופורציות, הרבה פרופורציות, פחדים, על חוסר צדק, מזל, ניסים ותושייה. על חוזק, כמה שאתה חזק על מה שעברת ולא נתת לזה להיכנס הביתה ובנית ביחד עם סבתא בית מלא באור, חום ואהבה. על ההישגים שלך, המנהיגות שלך עם צניעות ושקט. סבא שלי, תודה על הכל, על הרגישות ועל האהבה שלך, על הזיכרונות והחוויות, על הערכים, המשפחה המשפחתיות, האהבה הריחות והזיכרונות.

הספדים וזיכרונות

גאה בך, אוהבת ומתגעגעת. רעות

145

יהודה שטרנפלד

רועי | סבא

רוב הזמן תקשרנו בעיניים, מאז שירדה יכולתך לדבר. שנינו עם חיוך גדול, לכלולית בעיניים, אתה גאה בי על מי שנהייתי ואני גאה בך על מי שהיית. למען האמת, קצת מעורר קנאה לשמוע את כל הסיפורים מהדודות ובנות הדודות, כל אחת והזכרונות שלה מהחוויות המשותפות. כשאני מנסה להסתכל לאחור אני מבין שבשנים האלו או שהייתי קטן או לא קיים בכלל. אני זוכר לפני המסע שלי לפולין הגעת אלי לתיכון להרצות מול כל השכבה. הפתעת אותי ואת אמא, כבשת את ההיגיון ואת מצבך הפיזי והרצית בגאון מול כל השכבה שלי. פייר, לא זכור לי ששמעתי אותך מדבר בכל כך צלילות וחדות מימי. באירוע הזה באמת פעם ראשונה שהתחלתי להבין מה עבר עלייך בחיים. תחושות הגאווה לעמוד על האנדרטה אותה הצבת בבית העלמין בלודג׳ לא תשכח לעולם. תודה שדאגת לי תמיד, תודה על הדמי כיס המוגזמים בכל חג, תודה שתמיד התעניינת גם כשכבר היה לך קשה למצוא את המילים, תודה שכעסת על ההורים כשהם לא נתנו לי כסף לטיול הגדול והלכתי לעבוד במפעל, תודה שתמיד היית גאה ומאושר מכל דבר חדש שסיפרתי לך שאני עושה, תודה על המשפחה והשבט המדהים הזה. הלוואי ויכלתי לזכור רגעים מימים בהם היית צעיר יותר. אוהב, מתגעגע

146

מעיין | סבא שלי

ימים נפגשנו בפעם האחרונה. באתי 12 לפני לבקר אותך בבית חולים, כאשר אתה חלש ולא במיטבך. סימנת לי לבוא לתת לך יד, ובחרדת קורונה נוראית, חלילה לא להתקרב יותר מידי,

