יהודה שטרנפלד
יובל ותור | הספד
אבל הוא הדרך שלנו להביע את כל האהבה שלא הספקנו לבטא. אחרי שנות הזקנה בהם הלכת ודהית, בשנת האבל זכינו להיזכר ולפעמים ללמוד את דמותך. דרך הסיפורים של סבתא, הבנות, הנכדים והחברים, רקמנו יחד את הסיפור שלך, עולם הערכים שלאורו חיית. פגשנו שוב את טראומת המלחמה שעיצבה אותך, וזכינו לשמור על המורשת שלך, ושל סבתא - שתמיד נהיה ביחד. רגש הגאווה עובר כחוט השני בין כל הסיפורים והזכרונות, הגאווה האדירה במשפחה שזכית להקים והמבט הגאה שכל אחד מאיתנו זכה לו. יובל מתרגשת במיוחד ואסירת תודה על שהספקת לנכוח בחתונה שלה ושל איתי.
הספדים וזיכרונות
141
Made with FlippingBook - professional solution for displaying marketing and sales documents online