ולאחר כמות מספקת של אלכוהול ג'ל, התקרבתי והחזקתי לך את היד. החזקתי לך את היד ואתה דאגת ללחוץ באצבעותיך את אצבעותיי, לתת לי לדעת שאתה איתי. אמא יצאה מהחדר לכמה דקות לדבר עם האחות, ואני נשארתי בחדר. התחלתי לספר לך מה חדש, שלרעות יש כלבה חדשה, שעמיתי עוד מעט מתחתן ושבקרוב כולנו נקבל חיסון ואת פסח נחגוג יחד. אמא חזרה לחדר, ואז נפרדנו לשלום. זו הפעם אחרונה שראיתי אותך, ולא חשבתי שכך ניפרד. אחרי כמה ימים חזרת הביתה לחיק המשפחה, ונפרדת מאיתנו כשסבתא מחזיקה את ידך. אם כבר ללכת, אז ככה. סבא שלי, בשבוע האחרון עולים זיכרונות טובים ודמותך על חלקיה השונים מתבהרת. בשבוע האחרון זכיתי לשמוע על היותך אבא טוב ותומך, בעל לתפארת ושכן טוב. כל הסובבים אותך הסכימו פה אחד על הדבר העיקרי שמייחד אותך והוא טוב הלב שלך. אני מקווה שראית בכמה אנשים נגעת וכמה אנשים באו להניח לך פרח.. סבאל'ה, תמיד דאגת להתעניין בשלומי, תמיד שאלת מה איתי והיית גאה בכל צעד שעשיתי. ואני, תמיד התגאיתי, ועדיין, בסבא שלי הגיבור, שעבר בחייו את הנורא מכל והצליח למרות כל זה לתת לעולם אהבה וחום, לבנות משפחה שאין כמוה ולצמוח הכי גבוה שאפשר. היו פעמים שבהם הרגשתי את מבטך מהצד, מסתכל בפליאה על מה שמתרחש מסביבך, מסתכל בפליאה עלינו, ולא לוקח זאת כמובן מאליו. תמיד אמרת שאנחנו הניצחון שלך ונתת לנו להרגיש זאת גם. עינייך הטובות, דמותך השקטה משרת הביטחון, אהבת המשפחה שהיא מעל הכל, הרצון לגונן ולעזור, והגאווה שלך בנו, כל אלו יישארו איתי. תודה לך סבא, על הערכים שלימדת אותי, על האהבה שלך ללא תנאי, על כך שהיית הסבא הכי

הספדים וזיכרונות

טוב שיכולתי לבקש. אוהבת אותך תמיד.

147

יהודה שטרנפלד

איטה | 30 הרהורים לקראת ה

אני חושבת שאם אבא היה כאן הוא היה מרוצה מהחודש האחרון, הוא היה מרוצה שהשנים הרעות של אחרית ימיו הסתיימו. הוא לא אהב אותן הוא היה מרוצה שאמא שלנו מסכימה עם זה ומקבלת את זה ויודעת להודות על הדברים הטובים שהוא זכה להם: לחזור הביתה ולישון עוד לילה לצידה ולהיפרד מהעולם כשהיא נותנת לו יד. הוא גם היה מרוצה לראות שאמא לא לבד אלא עטופה על ידי כל האוהבים אחה״צ. 4 אותה ושרמיני שותה איתה קפה בכל הוא היה מרוצה מהלוויה המכובדת והמכבדת. לוויה דתית אומנם אבל עם המון פתיחות וקבלה שהביאה לידי ביטוי את האופי המסורתי חילוני של הבית שבנה. הלוואי וכך הייתה נראית הדת במדינה שלנו. אפילו מהשבעה בזמן קורונה אני חושבת שהוא היה מרוצה שהרי כל האנשים החשובים לו נכחו בצורה זו או אחרת והשמיעו את דברם ותרמו להעשרת הזיכרון שלנו בפרטים חשובים על חייו המופלאים. בואו לא נשכח שאבא היה איש שקט ודי מתבודד והמון אנשים זה לא היה הסגנון שלו. הוא תמיד היה טוב יותר באחד על אחד. הוא בהחלט היה מרוצה מהמקום שהפרוייקט תפס בחודש הזה. שמו של אבא ומיזם ההנצחה שלו ״נצר אחרון" הוזכרו בנשימה אחת. הוא זכה בהכרה ובכבוד המגיעים לו אך בעיקר הפרוייקט זכה להכרה ולתחיה מסוימת. ואולי יותר מכל סוף סוף גם אנחנו הבנו את משמעות וחשיבות מפעל ההנצחה הגדול הזה כמו שאבא תפש אותו. דק לזכרו בטקס לציון יום 30 הוא היה מרוצה מהכתבות במלבס ובוואלה, מהקדשת השואה הבינלאומי מטעם אוניברסיטת חיפה. הוא היה רווה נחת וסיפוק מדבריה של עפרה ומדבריו של אריה ברנע. אין ספק שהוא ופועלו נחשפו למעגלים רחבים יותר של אנשים כולל חברים שלנו ובני משפחה שנדהמו כי לא ידעו. אני חושבת שהוא היה מרוצה מהמצבה המנציחה גם את בני משפחתו והיה מרוצה לראות את המקום הריק שלצידו.

148

אבל יותר מכל אני בטוחה שהיה מרוצה לראות את פרוייקט חייו האמיתי, המשפחה המופלאה והנהדרת הזו. אני מצטטת את נעה שאמרה רק לאחרונה לא יאומן איך כולם נחמדים במשפחה הזו, ואיך כיף להיות עם כל אחד בנפרד ועם כולם ביחד. ואכן זה לא יאומן וזה לא מובן מאיליו. ומדהים לראות את כל

התוספות החדשות המצטרפות למשפחה ומשתלבות ומתאימות. כשאני רואה אתכם כאן... הוא נהג לומר בשנים האחרונות.

הספדים וזיכרונות

ואכן לראות את כולכם כולן כאן ובלוויה ובשבעה ובזום היה גורם לו לגאווה גדולה. והשיר המוקלט שהפיק וערך לשירתם של ויובל מעיין עמית רועי וזמירה ושדני ערכה כסרטון, הוא עוד דוגמא ליכולות המופלאות של השבט הזה.

הימים האחרונים אני מזהה צוואה לא כתובה עם שלושה 30- כשאני חוזרת ל סעיפים עיקריים.

הראשון – מתייחס לאמא שלנו. תשמרו על אמא. ואת זה קל למלא אמא אהובה השני – מתייחס לפרוייקט. ובאמת לכולנו היה ברור בימים אלו חשיבותו הן לאבא והן לזכרו. עליינו לייצר דרכים להמשיך את מפעלו של אבא כדי שימשיך להיות חי ונושם ולא רק מצבה כמקום לפיקניק ביום השנה. והשלישי – ואולי הסעיף החשוב ביותר מתייחס למשפחה. אומנם זה נראה כמשימה קלה כי כולם כבר אמרנו מקסימים אך בהחלט דורש המשך עבודה והשקעה ורצון של כל אחד. זה לא מובן מאליו. אז תודה לכולכם שאתם פה ושאתם המשפחה שלי ואתה אבא נוח בשלום על משכבך. שמור עלינו ממקום מלמעלה ואנחנו נעשה כמיטב יכולתנו לגרום לך להמשיך להיות מרוצה

149

יהודה שטרנפלד

גבעה אחת שלמה ארצי / נתן יונתן

היה היתה גבעה אחת שטופת-פרחים, טללים הישקוה, היה היתה בקתה אחת, צריף עץ יחיד במרחבים. עתה, בנטות צילו הזמן על זיכרונות וגעגוע הן רועדות בערפל עם רוח זע בעשבים. ברזל ישן, גשמים וטל החלידו להב - מחרשת. כל הכלה וה כומש שב להיות פשוט עפר. פתאום תחוש איך יד - הזמן על עפעפיך מגששת ומניחה שנים כבדות עלי כתפך העייפה. בבות - עיניך עצומות, תקשיב עמוק אל תוך חייך, על גבעתך האפורה רוטט מסך הערפל. יחף תפסע, ומהורהר, על הדשאים ומעליך, ירחפו בנטות היום עטלפים מעוף יפה. תוסיף לנדוד במשעולים, רחוק מחסד-נעוריך, אבל קרוב מהם לנהות אל השנים הראשונות אל גבעתך, אל היפה, אשריך, איש, אם אחריך עוד תישאר גבעה כזאת שטופת פרחים וזכרונות.

השיר "גבעה אחת" בביצוע ילדי שבט יהודה

150

151

יהודה שטרנפלד

152

153

תודות לבנות איטה, עפרה, אורנה וזמירה שתרמו מזיכרונותיהן וחלקו איתנו את הסיפור של המשפחה; השבט של יהודה

2022 הספר יצא לאור באוגוסט